נפילה מגג בעת תיקון דליפה

דלת הכניסה הייתה מפורקת, תריסים היו מפורקים וחסרים, קירות שבורים, דלתות פנים חסרות, מרצפות רבות חסרות וחלקן שבורות, גגון מרפסת הכניסה מט ליפול, הגג דולף, כיור שבור, ברזים חלודים ולא תקינים, המטבח מרוסק, ומקרר ישן מלא מזון רקוב ושורץ תולעים ועזובה רבה.

היא דוברת רוסית ובעת חתימת הערבות לא הסבירו לה בשפה הרוסית את תוכנה וניתן לראות זאת מעיון בערבות עצמה בה לא מצוין כי האמור בה תורגם לה לשפה המובנת לה. כמו כן, הערבות הייתה מוגבלת בזמן וחלה רק על תקופת השכירות הראשונה בלבד ולא מעבר לכך.

התובעת הנה אדם פרטי ולא גוף צבורי וב"כ התובעת לא ציין מה המקור החוקי לטענה זו. לצורך הוכחת רכיב התביעה הראשון, היה על התובעת להגיש חו"ד מומחה בה יפרט מה הם הליקויים שמצא במושכר, בשים לב למועד בנייתה של הדירה ולבלאי טבעי, ולהתייחס לאחריות הדייר לאותם ליקויים, להקף העבודות הנידרש לצורך תקונם, בפירוט עלותו של כל אחד מהתיקונים הנדרשים, תוך הבחנה בין עלות רכישת חומרי ביניין ואביזרים לבין עלות ביצוע העבודה.

...

סוף דבר התוצאה היא כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את תביעתה.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את אופן ניהול ההליך ע"י הצדדים, בהתחשב בכך שדחיתי את בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, אולם התביעה נדחתה לגופה, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 6,750 ₪.

עדותו של מר בוזגלו, שהעיד מטעם התובע ללא תצהיר, איננה תומכת בטענת התובע, שלפיה הדירה נמכרה עם בעיית רטיבות כשהגג דולף וכי הנתבעות הסתירו ממנו פגם זה. מר בוזגלו התגורר בדירה עם אישתו ובנו התינוק, במשך שנתיים, החל מחודש מאי 2010 ועד מאי 2012 (עמ' 9 ש' 14-24, עמ' 11 ש' 12-13, עמ' 12 ש' 5-6).

אוסיף עוד למען הסדר הטוב, כי לא מצאתי שבנסיבות העניין כמפורט לעיל, אי-יידוע התובע על שני התיקונים שבוצעו בגג במהלך השנים האחרונות טרם המכר, עולה כדי הפרת חובת הגילוי.

לא הוכח שהתיקון, שכלל לא נבדק, לא היה מקצועי, כשל או שנפל בו כל פגם.

...

במקביל, התובע שלח לנתבעות עצמן בדואר רשום מכתב מיום 23.8.12 שבו חזר על טענותיו הנ"ל והודיע, כי לדידו בנסיבות אלה, אין מנוס מהעברת העניין לבירור בבית המשפט; וכי כיוון שהוא נערך לשיפוץ הדירה ועל מנת למנוע טענה שהמומחה מטעמן אינו יכול לבדוק סימני נזילה עקב השיפוץ, ניתנת להן האפשרות להביא מומחה מטעמן בתוך 7 ימים (נספח ח' לתצהיר התובע).

ואולם אני מקבלת את גרסת הנתבעות שהייתה מהימנה וקוהרנטית ומתיישבת עם הראיות בתיק וכלל הנסיבות, כי לא ידעו על הצורך בתיקון הגג במועד החתימה או המסירה או עובר לכך.

ממילא ראש נזק זה נשמט מרשימת נזקיו של התובע בכתב התביעה (סע' 79 לכתב התביעה), כך שהסכום הכולל של התביעה לא כלל בחשבון פיצוי זה. לאור כל האמור לעיל, אין לפסוק בנסיבות העניין פיצוי בגין עגמת נפש.

סוף דבר לאור המפורט לעיל, נדחית התביעה על כל ראשיה.

לטענת התובעת בכתב תביעתה, רכבו של נתבע 2 אשר נסע לפניה לא הבחין בסלע קטן שהונח על הכביש, עלה עליו, וכתוצאה מכך מכסה השמן ברכבו נישבר ושמן דלף ממנו על הכביש.

נתבעת שכנגד 2 טוענת בכתב הגנתה, כי היא מצטרפת לכתבי בי-הדין שהוגשו ע"י התובעת, וכי התובע שכנגד שרכבו משנת ייצור 2009 ואשר נסע 190,000 ק"מ פעל שלא כדין עת תיקן את רכבו באמצעות חלקים מקוריים.

נציג צד ג' אף ציין בעדותו: "לאו דוקא לעניין התאונה, מבוצעות החלפות פנלים, , לוחות אסכורית, בשוטף מבוצעים החלפות בהתאם למצב בטיחותי. אם גדר נפל יתכן לזה התכוונו לא יכול להתייחס למקרה הזה." יוצא איפוא כי נציג צד ג' לא שולל שייתכן שהגדר נפלה ולא שלל את טענת התובע שכנגד, לפיה לאחר התאונה צד ג' הוסיף שבלונה ושרוול והגביה את הגדר שבין מקום העבודות לכביש.

אחריותה של התובעת התובעת בעדותה מודה שעברה בנסיעתה את המהירות המותרת: "מותר לנסוע שם עד 50 קמ"ש. אחרי העבודות מותר 70 ואני נסעתי גג 60 . ואני טוענת ששנינו עברנו את המהירות המותרת. כתוב 50 נסעתי עד 60 אני בטוחה בזה." (כל ההדגשות בפסק הדין הן של הח.מ.).

...

נציג צד ג' אף ציין בעדותו: "לאו דווקא לעניין התאונה, מבוצעות החלפות פאנלים, , לוחות אסכורית, בשוטף מבוצעים החלפות בהתאם למצב בטיחותי. אם גדר נפל יתכן לזה התכוונו לא יכול להתייחס למקרה הזה." יוצא אפוא כי נציג צד ג' לא שולל שייתכן שהגדר נפלה ולא שלל את טענת התובע שכנגד, לפיה לאחר התאונה צד ג' הוסיף שבלונה ושרוול והגביה את הגדר שבין מקום העבודות לכביש.

התובעת לא יכולה לקבוע שהתובע שכנגד עבר את המהירות המותרת, ואינני מקבל את טענתה בעניין זה. יתר על כן, בנוסף למהירות נסיעתה שהייתה שלא כדין, בה מודה התובעת, אני קובע כי התובעת לא שמרה על מרחק סביר מרכבו של התובע שכנגד, ועל כן התנגשה בעוצמה בצד האחורי של רכבו, ומשכך היא נושאת ברוב האחריות לנזקים שנגרמו לתובע שכנגד.

אני מקבל את גרסת התובע שכנגד שהפעיל 4 אורות מצוקה, שהיו אמורים לגרום לתובעת לנהוג בצורה זהירה ולא להתנגש בעוצמה ברכבו של התובע שכנגד.

סוף דבר בכל הנוגע לתביעה- דינה להתקבל בחלקה.

בהסכם נקבע לעניין התמורה: "ההצעה היא בסך 370,000 (שלוש מאות שבעים אלף ₪) כולל מע"מ. הסכום ישולם בשלוש תשלומים שוים בתיאום עם היזם. עבודות נוספות ושינויים במבנה (כגון עבודות בטון ו/או בנייה מעבר לתוכניות ישלם המזמין תוספת מוסכמת לפני ביצוע העבודה או במהלכה עם שאר התשלומים". משמע, בהסכם שבכתב סיכמו הצדדים כי התמורה שנקבעה אינה כוללת תשלום בעד שינויים או תוספות.

בנוסף, בהתאם למקובל בין הצדדים ובהתאם לנרשם בנ/1 בכתב ידו של התובע (בפרק החומרים) – המחירים כוללים מע"מ. מכאן, ובהתאם לסעיפי העבודות הנוספות בשתי הקומות, כולל בניית קירות בטון, הרחבת תיקרת קומת קרקע, בניית גדרות גובלים, בניית חדר המדריגות, תוספת עובי לתקרת קומת קרקע ובניית קיר בלוקים בחזית צפונית – 115,114 ₪ כולל מע"מ. מסכום זה יש להפחית את הזיכוי לנתבעים בסך 15,540 ₪ כולל מע"מ. כזכור, מחלוקת נפלה בין הצדדים גם לעניין טענות הקזוז שהעלו הנתבעים.

במקרה דנא, גם לו הייתי נותנת אמון בטענותיו של הנתבע כי הנתבעים נשאו בנטל תיקון דליפות מים מגג המבנה (הגם שטען טענות סותרות - כשמצד אחד טען כי הוא עצמו תיקן את הדליפות וסימני הרטיבות, ומנגד טען כי השוכרת עשתה זאת), לא ניתן לקזז מחוב הנתבעים כלפי התובע בעילה זו, משום שהנתבעים לא פירטו את שווי הנזק שניגרם ואת עלות התיקון הנטענת.

...

מכאן שלא ניתן לקבל טענת קיזוז זו. גם יתר דרישות הקיזוז דינן להידחות – מאחר וקבעתי שכל הסכומים שסוכמו בין הצדדים, או שיש לחשבם לעניין התוספות והשינויים, כוללים מע"מ, הרי גם את התשלומים ששילמו הנתבעים יש להחשיב ככוללים מע"מ. אין מקום איפוא להפחית שוב מע"מ ביחס לתשלום בסך 10,000 יורו.

אשר לנזק שנגרם בגין חפירת יתר, שוכנעתי כי חפירת היתר בוצעה שלא ע"י התובע, אלא ע"י בעל מקצוע אחר ובהתאם למדידות שלא התובע ערך אלא המודד.

סיכום בהינתן כל הנאמר לעיל, אני מחליטה לקבל התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, את הסכומים הבאים: 42,000 ₪ בגין יתרת החוב עבור בניית קומת הקרקע וקומה א', בניכוי הסכום ששולם.

הנתבעים טענו כי היו במושכר במהלך השנים, בעיות רבות של נזילות, אשר לא תוקנו במועד, דליפות ברזים שתוקנו באיחור, קלקולים בבויילר וקולטי שמש, שריפת מפסקים ראשיים (אשר החשמלאי טען בעת שבדקם כי ארון החשמל מסוכן, והתובעת סרבה לתקנו), דבק על הרצפה כתוצאה מהסרת שטיח מקיר לקיר.

מאחר שהתובעת לא התייחסה בתצהירה למועד צלום התמונה, או לחפצים הנראים בה ומשמונחת בפני עדות ברורה מטעם הנתבע כי התמונה אינה משקפת את מצב עליית הגג, במועד בו עזבו את המושכר, לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה המוטל עליה גם בעניין זה. בניגוד לנתבעים אשר צירפו לתצהירם קבלה ממועד הסמוך למועד הפינוי, בתמיכה לטענתם כי רכשו חומרי צבע וצבעו את המושכר, הרי טענת התובעת כי בעלה ופועל שעבד עימו נאלצו לצבוע את הבית בשנית, לא גובתה בכל עדות שהיא (הגם יצוין כי לא מצאתי בהסכם השכירות כל התחייבות מטעם הנתבעים, לצבוע את המושכר בעת החזרתו).

אינני סבורה כי ידיות נופלות "לפתע פתאום" עקב בלאי סביר, וסביר כי נפלו עקב החזקה לא תקינה כגון טריקות דלתות, אי הדבקתם או אי הברגתם עם התרופפותם.

...

יצוין כי בהעדר ראיה (חשבונית או קבלה), לא שוכנעתי כי התובעת נדרשה להחלפת אסלות, בגין היתנהלות הנתבעים בדירה.

לעניין טענת ב"כ התובעת בסיכומיו, כאילו יש לקבל את התביעה כנגד נתבעת 2, מאחר ולא הוגש תצהיר או כתב הגנה מטעמה, אפנה לסעיף 1 לכתב ההגנה ולתצהיר הנתבעים (המדובר בתצהיר ההיתנגדות, אשר עם מתן רשות להתגונן הפך ככתב הגנה ואף אושר כי יהווה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים) שם נאמר במפורש: "אני ואישתי, אמירה ישראלי, הננו החייבים בתיק הוצל"פ זה, והמבקשים בבקשה המוגשת לעיל ואנו עושים תצהיר זה בתמיכה לבקשת ההתנגדות...

לאור כל האמור ולאחר קיזוז הסכום של 800 ₪ אותו הודתה התובעת כי היא חבה לנתבעים, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סכום של 300 ₪ בלבד.