מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נפילה במהלך מנוסה מפני כלב משוחרר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

סעיף 54 (3) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971, קובע כי אם פסק בית המשפט במשפט אזרחי על פי עדות יחידה של בעל דין – על בית המשפט לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. המחוקק מצא איפוא להזהיר את בית המשפט, מפני קביעת מסקנות עובדתיות במשפט אזרחי, על יסוד עדות יחידה של בעל דין, שכן מדובר בגורם המעוניין בדבר ובעל אינטרס.
התפתחות גירסתה של התובעת התובעת בתצהירה מתארת את התאונה כך: "ביום 3.10.11 עבדתי בתוך המשאית בסידור הסחורה, כחלק מההסכם ביני לבין הנתבע 1. היה מדובר ביום חם ובתוך המשאית לא היה מזגן, קולר או מאוורר. לקראת השעה 11:30, התחלתי שלא לחוש בטוב וביקשתי להשתחרר. הנתבע 1 סרב לשחרר אותי, בטענה שאני מחויבת לעבוד 6 שעות על פי ההסכם. הנתבע 1 הביא לי בקבוק מים קרים ואדי המים נזלו על ריצפת הנירוסטה של המשאית. בשעה 12:30 או בסמוך לכך, תכננתי לרדת מהמשאית ופסעתי לכיוון היציאה. כאשר הגעתי לפתח היציאה התחלתי לרדת, ואז הופיע מולי באופן מפתיע הכלב הגדול של הנתבעים שנבח בעוצמה. נבהלתי, לא ראיתי את המים, והחלקתי בעוצמה, כשאני מקבלת מכה בגב התחתון/עצם הזנב, גם ממדריגות המשאית וגם מארגז סחורה, שהונח ליד המדריגות על ידי נתבע 1. סיימתי את נפילתי כאשר אני ישובה על הכורכר". בפניה הראשונה לטפול רפואי ביום 3.10.11, כאשר הגיעה התובעת לדר' דן שינדלר, נרשם בתעוד הרפואי כי היא התלוננה רק על חבלה בעמוד השידרה המותני והופנתה לצילום, אשר לא העלה שבר.
בנסיבות אלה, התובעת העידה כי הירידה מהמשאית היתה בטיחותית, והיא אף סידרה חבל בטחון, כדי להעזר בו במהלך הירידה, אולם בגלל הבהלה מהכלב היא החליקה על המים (ע' 8-10 לפרו').
הנתבע 2 לעומת הנתבע 1, בהחלט ניתן לומר כי הנתבע 2 נראה כאדם מנוסה יותר, רציני יותר, ולא ניתן לייחס לו את הפשטות והתמימות שעלו מעדותו של הנתבע 1.
...
לסיכום עדויות הנתבעים, ניתן לשוב ולהדגיש את פשטות עדותו של הנתבע 1, אשר תואמת גם את ההיגיון והשכל הישר, שכן מדובר בבחור צעיר, אשר רק ביקש ללמוד מהתובעת.
עם זאת, מכלול הראיות, ובעיקרם עדותה של התובעת אל מול עדותו של הנתבע 1, מובילות למסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, באשר לנסיבות התאונה.
בנסיבות אלה, גם אם הייתי מקבל את עדות התובעת, עדות שלא קיבלתי, הרי גם אז נראה שלא היה מקום ליחס אחריות לבעל הכלב או למחזיק בו. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

נטען, כי מאיר הגיע, ביום 15/12/14, אל המרפאה עם כלב הסובל מקשיי נשימה לאחר שננשך ונימצא בסכנת חיים והתקבל על ידי ד"ר אינה בלבנוב אשר הזעיקה את ד"ר אמיר זאבי, שהוא רופא בכיר ומנוסה להגשת עזרה וטפול בכלב.
נטען, כי ד"ר פליקס קונין שהה במרפאה ובעת שיחרור הכלב מאישפוז ביקש לגבות את החוב מהשכנה, בעלת הכלב, ומשזו סירבה, ועל מנת שהנתבעת לא תמשיך לשאת בהוצאות אשפוזו של הכלב הכולל תרופות, מזון ושתיה, החתים ד"ר פליקס את השכנה על כתב התחייבות לתשלום החוב, שכלל את הסכום של 1,781 שקלים בלבד, ללא תוספת יום אשפוז.
וכך מסר: "אני לא פניתי לבעלת הכלב" (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 21), "אני לא יודע להסביר למה השכנה שלי לא כאן" (שם, ש' 22) (יוער, כי מתוך טעות הקלדה נרשמו הדברים מפני נציג הנתבעת אך בפועל נאמרו על ידי מאיר).
בנסיבות אלו, לא נפל כל פגם בהתנהלות המרפאה, או מי מטעמה, אשר לאחר פניות מספר למאיר ומשלא ביצע תשלום בגין החוב, הוציאה מכתב דרישה לתשלום החוב ע"י עו"ד. משלא הוכחה התביעה העיקרית – היא נדחית.
...
מקובלת עלי טענת המרפאה, כי התנהלות מאיר בדרך של התנערות מהחוב, בחירתו בהתנהגות תוקפנית כלפי ד"ר זאבי והחלטתו להגיש את התביעה העיקרית, הובילה לביטול זמן ואף גרמה למטרד שהביא להוצאות כספיות.
בראש הנזק של עוגמת נפש אני סבורה, כי ד"ר זאבי הפריז בתיאורים שהושמעו לבית המשפט אך אין בכך כדי לאיין את העובדה שהתנהלות מאיר ובת זוגו גרמה למטרד ולאי-נעימות.
סוף דבר: התביעה העיקרית נדחית.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען כי ביום 28.11.16 היא החזיקה בביתה כלב מעורב (להלן: הכלב), ועוד נטען כי במועד לעיל בשעה 08:45 עת הלכה הגב' ז.ע. (להלן: המתלוננת) סמוך לרחוב סמטת הבאר 11 בזכרון יעקב, יצא הכלב מבית המערערת (כתובתה של המערערת לא צוינה בכתב האישום, אך אין מחלוקת כי היא התגוררה בכתובת לעיל) כאשר הוא משוחרר וללא רצועה ותקף את המתלוננת בכך שנשך אותה בשוק רגל שמאל.
כתוצאה מכך היא נפלה, נגרמו לה סימני נשיכה ושפשוף והיא נזקקה לטפול רפואי.
בסעיף האחרון לפרק העובדות הנטענות צוין כך "במעשיה המתוארים לעיל, לא נקטה הנאשמת זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתה, וזאת בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם ואיפשרה לכלב לצאת מחוץ לחצרים כשאינו מוחזק באמצעות רצועה בידי אדם המסוגל לשלוט בו". ביום 6.3.18 ובטרם שמיעת ראיות, טענה המערערת כי העובדות לעיל אינן מהוות עבירה שכן לא צוין בכתב האישום במה התרשלה, אך טענה זו נדחתה ולאור כפירת המערערת נשמעו ראיות.
ביציאת הכלב היה חשש ממשי שעובר אורח ייבהל ויחבל במהלך מנוסה או רתיעה מהכלב".
...
לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, את טיעוניהם ואת קביעות ומסקנות בית המשפט קמא, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
אפנה בנדון לדברים שנקבעו בהליך אזרחי שנדון לאחרונה בבית המשפט העליון (ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז לבריאות הנפש מעלה כרמל (2.3.21, פסקה 10 לחוות דעתו של כב' השופט סולברג), והדברים נכונים קל וחומר לענייננו - "..אין חולק שהתרשלות יכולה להתרחש במחדל כמו במעשה (ראו סעיף 35 לפקודה). ברם, סבורני, כי לא ניתן להטיל אחריות בשל מחדל, מבלי לפרט ולהגדיר מהו המחדל הרשלני, מהי ההתנהגות העוולתית הקונקרטית. איזון הערכים והאינטרסים שעל בית המשפט לערוך, על מנת לקבוע האם התקיימה התרשלות מעוולת מצדו של הנתבע, מחייב הגדרה של אותה התנהגות מסוימת שאותה מבקש התובע לראות כרשלנית. או אז, נפתח השער לדיון בתועלות של אותה התנהגות, לעומת ההחצנות השליליות שהיו צומחות הימנה, ובסופו ניתן להכריע בשאלת נחיצותו של האמצעי, ובאי-הסבירות מצד הנתבע שלא נקט בו (ראו ישראל גלעד דיני נזיקין – גבולות האחריות כרך א, 546 ואילך (2012))..." בענייננו, כאמור, היחידה החוקרת לא טרחה לצאת לשטח, לתעד את חצר המערערת ולבחון האם האמצעים בהם נקטה הם סבירים בנסיבות העניין, וזאת בשים לב לגודלו של הכלב ויתר מאפייניו.
לאור כל האמור לעיל, הוחלט פה אחד לזכות את המערערת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת חובת הזהירות המושגית החלה על המעביד כלפי עובדו, עליו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק לעובד חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בבצוע עבודתם ולפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים.
המשחק עם כלב עשוי להישרט.
בתצהיר עדות ראשית העיד הנתבע כי "התובע אשר הציג את עצמו כמכונאי מנוסה, הועסק על ידי במוסך החל ביום 1/4/04, כשכבר מן היום הראשון לא הייתי מרוצה מתפקודו במסגרת העבודה. בשלב מסוים באותו חודש, אינני יודע לומר כיום את התאריך המדויק בשל חלוף הזמן, קראתי לו למשרד והודעתי לו שהוא מפוטר. בסוף אותו יום הוא הגיע למשרד וסיפר לי שהחליק ונפל בזמן שניסה לשחרר משולש מציריה ברכב שעמד על ליפט, בגלל שהלום יצא מנקודת האחיזה." (סעיפים 3-5).
...
לצד עדותו על כך שהנתבע לא התעניין האם העמדה הייתה נקייה או לא, השיב שהוא מקבל מוסך נקי ויבש- "אני מקבל מוסך נקי ויבש. צריך לשים מכוניות, יש להם נזילת מים ושמן, זה רגיל במוסך. אף פעם לא ראית מכונאי שלא רטוב משמן. זה משהו רגיל." (עמ' 3 שורות 18-19).
סיכום אשר על כן אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת את הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין הומצא לצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2003 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע ניסה לרדת מהסוס וכאשר הוא הרים את רגל ימין מעל גבו של ג'וניור, כדי לרדת מצד שמאל שלו, פרץ ג'וניור בדהרה פתאומית, התובע הועף מהסוס, נחת על רגל ימין ונתקל בעת נפילתו גם ביד שמאל.
במיוחד נכון הדבר, כאשר דוהרים עליו רוכבים בלתי מנוסים, אשר במקרים רבים מציקים לו. ברם, אין הדבר כך, כאשר המדובר בסוס זכר, שסורס.
לשיטתו, אין צורך להזהיר מפני אירועים חריגים, כגון חוסר שליטה על הסוס בעת שדוהרים עליו.
המשחק עם כלב עשוי להישרט.
התובע אושפז במהלך הניתוח ולאחריו במשך ששה ימים ושוחרר עם גבס עד לתאריך 10.5.01, כשבכל התקופה הזאת נאסר עליו לדרוך על כף הרגל.
...
פרופ' פינסטרבוש, המומחה שמונה על-ידי בית המשפט, מצא שהתובע מתהלך בצליעה, שחלקה נגרמת על-ידי הכאב, שממנו הוא סובל.
רופא המוסד, קבע שיש לדחות את הבקשה להכיר ברכב שברשותו לצרכים רפואיים.
נראה לי שבנסיבות אלה תעמוד נכותו התפקודית של התובע על 40%.
נראה לי לאור האמור שיש לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה סך של 150,000 ש"ח. עזרת הזולת 32.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו