כך, שדרגת נכותו הנוירולוגית בשל הפגיעה הועמדה על 5%.
כאמור, הועדה עיינה בתוצאות בדיקת MRI עמוד שדרה צוארי, המלמדות על בלט דיסק עם לחץ קל על שק 7C-6C, וכן בתוצאות בדיקת EMG מיום 23.3.14, המלמדת על "תיסמונת תעלה קארפלית שמאלית בעיקר, רדיקולופטיה כרונית 7C-6C שמאלית". שתי הבדיקות נערכו לאחר התאונה.
...
ביום 14.5.17 ניתנה החלטתי בה צוין, כי מעיון בבקשה למתן רשות הערעור ובמסמכי התיק עולה כי ביום 26.6.11 ניתנה למבקש הפנייה למכון פיזיותרפיה מאת ד"ר זאב זיגמן, אורטופד מומחה, ובה ציין המומחה כי "ב 11.3.11 החלו לדבריו [של המבקש, ר.ר.] כאבים בכתף שמאל שהחלו לאחר הרמת משא כבד בעבודה, כן כאבים ורדימות לאורך גפה שמאלי[ת] עליונה עם רדימות באצבעות כף יד שמאל".
בקשר לרישום זה, ובשים לב לטענות המבקש בסעיפים 25 ו-27 לבקשתו למתן רשות ערעור, התבקש המוסד לביטוח לאומי להבהיר האם פנה המבקש בחודש מרץ 2011 או בסמוך לכך לפקיד התביעות, בתביעה להכרה בפגיעתו זו כפגיעה בעבודה, והאם זו הוכרה.
נוכח תשובת המוסד, ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר
אשר על כן, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי, שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.