מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית ללא הצדקה

בהליך הארכת מועד להישפט (המ"ש) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

מדובר בדוח נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית.
ראו בעיניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הצבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להמנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האנטרס הצבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.
...
בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כל מקום להיעתר לבקשה.
ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.
הבקשה נדחית.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.4.17 צולם רכבו של המערער נוסע בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין.
המערער אף לא פירט בבקשתו נסיבות כלשהן המצדיקות להשפט באיחור לפי סעיף 230 לחסד"פ, טענתו לפיה בוצעה "טעות של פקיד ו/או אחר שלא הגיש את הטפסים בזמן ולא עשה את עבודתו כנדרש" לא הוכחה על ידו ונטענה ללא כל בסיס ראייתי.
...
בהתאם, הבקשה נדחית".
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בחומר הראיות של בית משפט קמא, שוכנעתי כי דין הערעור להידחות מהטעמים שיפורטו בהמשך.
אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2018 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 24.10.17 בשעה 12:10 בדרך סלמה ליד 93 בתל אביב, השתמש הנאשם שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנת"צ (להלן: "אישום שני").
לעניין טענתו של הנאשם לפיה היה צורך בסימון, הן על גבי הכביש והן באמצעות תמרור, הרי שעל פי נ/3, תקנות והנחיות להצבת תמרורים, צודקת ב"כ המאשימה שקיים חץ בצבע צהוב על הכביש, אשר קיומו מספיק על מנת לקבוע כי מדוברבנת"צ. הנאשם סימן את מסלול הנסיעה שלו על גבי ת/3 ובכך למעשה הודה כי נסע בנת"צ. הנאשם טוען כי לא הוצב כל תמרור מבין התמרורים אשר צולמו וסומנו ת/4 ות/2.
...
לעניין האכיפה הסלקטיבית השיב הפקח, ועדותו מקובלת עליי, כי אין המדובר במצב דברים בו הרשות נוהגת באופן המפלה בין שווים, מה שאכן מהווה אכיפה סלקטיבית.
כמו כן, כבר נקבע בפסיקה רבה ומגוונת כי אכיפה חלקית איננה אכיפה סלקטיבית ועל כן הטיעון הזה דינו להידחות.
אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בשני כתבי האישום, בעבירות על פי תקנה 22א לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 וסעיף 6(א)(2) לחוק עזר תל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) תשמ"ד-1983.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 4.7.2019 נרשמה לנאשם הודעת תשלום קנס בגין שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנתיב תחבורה ציבורית; עבירה לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – "תקנות התעבורה").
לבסוף, צודק הנאשם כי תקנה 3 לתקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות מקומית לשם תעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), תשע"ז-2016 מקימה חובה להציב שלטים, באופן שיבהיר לציבור הנהגים כי הנתיב עשוי להיות מצולם לשם תעוד ביצוע עבירה.
...
יודגש, כי אני דוחה את גרסת הנאשם לפיה הגיע מרחוב הנביאים ופנה שמאלה לרחוב המלך ג'ורג'.
משדחיתי את גרסת הנאשם וקבעתי בהסתמך על כלל הראיות שהובאו בפניי, כי הנאשם נסע על נת"צ הן במקטע הראשון שלפני הצומת והן במקטע השני שלאחר הצומת, אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל ההוכחה וכי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
כאמור, משקבעתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירה על פי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם טען כי לא היה יכול לעבור לנתיב חלופי באותו כיוון שאינו נתיב תחבורה ציבורית ולא היה יכול לפנות שמאלה ואילו פניה ימינה או נסיעה ישר הייתה אסורה בשל נתיב תחבורה ציבורית.
דיון והכרעה נקודת המוצא לדיון היא כי צודק הנאשם בטענה כי על מנת שישתכלל נתיב כנתיב תחבורה ציבורית ראוי להציב לצד תמרור 503 [חץ צהוב] המתוה את הגיאומטריה של נתיב התחבורה הציבורית, גם תמרור 501.
...
להפך, מן ההנחיות עולה בבירור כי "הסדר העדפה יכול לחול על מסלול (מת"צ) או רחוב ( רת"צ) שלמים על כיוון הנסיעה ( נת"צ נגדי) או על חלק מהנתיבים (נת"צ)." לאור האמור דין טענה זו של הנאשם להידחות.
לאור כל האמור אני מרשיע את הנאשם בעבירה על תקנה 22א לתקנות התעבורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו