נפילה במדרגות הכניסה לבניין: תביעת פיצויים

העובדות הצריכות לענייננו: התובעת ילידת 21.4.1970, הנדסאית ביניין במקצועה, שימשה, בזמנים הרלוואנטיים לתביעה, כמנכ"לית משותפת עם בעלה בחברת אלמייסם, חברה לעבודות צבע בע"מ, שבבעלותה (להלן-החברה).

בגין התאונה ובמקביל להגשת התביעה דנן, התובעת הגישה תביעה לחברת הביטוח הראל לפצוי בגין פוליסת תאונות אישיות (עמ' 4 ש' 23-26, ש' 29-32, עמ' 5 ש' 1 לפרוטוקול).

יתרה מזו, קיימת סתירה בתשובות התובעת בחקירה הנגדית כאשר מחד, טענה כי היא מסרה שנפלה במדריגות כניסה לבית ומאידך טענה כי הרופאים לא היתעניינו במהלך התאונה (עמ' 3 ש' 1-9 לפרוטוקול; עמ 4 ש' 78-82 להודעה לחוקר).

ערים אנו לכך שבחקירה הנגדית טענה התובעת כי במיתחם המגורים גרות עוד 3 מישפחות, כי המדריגות שייכות לשטח הצבורי של הבניין וכן כי תשובותיה לחוקר ולפיהן המדריגות הן חלק מהשטח הפרטי התייחסו לשטח של הבנין (עמ' 3 ש' 20-30 , עמ' 4 ש' 1-10 לפרוטוקול).

...

נקדים ונאמר כי מחומר הראיות עולה שהתאונה שארעה לתובעת ביום 4.2.2017 ארעה בבית ועל כן דין התביעה להידחות משעה שאין מדובר כלל בתאונת עבודה או בתאונה בדרך לעבודה.

בענייננו, משעה שהתאונה ארעה בשטח הפרטי של מעון התובעת, דין התביעה להידחות.

רקע, הליכים קודמים וטענות הצדדים ברקע – תביעת המערער נגד המשיבים לפיצויים בגין ניזקי גוף, שנגרמו לו עקב תאונה.

גם עיון בכתבי ההגנה מגלה כי אין כל טענה פוזיטיבית, להבדיל מהכחשות כלליות של טענות המערער, לפיה גרם המדריגות היה מגודר בצורה כלשהיא או שננקטו אמצעי זהירות אחרים בכניסה לבניין או בתוכו.

בעניינינו סבורני כי המסקנה שהמערער נפל עקב העדר אמצעי זהירות, כגון מעקה, גידור אחר או חסימת הכניסה לגרם המדריגות – מתיישבת עם התמונה החסרה, ואף עם נסיון החיים או נסיון הנזק, יותר מאשר המסקנה של נפילה עקב איבוד שיווי משקל על אף שננקטו אמצעי זהירות, או באופן שאמצעי זהירות לא היו מונעים את הנפילה.

עדי התביעה, שיעבדו יחד עם המערער על הבניין, לא העלו טענה כלשהיא בדבר מחאה מצד המערער או מצידו של גורם אחר נגד העידר אמצעי בטיחות.

...

בית המשפט היה נכון להניח כי טענת המערער בדבר יחסי עבודה בינו לבין הקבלן נכונה, אך קבע כי למרות זאת יש לדחות את התביעה, בהעדר כל ראיה המעידה על נסיבות התאונה או אחריות המשיבים לנזקי המערער.

סבור אני כי שיעור זה משקף מצד אחד את התרומה הבלתי מבוטלת של המערער לנזק, ומצד שני את האחריות הרבה יותר – במידה משמעותית – של הצד ה"חזק", הלא הוא האחראי על העבודה ועל תנאי הזהירות.

במקביל לכך, המערער הביא אף הוא לעדות את העדים המרכזיים שהעידו בהליך הנוכחי בהקשר זה. בית הדין מצא כי גרסת המערער ועדיו עדיפה.

הממצאים שנקבעו בבית הדין לעבודה אינם נחוצים לשם קביעת המסקנה דנן, וקיום ההליך צוין בשלב זה אגב אורחא ולמען שלמות התמונה.

אציין כבר עתה כי טענת התובע לפיה בבסיס התביעה עומדת עוולת מיטרד נמשכת על כן עומדת לו האפשרות לתבוע פיצוי בגין כל האירועים כולם אינה מקובלת עלי, ויש להבחין בין סכסוכים וחיכוכים רבי שנים, ובין אירועים ספציפיים, כגון פגיעה נטענת ברכבו של התובע, לגביהם חלים כללי ההתיישנות הרגילים.

הם גם השליכו לדירתו פסולת, ליכלוך, שיירי מזון, חול, מים, ואף שתן שאספו לשם כך. הם גם שפכו חומרים על כבסים שהיו תלויים על חבל הכביסה וגרמו נזקים לבגדים, העלימו מכתבים וחשבונות לתשלום מתיבת הדואר, השחיתו אדניות ועציצים שהוצבו בכניסה לבניין, גרמו לבזבוז מכוון של מים וחשמל כדי להעלות את מונה הצריכה לכלל דיירי הבניין (לדירת הנתבעים היו מונים נפרדים), ועוד ועוד.

וזו גרסת הנתבע באשר לארוע נשוא התביעה: "אני מכחיש את מרבית הנטען בסעיף 13 לתצהיר התובע. התובע היה זה שניסה להתפרץ באלימות לתוך דירתי, הוא היה זה שתקף אותי בעת שניסיתי למנוע ממנו את הכניסה האלימה לתוך הדירה. תוך כדי הניסיון שלי לבלום אותו בגופי, הוא דחף את דלת הדירה בפראות בניסיון לעבור ולהכנס פנימה, מבעד לפתח הדלת שפתחתי חלקית. מכיוון שניצבתי במרווח שבין הדלת למשקוף נוצר בין שנינו מגע, התובע דחף והפיל אותי ואני, באופן אינסטינקטיבי ותוך כדי נפילה, תפסתי בתובע, התפתחה בינינו קטטה בתוך הבית, בית שאליו התובע פשוט התפרץ בכוח ותוך כדי היתנהגות אלימה ופראית. לאחר מאבק קצר הצלחתי להדוף את התובע אל מחוץ לדירה, הוא היה מבולבל ונסער וממש היה חסר שליטה, הוא ניסה לרדת במדריגות, מעד עליהן ונפל" (סעיף 16 לתצהיר הנתבע).

...

אציין כבר עתה כי טענת התובע לפיה בבסיס התביעה עומדת עוולת מטרד נמשכת על כן עומדת לו האפשרות לתבוע פיצוי בגין כל האירועים כולם אינה מקובלת עלי, ויש להבחין בין סכסוכים וחיכוכים רבי שנים, ובין אירועים ספציפיים, כגון פגיעה נטענת ברכבו של התובע, לגביהם חלים כללי ההתיישנות הרגילים.

בעניינו מצאתי לקבל את עדות התובע לעניין נסיבות פציעתו, ואין בדחיית טענותיו לעניין נזקים לשיניו כדי לשנות ממסקנה זו. מכל האמור אני מקבלת את גרסת התובע, וקובעת שהתובע החליט לעלות לבית הנתבע כדי להבין על שום מה הוא מסיר מהקיר את השלטים שהוא תולה.

יתכן והתובע סבור שהתקיפה החמירה את מצב השיניים, אך לא עלה בידו להוכיח החמרה זו. לאור האמור אני מאמצת את חוות דעת מומחה בית משפט, והתביעה לפיצוי בגין נזקי השיניים נדחית.

לאור זאת התביעה לפיצויים בגין נזקי ממון נוספים נדחית.

עניינו של פסק דין זה הנו בתביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לטענת התובע, עת נפל במדריגות בעת שבקש להכנס לבניין מגורים.

...

סוף – דבר: לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 184,280 ₪.

כן, תשלם הנתבעת 1 לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.

התביעה כנגד הנתבעים 2-28 נדחית בנסיבות הענין ללא צו להוצאות.

זוהי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שלטענת התובע, יליד 19.5.84, נגרמו לו בארוע שהתרחש ביום 15.4.13, כתוצאה מנפילה עקב מפגע, בשטח שהנתבעת היא הבעלים הרשום שלו.

יחד עם זאת, ובעודי צועד כדי לעלות על המשטח/המדרכה דרך המדרגה המאולתרת (כמדרגה וחצי) ומשם להמשיך ולהגיע לכניסה של הבניין עצמו, כי אז לפתע רגלי השמאלית נתקלה בשאריות ו/או מפגע בטון ו/או בלוקים של המדריגות אשר יצרו מפגע בלתי סביר, דבר אשר גרם לאובדן שיווי משקל והפלתי ארצה לצד השמאלי של הגוף, על המרפק השמאלי.

בהתאם לתמונה שלהלן וכן נספח ת/1 לעיל, מקום המפגע נמצא כולו בתוך השטח שבחלקה 225 הנ"ל, והנפילה נגרמה כתוצאה מאותן מדרגות מאולתרות ופגומות שבין שטח החלקה של הנתבעת לבין המדרגה שמסביב לבניין.

...

סוף דבר לפיכך אני דוחה את התביעה.

כפועל יוצא מכך, נדחית גם ההודעה לצד שלישי.

התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עוד בסך 5,000 ₪ ומע"מ, וישיב לה את הוצאותיה עבור המומחה מטעמה ועבור המומחה מטעם בית המשפט.