מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נפגע פעולת איבה: תביעה לביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

וכך אמרו בית הדין הארצי בפס"ד זה: "מערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה על-פי חוק, ומשכך החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הבטחון הסוצאלי. לפיכך, לא תשמע טענה לפיה יצר המוסד, בהתנהגותו, זכויות או מניעות, וכעת אינו יכול לטעון כי מבוטח אינו זכאי לביטוח אבטלה. בית-דין זה אימץ את ההלכות שנקבעו בבית-המשפט העליון ולפיהן היתנהגותו של גוף צבורי דוגמאת המוסד לביטוח לאומי, אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק.
השאלה הנה האם אכן נפלה טעות בהחלטת המוסד מיום 8.12.2013 במסגרתה אושרה תביעת התובעת לתגמולים מכוח חוק נפגעי פעולות איבה למפרע מחודש 3/2012 (שנה רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה) והאם ההחלטה מיום 14.12.2014 בדין יסודה? סעיף 7 א לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קובע: "גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות סעיפים 7, 8, 8א, 8ב, 8ג, 9, 10, 10א, 10ג, 11, 12, 13א, 13ב, 13ג, 14א, 14ב, 15, 17, 18, 21ב, 22, 24, 25ב, 29, 29א, 29ג, 29ד, 29ה, 32, 32א ו-33א לחוק מישפחות חיילים יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים" הגדרת בן מישפחה של נפגע, במות הנפגע, בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה הנו כאמור כמשמעותו בחוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), תש"י-1950: "מי שהייתה אישתו של הנספה ביום מותו..." סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה." סעיף 130 מגדיר תלויים לעניין סעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי: א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה: (1) אישתו בשעת מותו; (2) ילדו כמשמעותו בסעיף 238 או 252(ג1); (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפיסקה זו, "הורה" – לרבות הורה מאמץ לפי חוק האימוץ, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור בלוח ט' (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 או התנאים שבסעיף 252(ג1), ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 238 או שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 252(ג1); השר רשאי לקבוע בצו, לאחר היתייעצות עם שר האוצר ובאשור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים שבלוח ט'.
...
עיקר טענות הנתבע: לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות מעיקרה.
סיכומו של דבר – החלטת הנתבע מיום 24.8.1998 הדוחה את תביעת התובעת לתגמולים בהתאם לחוק התגמולים לנפגעי איבה הינה החלטה חלוטה; החלטת הנתבע מיום 14.12.2014 נעשתה כדין באשר עולה בבירור מפסק הדין של בית הדין האזורי כי התובעת לא הייתה אשתו של המנוח.
באשר לטענת התובעת לפיה הודעת הנתבע מיום 15.6.2003 בו הופנתה התובעת לבדוק את זכאותה לפי חוק מקובלת עלי טענת הנתבע לפיה מדובר בטקסט סטנדרטי המופיע בכל המכתבים הנשלחים לתלויים במדור נפגעי בעבודה עת האירוע בו נפגע היה גם אירוע איבה.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה שלפנינו הוגשה כנגד החלטת הנתבע מיום 20.4.17 שבה נדחתה בקשת התובע לקבלת מענק גיל 30 ליתום, על ידי הועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין (להלן – הועדה).
המסגרת הנורמאטיבית חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), תש"י-1950 אשר הוחל על נפגעי פעולות איבה בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 קובע: "15ד.  ...
3) אם יוכר כנפגע מצוק איתן, אולי יקבל מביטוח לאומי תגמול כפגוע נפש".
...
אשר למצב הנפשי של התובע, הוועדה הגיעה למסקנה כי הוא סבל מחרדות ואף היה בטיפול בעקבות מלחמת צוק איתן, אך לא התייחסה לשאלה האם פטירת אביו בפיגוע גרמה לרגרסיה ו/או להחמרה במצבו הנפשי.
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
מאחר שבית הדין לא מחליף את שיקול הדעת של הוועדה בשיקול הדעת שלו, אנו מורים לוועדה לקיים דיון נוסף בנוכחות התובע (שרשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין) או שתינתן לו הזדמנות להגיב לתהיות הוועדה ולהשלים מסמכים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה כעולה מטענות הצדדים, המחלוקת המרכזית בעניינינו נסובה על פרשנות סעיף 37(א) לחוק הנכים, הקובע כדלקמן: "קצין תגמולים רשאי להורות אחת לשנה על בדיקת הנכה שנית, אם לא הורתה הוועדה הרפואית הוראה אחרת. אולם אם היה לקצין התגמולים יסוד להניח כי חל שינוי בדרגת נכותו של נכה, רשאי הוא להורות על בדיקתו מחדש של הנכה בכל עת לאחר שחלפה חצי שנה מיום הבדיקה האחרונה" סעיף 37(א) הנ"ל חל על התובע כנפגע פעולת איבה מכוח סעיף 4 לחוק פעולות איבה, הקובע כי "נפגע שכתוצאה מפגיעת איבה נגרמה לו נכות ודרגת נכותו נקבעה כאמור בסעיף 5, יהיה זכאי לתגמול והוראות סעיפים 4, 4א, 4ב, 4ג, 4ד, 4ה, 4ו, 5, 6, 7, 7א, 7ב, 8, 16, 17, 18(ד) ו-(ה), 20א, 22, 35, 35ב, 25ג, 36ב, 37, 39א, 40, 42, 43(א3) ו-(א4) ו-44 לחוק הנכים יחולו עליו, בשינויים המחוייבים". סעיף 22(ב) לחוק פעולות איבה קובע כי "במקום קצין תגמולים האמור בחוק הנכים ... יבוא לעניין חוק זה פקיד תביעות כמשמעותו בסעיף 298 לחוק הביטוח". מכאן שלעניין קביעת דרגת נכות לנפגעי פעולות איבה, "קצין התגמולים" הנו למעשה פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי.
...
בנסיבות אלו שוכנענו כי מתן ההחלטה עליה מדברת ד"ר בר-און הינה החלטתה בנוגע לחידוש המלצתה לפתיחת התיק כפי שכתבה שלוש שנים קודם לכן, ולא בנוגע לזימון התובע לוועדה הרפואית.
אשר לטענה השלישית, הנוגעת לאינטרס ההסתמכות, אף היא דינה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפי תעודת עובד הציבור, "מתן הבחירה בין גמלת פעולות איבה וגמלת נכות מעבודה מתבצע לאחר קיום וועדה רפואית בשתי הגימלאות, על מנת שהמבוטח יוכל לבצע בחירה מושכלת". התובע ואישתו טוענים כי אישתו לא חתמה על מיסמכי התביעה שהוגשו למחלקת נפגעי פעולות איבה אלא נציגי מחלקת הרווחה בערייה טיפלו "בכל הקשור בביטוח לאומי" (סעיף 3 בתצהיר של אשת התובע), וכי הערייה כמעבידה לא פעלה כמתחייב ממנה להנחות אותו למצות את התביעה במחלקת עבודה.
...
לעומת זאת, אני סבור כי החודשים שחלפו לאחר המועד שבו כבר הועלתה הטענה על-ידי הנתבעת, היוו צומת דרכים מרכזי שממנו ואילך גברו חובת תום הלב של התובע והחובה לנהוג בסבירות למיצוי הליכי המל"ל. משהועלתה הטענה האמורה שהיא טענה מבוססת ומיוסדת בדין, ראוי היה כי היא תישקל על-ידי התובע בכובד ראש בהינתן המצב המשפטי הקיים (בכלל זה, הוראת סעיף 82 בפקודה והלכת סגרון לעיל שניתנה בשנת 2006), ובהתאם לכך למצות את הליכי המל"ל במחלקת נפגעי עבודה, תוך שהתובע מודיע, ככל שהיה חפץ בכך, כי אין בזאת כדי לפגוע או לגרוע מכל טענה שלו ואין בזאת משום הודאה או הסכמה לכל טענה מבין טענות הנתבעת.
בכל הכבוד הראוי, אין בידי לקבל גישה זו של התובע, שממילא אינה עולה בקנה אחד עם המצב המשפטי שפורט לעיל.
זה המקום לציין כי גם כל הודעה מטעם התובע לפיה העירייה תיזום תביעה למחלקת נפגעי עבודה והוא ישתף פעולה עמה - אין בידי לקבל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מדובר בקביעה עובדתית שלא ניתן לערער עליה היום, ויש לדחות את התביעה בשל השתק עילה/מעשה בית דין כבר בשלב זה. התובע ממשיך להטעות את בית הדין בטענתו כי לא היה פעיל בבצוע פעולת האיבה נגד כוחות הבטחון, ויתרה מכך אף מנסה להפוך את היוצרות ולהצטייר כנפגע פעולות איבה ולא פעיל בפעולות איבה.
לכן – קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי תקפות לכל עניין ודבר בעיניין נסיבות פגיעתו של התובע, ולא ניתן כיום לערער על החלטה זו בדרך של הגשת תביעה "חדשה" לבית הדין (גם אם מדובר בזכויות אחרות מטעם ביטוח לאומי ולא לזכויות כנפגע איבה).
...
בכל מקרה, ולאור פסה"ד, ולאור סעיף 326א' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ב-1991 (להלן: החוק, או חוק ביטוח לאומי), בדין דחה הביטוח לאומי את תביעתו ויש לדחות את תביעתו על הסף.
לאור כל האמור לעיל – בדין נשללה זכות התובע לגמלה – לא רק בעניין תביעתו להכרה כנפגע פעולות איבה, שנדונה, כאמור, בבימ"ש המחוזי, אלא גם לעניין קצבת נכות וגמלת ניידות - נכות שמקורה באותה פעולה בה נטל חלק כפורע חוק, ולכל הפחות בניסיון לבצע פשע.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל - הבקשה למחיקה על הסף - מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו