"
בגזר דינו סקר ביהמ"ש את הערכים החברתיים שנפגעו מבצוע העבירות; בחן את מידת הפגיעה בערך המוגן, תוך שציין, כי מדובר בפגיעה בינונית, שכן אמנם מחד, מדובר בעבירות חמורות ובכמות לא קטנה של סמים, אולם "מדובר בסם מסוג חשיש שאינו מן הקשים שבסמים. כמו כן הסמים נמכרו לקונה בודד שהיה סוכן כך שלמעשה הסם נתפס והפצתו לא התאפשרה ופגיעה בפועל בדרך של הגעת הסם לידי הציבור בעבירת הסחר – נימנעה". כבר כאן נציין, כי העובדה שהסם לא הופץ בפועל אינה יכולה להיזקף לזכות המשיבה, אשר סברה שהיא מוכרת סמים לאחר כדי שיעשה בהם שימוש, מבלי שידעה שמדובר בסוכן סמוי; כן בחן ביהמ"ש את הנסיבות הקשורות בבצוע העבירה, וציין, בין היתר, כי נתן דעתו "לאופי ההכרות הקודמת של הנאשמת עם הסוכן אשר הייתה לקוחה שלו ורכשה ממנו סמים בתקופה בה הייתה מכורה. לא מן הנמנע כי הנאשמת פעלה למלא את מבוקשו מתוך תלות פיזית ורגשית שהיא כחלק ממאפייניו המובהקים של קשר זה. לכך גם נוספת העובדה שהסוכן הפציר בנאשמת למכור לו סמים פעם נוספת אך בשלב זה נימנעה תוך הבעת ביטויים מפייסים והבהרה שזה היה חד פעמי ועבורו בלבד". וכבר כאן מצאנו לנכון להעיר, כי עובדות אלה אינן חלק מן העובדות המוסכמות בין הצדדים ואינן חלק מכתב האישום, ומכאן שלא היה מקום להסתמך עליהן; כן סקר ביהמ"ש את מדיניות הענישה הנוהגת; וקבע, כי מיתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-8 חודשי מאסר.
עוד טענה באת כוח המשיבה, כי ביהמ"ש לא טעה עת החליט שלא להרשיע את המשיבה, שכן מדובר באשה ללא עבר פלילי; לקחה אחריות מלאה על מעשיה; אין כל מניעה לבטל הרשעה בעבירות של סחר בסמים; המשיבה עברה הליך טפולי/שקומי; והרשעתה עלולה לפגוע בה פגיעה קשה וממשית בדמות פיטורין ממקום עבודתה כמטפלת בגן בבסיס "עובדה".
בישיבת יום 16.12.20 ציינה באת כוח המשיבה בכל הנוגע לנזק הקונקרטי הצפוי מהרשעתה של המשיבה, כי "בסופו של יום ההרשעה בהכרח תוביל לפיטוריה של המשיבה. המשיבה הזו עובדת בבסיס צבאי בתוך הבסיס, היא בודאי אחרי ההליך, אחרי מתן גזר הדין היא כבר דיווחה להם על ההליך והם יודעים על העירעור ועל הנסיבות". כך גם בישיבת יום 24.02.21, כשטענה, כי "מבחינת הנזק הרי שמאז הדיון הקודם היו התפתחויות מבחינת העבודה, אני גם העברתי את זה לחבריי, משרד העבודה והרווחה במקום שהיא עובדת, כפי שציינתי בבסיס, מידי שנה בודק ומאשר את העובדים, בוחן רישום פלילי ועל כן ממש לאחר הדיון היא קיבלה מכתב על הכוונה שלהם להפסיק להעסיקה לאור הרישום הפלילי... הם ראו את העירעור שתלוי ועומד ולכן עצם ניהול ההליך כרגע השפיע על ההחלטה שלהם ולכן החלטה בסופו של יום בערר על המשך העסקתה תנתן לאחר החלטה בעירעור בפני מותב נכבד זה... זה נכון שהיא התקבלה לעבודה מבלי שסיפרה שיש לה תיק של סחר בסמים. זה שבית המשפט ייתן לה היזדמנות וייתן לה אי הרשעה, לא אומר שהיא לא תיבדק, היא תיבדק כל שנה והיום הם מודעים וממתינים להחלטה בעירעור".
בישיבת יום 16.12.20 הוסיפה הסנגורית, כי חלה "החמרה במצבה הרפואי, דבר שיכול בהכרח להשפיע. היא עברה צינתור במוח בחודש האחרון. כעת המערערת (צ"ל המשיבה - ר.י.כ.) אומרת לי שיש גידול שפיר במוח ויש מפרצת..." והוסיפה, כי "למרות כל הקשיים המשיבה גם השתלבה בהיתנדבות לקשישים בעיר. באמת מדובר במי שהיא פועלת בהיעדר כל תמיכה וללא אימה ללא אבא, הם בחיים אך ללא תמיכה הורית. מפרנסת את עצמה".
לביהמ"ש גם הוצגו מסמכים שונים, חלקם בנוגע למצבה הבריאותי של אמה של המשיבה (אשר סובלת מסרטן צואר הרחם ומטופלת בהתאם) והן לגבי מצבה של המשיבה, לאחר צינתור שעברה בהצלחה בחודש נובמבר 2020 נוכח מפרצת שנמצאה בראשה.
...
יתרה מכך, היות ובהמשך ביהמ"ש הגיע למסקנה שיש לבטל הרשעתה של המשיבה (להלן), בחינת מתחם העונש לא הייתה הכרחית, שהרי ההלכה היא, כי אי הרשעה אינה אחת מדרכי הענישה אלא שאלה עצמאית הנבחנת לאור תנאי הלכת כתב.
יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בתאריך 24.02.21, הסכים ב"כ המערערת גם לרדת מענישה זו, וציין בהגינותו, כי "לגבי העונש, אני לא טוען שלא צריך להתחשב בה, אני שם את המשקולת על שאלת ההרשעה. נכון שביקשנו 9 חודשים של עבודות שירות אבל אני לא עומד על בקשה זו, לאחר ששמענו על הנסיבות המיוחדות של המשיבה והממסכים שהוצגו".
לעומת זאת ביקשה באת כוח המשיבה שלא להתערב בפסיקתו של ביהמ"ש קמא.
סוף דבר
אין חולק, כי כל הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בנאשם שהורשע בה, אך אותה "פגיעה" הינה חלק בלתי נפרד מהענישה בגין מעשה פלילי, בין היתר על ידי הצהרה של החברה בדבר הסטייה של הנאשם מנורמת ההתנהגות הראויה שקבע המחוקק.
