נפילה באתר בניה עקב קונסטרוקציה מעץ פגומה

מדובר בצו שניתן ביום 20.8.20 ביחס לבניית משטח מישתלב בשטח של 105 מ"ר ובנייה מקונסטרוקציית עץ עם כסוי מברזנט בקרקע חקלאית הידועה כגוש 17657 חלקה 9, במועצה אזורית עמק יזראעל.

יש בתכלית זאת כדי להשליך על הפרשנות הראויה של הוראות החוק בעיניין זה. ברע"פ 1288/04 נימר נימר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה י-ם נקבע כי: "תכליתו של צו הריסה מינהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות". צו הריסה מינהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התיכנון והבניה.

בנוסף לשתי עילות הביטול הקבועות בסעיף 229 לחוק נפסק כי בית המשפט רשאי לבטל צו הריסה מנהלי גם במקרים שבהם נפל פגם פרוצידוראלי בהליך, או נפל פגם בשקול דעתה של הרשות המוסמכת להוצאת הצוו, כגון: מטרה זרה, העדר מידתיות, שיקולים זרים, חוסר סבירות, או הפליה, ובילבד שמדובר בפגמים חמורים העושים את הצוו לבטל מעקרו (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים).

...

הפטור מותנה בתנאים הקבועים בסעיף 145 ג לחוק ולהוראות תקנות 2-4 לתקנות, כך שדי בכך שהתוכנית החלה על המקרקעין מייעדת אותם לחקלאות והשימוש שנעשה בהם על ידי המבקש נוגד את התוכנית כדי להגיע למסקנה לאי תחולת תקנות הפטור, יתרה מזו, המבקש לא הגיש הודעה לרשות על הקמת המצללה ולא הציג  אישור מהנדס בדבר ממדיה ועיגון המצללה ויציבותה, כך גם בנוגע לריצוף באבן משתלבת תקנה 31(א) לתקנות קובעת כי "ביצוע עבודות פיתוח, לרבות מסלעה, חיפוי קרקע וריצוף חצר פטור מהיתר, ובלבד שעבודות הפיתוח אינן כוללות מסלעות או קירות פיתוח בגובה העולה על 1 מטר ואינן פוגעות בניקוז הקיים ובערכי טבע", כך שחיפוי הכולל מסלעות, בניגוד לייעוד הקרקע אינו פטור מהיתר.

לאור האמור ומשלא שוכנעתי כי נפל כל פגם בהוצאת הצו, כולל לא בהתייעצות עם יו"ר המועצה האזורית ולא יו"ר הרשות בה בוצעה העבודה האסורה ומאחר ואין עילה לבטלו או לעכב את ביצועו אני דוחה את הבקשה.

ביום 11.6.17 הוצא צו הריסה מינהלי (להלן: "הצוו") ביחס למבנה העשוי קונסטרוקציית עץ מקורה פאנל בשטח של כ- 1,160 מ"ר המשמש לצורך איחסון משטחים, וכן לגבי רשתות ברזל שהונחו ליציקת בטון על גבי אספלט סלול.

ביום 1.5.18 הוגשה על ידי ב"כ המבקש בקשה לביטול הצוו, כאשר הטענות המרכזיות שנטענו הן בהקשר לסמכותו של בית המשפט להתערבות בצו הריסה מינהלי, נוכח פגמים שנפלו בצו ובהתאם לסעיף 229 לחוק התיכנון והבניה הקובע כי בית משפט יפעיל סמכותו כאמור: "אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצוו". אציין, כי ביום 11.6.17 הוגשה בקשה על ידי המשיבה, להארכת המועד לבצוע צו ההריסה, ובהחלטתי מיום 25.4.18, קבעתי כי דין הבקשה להיתקבל.

עוד נטען, כי בעת מתן הצוו הסתיימה זה מכבר הבנייה במקרקעין, ולכן הבניה מהוה עובדה מוגמרת בעת זו. לדבריו מתן צו כאמור, לאחר סיום הבנייה אינו נחוץ, ומשכך יש לבטלו.

על כך נקבע בפסיקה כי צוי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בראשיתה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר' ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה ירושלים; רע"פ 5584/03 פינטו נ' עריית חיפה).

...

ביום 1.5.18 הוגשה על ידי ב"כ המבקש בקשה לביטול הצו, כאשר הטענות המרכזיות שנטענו הן בהקשר לסמכותו של בית המשפט להתערבות בצו הריסה מנהלי, נוכח פגמים שנפלו בצו ובהתאם לסעיף 229 לחוק התכנון והבניה הקובע כי בית משפט יפעיל סמכותו כאמור: "אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו". אציין, כי ביום 11.6.17 הוגשה בקשה על ידי המשיבה, להארכת המועד לביצוע צו ההריסה, ובהחלטתי מיום 25.4.18, קבעתי כי דין הבקשה להתקבל.

לעניין טענות ב"כ המבקש לאכיפה סלקטיבית, לא הוצגו בפניי מסמכים רלוונטיים והעדים לרבות המפקח לא נחקרו בעניין זה. לא הוכחה בפניי אכיפה סלקטיבית ומשכך אף טענה זו נדחית.

בעניין זה ר' גם רע"פ 3154/11 כמיס אליאס נ' מדינת ישראל: "מרגע שנקבע קיומו של אינטרס ציבורי בהריסת הבניה הלא חוקית, הנה לשם הוצאת הצו בעניין הקונקרטי אין משמעות של ממש לשאלה האם יש בניה בלתי חוקית נוספת אשר נגדה לא ננקטו הליכים". על כן, טענות ב"כ המבקש לעניין אכיפה סלקטיבית דינן להידחות.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי על כל חלקיה.

צו ההריסה הוצא ביחס לבניה קיימת בגוש 8874 חלקה 100 באדמות כפר קאסם, בשטח של כ- 350 מ"ר, הכולל מבנה בו קונסטרוקציית עץ מקורה פאנל בשטח של כ- 1150 מ"ר, והנחת רשתות ברזל ליציקת בטון על גבי אספלט סלול (להלן: "המקרקעין", "המבנה").

צוי ההריסה המינהליים נועדו לסלק על-אתר בנייה בלתי חוקית, בעודה בראשיתה, כדי למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח (ר' ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים; רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ולבנייה ירושלים; רע"פ 5584/03 פינטו נ' עריית חיפה).

בעפ"א 41472-12-17 עאטף טהה נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז מרכז אישר בית המשפט המחוזי את פסיקת בית משפט קמא, ודחה טענות המערערים, לרבות אלו שנשמעו בפניי בדבר פגמים שנפלו בצו משלא הודבק.

...

עקב כך הגיש המבקש בקשה להארכת המועד לביצוע הצו, היא נושא החלטה זו. עוד נטען כי המסקנה המתחייבת מהדו"חות שנערכו על פי הביקורים באתר על ידי המפקח היא שמדובר במבנה שבנייתו טרם נסתיימה.

גישה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון (ר' למשל דברי כב' השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז) בע"פ 8655-13 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא: "מאפייניו ומטרותיו של צו ההריסה המינהלי, שעליהם עמדנו לעיל, מובילים למסקנה כי לאחר שהוצא צו הריסה מינהלי כדין יש לאכפו במהירות. ...המהירות הנדרשת בביצועו של צו ההריסה המינהלי נובעת בראש ובראשונה מהאינטרס הציבורי המצדיק מלכתחילה את הוצאת הצו – אכיפתם של דיני התכנון והבניה "בזמן אמת" באופן שלא יאפשר עבריינות בניה באמצעות קביעת עובדות בשטח.

בנסיבות העניין תוך התחשבות בתכלית הצו, באיזון האינטרסים, בנסיבות ובסיבות שהביאו להימנעות מביצוע הצו, אני מקבל את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה וזאת עד ליום 20.7.18 (תוך התחשבות במועד חג הרמדאן).

הצוו שמספרו 1723-2020 הוצא כנגד , תוספת בנייה מקונסטרוקציה ועמודים וקורות מעץ עם כסוי גג מחומרים שונים ללא התר בשטח של כ- 18.2 מ"ר. ( להלן : "הפרגולה התחתונה").

הצוו הוצא תוך פרק זמן הקצר משישה חודשים ממועד הבנייה ולכן לא נפל בו כל פגם בהקשר זה. טענת הבנייה המותרת מכוח תקנות הפטור מפקח הבנייה הבהיר בעדותו את הפגמים שמצא בכל אחת מהפרגולות ולכן פעל להוצאת בענינן צו הריסה מינהלי בענינן.

טענות המבקש בנוגע לבנייה: ככל שנוגע לתקרת הפרגולות – מדובר בבמבוק עם תייל שעל פי הפירסום באתר בו נקנה המוצר, מדובר במרווח של 40/60.

...

לסיכום פרק זה אני קובע ששני רכיבי הבנייה המפורטים בצו אינם חוסים בתקנות הפטור.

אינני מקבל את עמדת ב"כ המבקש .

הצווים מאושרים לביצוע ככל שנוגע לעיכוב ביצוע צווי ההריסה המנהליים אני מורה שעיכוב הביצוע יהיה עד לתאריך 1.8.2022.

כאמור בתביעה, ביום 19.03.2017 נפגע בתאונת עבודה אצל המשיבים, באתר עבודה בחריש, במהלך ביצוע עבודות טפסנות וקונסטרוקציות עץ של גדר בגובה כ-3 מטרים.

המבקש טען, כי נפל מהגדר אל קוצים מברזל על יסוד הגדר, אשר חדרו לגופו באיזור העכוז ולמעיו וגרמו לו ניזקי גוף קשים.

את אחריותם ברשלנות של המשיבים ביסס בין היתר בטענות כי נידרש לעבוד באתר בניה בלתי תקין, בסביבת עבודה מסוכנת ובלתי בטיחותית, ללא ציוד מתאים וכיו"ב, וכן כי הפרו חובות חקוקות שונות כמפורט שם. יצוין כי כעולה מתיק בית-המשפט קמא, תביעתו של המבקש היתנהלה במספר גלגולים; תחילה הוגשה במסגרת ת"א (עפולה) 46492-02-19 ונמחקה מחוסר מעש; לאחר מכן הוגשה בבית-משפט השלום בבית שאן במסגרת ת"א 23513-06-20; גם תביעה זו נמחקה בהסכמת הצדדים, לאחר שהמשיבים 1-3 ו-5 לא הגישו כתב הגנה, ולאחר שניתנה למבקש היזדמנות להגיש את תביעתו מחדש, ללא טענה לנכות צמיתה.

...

לטענתו המסמכים הרפואיים וכן גרסאות עדיו תומכים במסקנה זו וכי בית-המשפט קמא התעלם מן הראיות.

בשולי הדברים, עובדת היותו של המבקש תושב הרשות הפלסטינית, העובדה כי איננו מכחיש כי לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים קודמים, העובדה כי לא הביא נתונים כלשהם בדבר מצבו הכלכלי, ולא הפקיד את הערובה כמצוות התקנות עם הגשת ההליך, כל אלה מובילים למסקנה, כי יש רגליים לחששם של המשיבים בשאלת ההוצאות והאפשרות להיפרע מן המבקש אם ההליך יתברר לגופו וככל שהערעור בסופו של יום יידחה.

אשר על כן, נוכח כל המכלול שפורט לעיל, ובהתאם לתקנה 147 (ב) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מורה על מחיקת הערעור.