נקיטה בפעולה ישירה של בעל מניות נגד מפרק חברה

המחלוקת בתיק זה מיתמקדת בשאלה האם יש לחייב את הנתבע 2, בעל מניות ודירקטור בנתבעת 1, בתשלום זכויותיה של התובעת מכח דוקטרינת הרמת מסך.

ביום 21.5.18, עוכבו ההליכים נגד הנתבעת 1, משניתן צו פירוק ומונו מפרקים זמניים.

התובעת העידה שראתה את הנתבע במסעדה לעיתים, והוא היה "בעל הבית שלה" אולם המנהל הישיר שלה היה ישראל.

בכל הנוגע לתביעה האישית נגד הנתבע, הפניתה התובעת בכתב התביעה להוראות סעיף 27 לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951, המטילות אחריות אישית על מינהלי חברה בכל הנוגע להפרת הוראות החוק וכן הפניתה לסעיף ז' לחוק עובדים זרים התשנ"א – 1991, בדבר אחריות נושא משרה בתאגיד לעבודה שנעשתה על ידי התאגיד.

מהראיות לא עולה שהנתבע ידע שהתובעת פוטרה או שידע שהתובעת פוטרה בהריון או שנקט בפעולה כלשהיא הקשורה לפיטורי התובעת.

מדובר בחוות דעת של מנהלים מיוחדים, אשר הם עצמם הודיעו לבית הדין, בהודעה מיום 17/10/18 כי נושא ההליכים נגד הנתבע 2 נמצא בבדיקה וכי טרם הוחלט אם לנקוט בהליכים נגדו.

בנסיבות תיק זה, ומשהוכח שהתובעת פוטרה בהיותה בהריון על ידי חברה בבעלות נתבע 2, ולפנים משורת הדין, איננו מחייבים את התובעת בתשלום הוצאות משפט.

...

לאחר שבחנו את מכלול הראיות ואת טענות הצדדים, אנו קובעים כי יש לדחות את התביעה בתיק כאן, וזאת מהטעמים שיפורט להלן.

איננו מקבלים את טענתו.

סוף דבר, התביעה נדחית.

בית המשפט המחוזי קבע כי הכרעת המפרקים בעיניין זה היא נכונה "ובודאי שאין מדובר בהכרעה המחייבת היתערבות של בית משפט של פירוק". בין היתר קבע בית המשפט המחוזי כי סביר להניח שהחברה הייתה נידרשת לתוכנית הבראה במסגרתה ממילא לא היה משולם לעובדים שכר מלא וכי העובדה שהשכר המלא שולם לידי העובדים והוחזר במסגרת שתוף פעולה שלהם ומתוך מודעות, חוסמת אותם מלהישמע בעיניין.

חריג לכך הוא סעיף 6 לחוק החברות, הקובע תנאים אשר בהתקיימם יורם מסך ההיתאגדות וניתן יהיה להטיל אחריות ישירה על בעלי המניות בתאגיד.

אשר לנתבעת 2 אין חולק כי תפקידה בחברה היה הניהול הישיר של חלוקת הכספים.

כאמור, עמדה זו נתמכת גם על ידי הכנ"ר. הקוים המנחים בעיניין שלפנינו נקבעו בעע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נ' רימדן בע"מ. ככלל, פירוק חברה אינו חוסם את המשך בירור התביעה האישית נגד בעלי המניות, אולם בעיניין פטרמן האמור נקבע כי: "אפשר שהאיזון הראוי בין האנטרס של העובד למצות את ההליכים בעילה של הרמת מסך ההיתאגדות לבין האינטרסים של כלל הנושים והעובדים הוא מתן הודעה למפרק החברה על תביעתו של העובד והטענות הכלולות בה, כך שהמפרק יוכל לבחון טענות אלה והשלכותיהן, ולהודיע לבית הדין את עמדתו והחלטתו אם לנקוט הליכים, ובהמשך לכך בית הדין יכול להביא בחשבון את עמדתו והחלטתו של המפרק במסגרת כלל שיקוליו אם להענות לבקשה לעכב את ההליכים כנגד בעל המניות בעילה של הרמת מסך. ככל שהמפרק יודיע שאין בכוונתו לנקוט בהליך של בדיקת הטענות או בהליך לפי סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות, על פני הדברים נראה שיש לאפשר לעובד להמשיך לנהל את תביעתו בעילה של הרמת מסך" בעניינינו, בית הדין ביצע מראש את ההליך של פנייה לקבלת עמדת המפרקים והכנ"ר וכבר מצוי בעיצומו הליך לפי פקודת החברות.

...

לבסוף, המסקנה האופרטיבית כפי שניתחנו אותה למעלה, היא שבמישור היחסים בין התובעת לבין בעלי המניות החוב שניתן לייחס להם כלפי התובעת אינו עולה על 6719 ₪, כך שההשפעה שלו על חלוקת הסכומים במסגרת הכוללת של תיק הפירוק היא זניחה.

נעיר כי על אף שהתביעה היא בסך למעלה מ- 800,000 ₪ והתוצאה היא שמגיעה לתובעת חלק זניח ממנה.

נוכח העובדה שהייצוג היה משותף לכל הנתבעים מצאנו לנכון לחייב את התובעת בהוצאות מופחתות בסך 1000 ₪ לכל אחד מהנתבעים 5-8.

דיון והכרעה כפי שצוין לעיל, בתיק זה היתקיימה ישיבת קדם משפט (10.6.20), ובסעיף 8 להחלטתי ציינתי כדלקמן: "שקלתי האם למחוק כבר בשלב זה את התביעה, שכן על פניו מרבית הסעדים והעילות אכן שייכות לחברה ובידי המפרקת הזמנית לנקוט בהליכים כנגד מי מבעלי המניות ונושאי המשרה". השהיתי את החלטתי לעניין מחיקת התביעה בין היתר על מנת למצות את הליך הגישור.

בעיניין זה אין לי אלא להפנות לע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ פ"ד נא(2) 311 :" בית- המשפט אימץ את העקרון הנקוט במשפט המקובל, ולפיו בעלי מניות אינו יכול לתבוע פיצויים לעצמו בגין נזק שניגרם לחברה מקום שאין לו נזק ישיר, ונזקו- אם נגרם כזה- משקף את ניזקי החברה בלבד" (עמוד 320 לפסק הדין); .

לכלל הנ"ל חריגים מכמה סוגים, וביניהם, נזק שניגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית של בעל מניות בתור שכזה או נזק שניגרם לבעל מניות או לקבוצת בעלי מניות השונה מהנזק שניגרם לבעלי מניות אחרים, או נזק שניגרם עקב קפוח המיעוט.

בין היתר לאור האמור בסעיף 15 ולנוכח מימצאי המפרקת הזמנית עד כה (לפיהם, לכאורה, המבקש פעל להברחת נכסי החברה), איני עושה צו להוצאות.

...

זאת מאחר שהטענות שהועלו עומדות לחברה ולא נזק עצמי שנגרם למבקש; כי המבקש יכול היה להגיש תביעה נגזרת אך לאחר שניתן לחברה צו פירוק הרי שזכות זו שמורה למפרקת הזמנית שמונתה ומשכך דין התביעה להימחק על הסף.

דיון והכרעה כפי שצוין לעיל, בתיק זה התקיימה ישיבת קדם משפט (10.6.20), ובסעיף 8 להחלטתי ציינתי כדלקמן: "שקלתי האם למחוק כבר בשלב זה את התביעה, שכן על פניו מרבית הסעדים והעילות אכן שייכות לחברה ובידי המפרקת הזמנית לנקוט בהליכים כנגד מי מבעלי המניות ונושאי המשרה". השהיתי את החלטתי לעניין מחיקת התביעה בין היתר על מנת למצות את הליך הגישור.

מכל הטעמים הללו, ולעת הזו, אין מקום להותיר על כנה את התביעה כפי שהוגשה ואני מורה על מחיקתה.

בהודעת המפרקים מיום 18/07/2021 צוין כי לחברה זכות תביעה על סך של 300,000 ₪ כנגד בעל מניות בחברה, מר פוסטלניק, בגין העברה שלא כדין של כספים לחברה אחות, סמארט אפ 38 בע"מ. עם זאת, מאחר שסך הכספים המופקדים בקופת הפרוק, בצרוף אלו שצפויים להיתקבל, נופל מיתרת החוב המובטח בשיעבוד לנאמנה ולמלווים, וכן כי היות שלנושה המובטח קיימת זכות תביעה אישית כנגד בעל המניות בגין ערבות אישית להלוואה שהעמיד הנושה המובטח, אין טעם בניהול תביעה אישית, פנה עו"ד אנגלנדר לקבל את עמדת המלווים (הנושים המובטחים) לעניין הגשת התביעה.

. עו"ד אנגלנדר עידכן בדיון ביום 26.7.2021 כי רובם המוחלט של המלווים סבור שאין טעם לנקוט בהליכים נפרדים.

זאת ועוד, מאחר שמר פוסטלניק ערב כלפי המלווים באופן אישי לחובות, אין להם כל עניין בהגשת תביעה על ידי המפרק, והמלווים המעוניינים בכך רשאים לפעול למימוש הערבות בהליך ישיר כנגד בעל השליטה.

החלטותיו של בעל התפקיד נתונות לפיקוח ולביקורת של בית המשפט ושל נושי החברה (ראו ע"א 7102/12 JKV Beteiligueges GmbH נ' מונלייט אלחוט בע"מ (בפרוק), פסקה 33 )11.09.2017(; ע"א 4162/04 חברת בונוביל 1995 בע"מ נ' עו"ד יוסי דרור (10.8.2006); רע"א 7197/20 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' ד"ר שלמה נס עו"ד (11.2.2021)).

...

מקובלת עלי גם עמדת המפרק לפיה לא אין מקום להגשת תביעה כנגד הנאמנה או עו"ד ז' אנגלנדר, שכן לחברה אין עילת תביעה כנגדם.

סוף דבר אשר על כן איני מוצא מקום להורות למפרקים להגיש תביעה כנגד בעל השליטה, כנגד הנאמנה או כנגד עו"ד זהר אנגלנדר.

אני קובע דיון נוסף לקבלת עדכון ולדיון בבקשות, אם יוגשו, ליום 15.12.2021 בשעה 14:00.

המבקש בעל מניות ודירקטור בחברה שבפרוק, המצוי בהליכי פשיטת רגל, עותר להעביר את עו"ד אביב פריצקי, המשמש כאחד ממפרקי החברה מתפקידו, בשל ניגוד עניינים ולמנות תחתיו מפרק אחר, שזהותו תיקבע ע"י הכנ"ר בנוסף למפרקת הקיימת, עוה"ד קרן רייכבך סגל.

כמו"כ - מינהלי החברה פעלו בנגוד להנחיות הנאמן והבהירו לו שהם מקבלים הוראות רק ממנהלי הל יסכה ובשיחה עם מנהל הל יסכה, הבהיר האחרון שהוא יפעל ישירות מול נושי החברה להסדרת חובותיה.

המבקש מיתעלם מהפעולות ומההליכים הרבים שננקטו ע"י המפרק כנגד הל יסכה לאורך כל הדרך ומהמאמצים להפעיל את החברה במהלך תקופת הקפאת ההליכים, במטרה לגבש הסדר נושים, חרף חוסר שתוף הפעולה מצד מינהלי החברה לרבות המבקש עצמו ושל הל יסכה.

הכלל האוסר ניגוד עניינים של בעל תפקיד מעוגן בתקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 הקובעת כי "לא ימנה בית המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד". המבקש לא הצביע על כל ניגוד עניינים של המשיב, שכן לא היו לו קשרים קודמים עם החברה טרם מינויו והעובדה שב"כ החברה פנה אליו כדי שיסכים להיתמנות כנאמן בתקופת הקפאת ההליכים והוא עזר בנסוח הבקשה, אינה בגדר ניגוד עניינים, עת פרס בפני ביהמ"ש בתצהיר, שצורף לבקשה להקפאת הליכים את קשריו עם החברה.

...

הבקשה נדחית וטוב לה אם לא היתה מוגשת.

המבקש ישלם הוצאות המפרק בסך של 15,000 ש"ח להיום.