להערכתו, כמות מי הגשמים, לפי היסתברות של 20%, זמן רכוז של 20 דקות, מקדם שטח 50%, נותן ספיקה משוערכת של מי גשמים כ-800 מק"ש.
היום, קיים קו ו-2 קולטנים, אולם אפשרות הקליטה מוגבלת בגלל תנאי הסביבה.
לדעתו, בהתאם להיתר הבניה שניתן ב-6.1.97 יש לבצע גדר אבן בגבול החלקה, הגדר לא הוקמה ואם הייתה נבנית אין כל ספק "שחלק חשוב מתפקידה היה עצירה/הטייה של מי הנגר העילי המגיעים מכיוון רחוב החרצית לחלקה" ובכך היו, לטענתו, מקטינים ומונעים באופן משמעותי ביותר את זרימת המים לכיוון דירת התובעים.
שני המומחים נחקרו בפניי ולא מצאתי כל פגם או טעות כלשהיא שיש בהם להצדיק פסילת ממצאיהם בכל הנוגע לשאלת האחריות.
...
בנסיבות אלה לא ניתן לאמץ אף אחת משתי חוות הדעת, אולם לאור המסקנה כי אירועי ההצפה הותירו נזקים למבנה יהא זה נכון לפסוק בעניין זה על דרך האומדנא.
לאור כל האמור, סך כל הפיצוי, בניכוי אשם תורם בשיעור של 20%, עומד על 50,000 ₪ (מעוגל).
סוף דבר, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 50,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט בגין האגרות ושכ"ט מומחים בסך של 15,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ כולל מע"מ כחוק.
