התובע התלונן על כאבים בקרסול ימין ואובחן כסובל מנקע בקרסול.
התובע העיד כי שוחרר משירות בצה"ל, באוקטובר 2002, ובעת ארוע התאונות עבד בעבודות מזדמנות שונות ולמד לימודי ערב במכינה קדם אקדמית במכללת "אורט בראודה", בכרמיאל.
בנסיבות העניין, בהיתחשב בכך שהתובע מקדיש את מירב זמנו ומרצו ללימודים מחד ומאידך בהיתחשב בפגיעה באפשרותו ובכושרו של התובע, לעבוד בעבודות זמניות, הן בתקופה הסמוכה שלאחר התאונות והן בזמן החופשות מהלימודים, ראיתי לפסוק את הפצוי בגין הפסדי שכר בעבר, על דרך הערכה גלובלית, בסכום של 20,000 ₪.
אשר לפיצוי בגין הפסדי הישתכרות בעתיד, בהיתחשב בכך שהתובע נפגע בגיל צעיר ובטרם השתלב בשוק העבודה ולאור מיגוון האפשרויות הפתוח בפני התובע, בתחום לימודיו ובעובדה כי מדובר במקצוע הדורש גם ובעיקר, כישורים אינטלקטואלים ואקדמאים, ראיתי לבסס את פסיקת הפיצויים, כנהוג לגבי תובעים צעירים שטרם השתלבו בשוק העבודה, על בסיס הנכות התפקודית והשכר הממוצע במשק.
...
לטענת ב"כ הנתבעת, התקנות קובעות 5% נכות, בגין הגבלה ניכרת בתנועות שורש כף היד ועל כן, בהיעדר הגבלה בתנועות, לא היה מקום לקבוע נכות בכלל ונכות בשיעור של 10%, בפרט-אין בידי לקבל טענה זו.
יצויין כי ידו הדומינאנטית של התובע, הינה יד שמאל.
