נפילה ברחוב עקב מדרכה לא סלולה

אכן, כפי שטוענת הנתבעות, ידוע הוא "כי מדרכות אינן מישור גאומטרי. לעולם תימצאנה בהן בליטות או שקערוריות" (ראו ת"א (שלום ת"א) 12411-05-12 ל.ז. נ' עריית חולון (2.5.2016).

ראו גם מיסמך רפואי נוסף מיום הארוע, ובו נרשם, כי בצלום כתף שמאל אובחן "שבר הומרוס מקורב...". בתה של התובעת גב' ש.ר הגישה תצהיר עדות, ובו ציינה, כי מיד לאחר התאונה התובעת היתקשרה אליה וסיפרה לה את כל אשר ארע; סיפרה כי נפלה ברחוב בשל מפגע במדרכה וכי אשה שעברה במקום וראתה אותה על הריצפה, הושיטה לה עזרה וליוותה אותה לקופת החולים.

דהיינו, הצבת מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל אחד מהם (ראו ע"א 14/08 עבד אלרחים נ' פלסטניר מיפעל אריזות פלאסטיות בקבוץ ניר אליהו (2.12.2009); ע"א 7130/01 סולל בונה ביניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1 (2003)).

...

הנתבעת לא התייחסה בסיכומיה לראש נזק זה אלא טענה שיש לדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

אחר כל האמור לעיל, הנתבעות תשלמנה לתובעת סך בשיעור 94,500 ₪, בצירוף אגרה כפי ששולמה, בצירוף הוצאות שהוציאה התובעת לצורך חוות דעת מטעמה כמו גם הוצאות שהוציאה בגין חוות דעת המומחה מטעם בית משפט וכן תשא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

נסיבות התאונה: התובע ציין בסעיף 1 לתצהירו כי תוך כדי הליכה על מדרכה לפתע מעד ונפל על קטע מדרכה לא סלול ו/או בנוי מאבנים מישתלבות שבורות ומלא בחול.

החוקר אישר בחקירתו הנגדית כי במסלול שעשה ביחד עם התובע בעת שיחזור התאונה עבר דרך המדרכה והחוקר העיד :"יש שם מדרכה שחסר אבנים, מוצבים עמודי תאורה לא יודע אם במועד התאונה עבדו או לא עבדו." (עמוד 14 לפרוטוקול שורה 27-28) לסיכום, אני קובעת כי הנסיבות שבבסיס תביעתו ונפילתו של התובע כתוצאה ממפגע ברחוב הוכחו בפניי.

...

אני קובעת כי האשם התורם של התובע בנסיבות, הינו בשיעור 10% .

אין מקום לפיצוי בגין הוצאות ועזרה לעתיד ודרישתו לפיצוי לעתיד נדחית בזאת.

סיכום: הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי בסך של 16,650 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,400 ₪ וכן אגרת התביעה ששילם עם פתיחת התביעה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית משוערך להיום.

נסללה ולא נחסמה הדרך – כמשתמע מטיעוני הנתבע; נסללה הדרך ולא נקבע היעד הסופי – כמשתמע מטיעוני התובעים.

בפתח פסק הדין תיארנו בהרחבה את ההיסטוריה של הזכויות בחלקה ומצב החזקה בה. מסקירה זו עולה כי החלקה חולקה עוד בתחילת שנות הששים לחלקים שוים (בהפרש של מטר אחד), אך עם הזמן נגרעו שטחים משני המגרשים לצורך סלילת כבישים ומדרכות.

לימים הופקע שטח מן החלקה בחזית המיגרש, ואז התעוררה השאלה: האם "הפקעה שאמורה לנגוס פיזית מחזית החלקה לצורך הרחבת הרחוב – אמורה להתחלק בין שני הבתים באופן יחסי לחלקיהם במקרקעין, או שמא יש בה כדי להקטין את מיגרש החזית בלבד?". התשובה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד הייתה, כי נוכח החלוקה בפועל של החלקה בהתאם להסכמת הצדדים שעל פיה נהגו שנים רבות, ולנוכח ההפרדה המוחלטת בין חלקיהם, אין מקום לערוך חלוקה מחדש של החלקה, ולכן על כל אחד מהצדדים לשאת בתוצאת ההפקעה שנופלת בחלקו.

...

התוצאה המסקנה המתבקשת שדין התביעה להידחות.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה.

אני מחייב את התובעים לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ וכן הוצאות בסכום של 5,000 ₪.

הנתבעות היתנגדו לטענות התובע בכל הנוגע למחדלים הטענים באי סלילת מדרכה או התקנת מאחז יד. הנתבעות ציינו, כי הטענות לא עלו בכתב התביעה, אלא בסיכומי התובע בלבד.

לא נעלם מעיניי הרישום בדו"ח הפינוי באמבולנס (ראו: מוצג ת/8), לפיו צוין מקום הפינוי "אעבלין" וכי התובע "נפל ברחוב". אך, רישום זה, אין בו די בנסיבות.

...

בנסיבות המפורטות לעיל, ובהינתן גילו של התובע, דומה כי אין מנוס מדחיית טענתו כי היה מגיע לשכר המינימום אלמלא התאונה.

בגין עזרת צד ג' לעתיד, לא שוכנעתי כי נכותו מהתאונה מצריכה עזרה כלשהי.

עינינו הרואות, כי נזקי התובע נבלעים בתגמולי המל"ל. לסיכום דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בתשובתה התייחסה המשיבה הן לדרישת תשלום היטל סלילה ותעול והן לדרישה תשלום היטל שצ"פ. לאחר הגשת תשובת המשיבה, היתקיים בין הצדדים הליך הידברות אשר לא צלח והעותרת הגישה עתירה זו. טענות הצדדים העותרת טענה כי אין למשיבה עילה לחיוב העותרת בהיטל הסלילה והתעול כיוון שלא בוצעה סלילה חדשה לרחובות וככל שבוצעו עבודות אחזקה ושדרוג של הרחוב הגובל, הקף העבודות שבוצעו אינו מצדיק חיוב בהיטל סלילה ואינו עומד במבחנים שנקבעו על ידי היועמ"ש כפי שהובאו בעע"מ 7990/20 שירותי בריאות כללית נגד מועצה מקומית חצור הגלילית (1.6.23) (להלן: "הילכת שירותי כללית").

העותרת הפניתה עוד לתמונות הרחוב משנת 2010 וטען כי בהשוואה למצב היום, לא נעשה דבר למעט המדרכה ולכן לא מדובר בעבודות סלילה אלה תיקון ואחזקה בלבד.

דיון והכרעה אקדים את המאוחר ואומר כי מצאתי כי דין העתירה להדחות וכי לא נפל כל פגם בדרישה לתשלום היטל סלילה והיטל השצ"פ. פרטים נוספים יומיים לפני הדיון ובדיון בפניי, ביקש ב"כ העותרת להגיש בקשה לפרטים נוספים.

...

דין הטענה להידחות.

סיכום סיכומו של דבר – מצאתי כי התקיימו עילות החיוב לפי חוקי העזר הרלוונטיים ולפיכך, החלטת המשיבה לחייב העותרת בהיטל סלילה תיעול ושצ"פ נשוא דיוננו התקבלה כדין, על בסיס תשתית עובדתית המקימה חיוב כדין.

העתירה נדחית.