סאונדמן: משכורת ויחסי עבודה של סאונדמן

עוד טענה הנתבעת 2 כי הבקשה מעורפלת, לא ברור אם המסמכים שצירופם מתבקש מתייחסים לשכירים, האם מדובר בישראלים שעובדים ברשתות זרות בארץ בלבד, מהם תנאי העסקתם, הותק שלהם, אופי עבודתם, באיזה חברות עובדים, באילו שנים שולם השכר ועוד, ומדובר בנתונים חשובים ומהותיים שיש לבררם, וחלק מהנתונים אינם רלוואנטיים שכן צלם סטילס, טכנאי סאונד, סאונדמן ומפיקה הינן משרות שונות לחלוטין, ואינן ברות-השוואה.

ביום 10.11.12 הגישה הנתבעת 2 תביעה שכנגד, ובה נטען כי התובע חתם על מיסמך לפיו היחסים שבינו לבין הנתבעת 2 הם יחסים של קבלן ומזמין, כי לא חלים על היחסים ביניהם יחסי עובד ומעסיק וניתנה הסכמת התובע לכך שלא יהיה זכאי לתשלום מהנתבעת 2, למעט התמורה שנקבעה ביניהם וכי אם ייקבע על ידי בית הדין לעבודה או על ידי כל גורם מוסמך אחר, כי היתקיימו יחסי עובד ומעסיק, השכר שיגיע לתובע יחושב כ-65% מהתמורה הכוללת והתובע ישיב לנתבעת 2 את הסכומים העודפים שהנתבעת 2 שילמה לו במהלך תקופת ההיתקשרות (טופס גדרון).

...

נוכח כל האמור,הבקשה אינה עומדת בדרישות הפסיקה בדבר התרת עדות הזמה.

הבקשה נדחית.

התובע ישלם בגין בקשה זו שכ"ט עו"ד לב"כ נתבעת 1 בסך 3,000 ₪ ושכ"ט עו"ד לב"כ נתבעת 2 בסך 3000 ₪ .סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום ללא קשר לתוצאות ההליך.

נוסף על כך, המשיך התובע למלא משמרות של טכנאי קול.

אליבא דנתבעת, התובע היה בעל עסק עצמאי בתחום החשמל, הקול וההגברה; לא עבד במועדים קבועים אצל הנתבעת והייתה לו זכות סרוב למועדים שהוצעו לו; הביא מחליפים שעבדו במקומו במקרים לא מעטים; השתמש בציוד מקצועי פרטי נוסף על ציוד הנתבעת; העדיף, מטעמיו, כי שכרו ישולם בדרך של הנפקת חשבוניות מס. לעניין נסיבות סיום יחסי העבודה, התובע הוא שצמצם את זמינותו ובכך הפחית בעצמו את מספר המשמרות אליהן שובץ.

(2) לגבי עובד בשכר — שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה; שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום היוצא מחילוק שכר רבע השנה שקדמה לחופשה למספר תשעים; היו ברבע השנה כאמור חדשי עבודה לא-מלאה, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר שבשנים-עשר החדשים שקדמו לחופשה, הכל לפי בחירת העובד.

...

לפיכך, מצאנו כי התשובה לשאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים עשויה להיות שונה ביחס לכל אחת משתי תקופות ההתקשרות ובאספקלריה זו בחנו את התביעה להכרה ביחסי עבודה.

מכיוון שמדובר בנתונים שאין חולק עליהם אנו מקבלים פירוט זה, על אף שמן הראוי היה להגישו בשלב מוקדם יותר.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בתצהיר הרכוש מיום 22.2.2018 פירטה התובעת את רשימת המיטלטלין שבבית המגורים, וכן רשימת ציוד שנרכש על ידי הצדדים שקשור לעבודתו של הנתבע (הן לעבודות הסאונד והן לעבודות התחזוקה), אשר נמצא כיום לטענתה בשימושו של הנתבע.

ביחס להכנסותיו טען הנתבע בסיכומיו, כי במועד הגשת התביעה עבד כשכיר במפעל "***" בתפקיד מנהל צוות טכני והשתכר כ - 11,500 ₪ נטו לחודש (כולל בונוס), אולם הוא נאלץ לסיים עבודתו ביום 10.4.2017 בעקבות מעצרו בשל התלונה שהגישה התובעת כנגדו ,₪ וסגירת החברה בה עבד.

מנגד טען הנתבע, כי לתובעת יכולת הישתכרות גבוה יותר מזו שהיא טוענת לה, והכנסתה עומדת על סך של כ - 7,000 ₪ לחודש, וכי בנוסף היא מקבלת קצבת ילדים בסך של 400 ₪ לחודש, מענקי עבודה - בסך של 7,000 8,000 ₪ וכן הישתתפות בשכר דירה.

...

למחירון לוי יצחק נכון למועד הקרע 28.2.2017 התביעה למזונות ומדור קטינים בתלה"מ - 03- 17- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטין א. בסך של 800 ₪ לחודש, ומזונות הקטין נ.י. בסך של 500 ₪ לחודש, ובסה"כ 1,300 ₪ לחודש עבור שני הקטינים כולל הוצאות מדור ואחזקתו.

בנסיבות המקרה, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.