נכות נוירולוגית עקב בלט דיסק צווארי

ועדת רפואית קודמת (מיום 19.04.16) קבעה למבקש 10% נכות אורתופדית בגין הגבלת התנועה בצוארו, ו5% נכות נוירולוגית בגין כאבי ראש.

עוד טען המבקש כי משקבעה הועדה כי בלטים דיסקיים בע"ש צוארי אינם תוצאות חבלת ראש, וזאת בנגוד לקביעה חלוטה, הועדה נעולה על עמדתה ויש להשיב את עניינו של המבקש לועדה בהרכב אחר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובכל החומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת תגובה מטעם המשיב.

לטענתו, נפל פגם בכך שבפני הוועדה הרפואית שדנה בעיניינו כמו גם בפני המומחה הנוירולוג שאליו נשלח המערער לא עמדו תוצאות בדיקות דימות עדכניות שנערכו למבקש : בדיקת CT מיום 25/2/10 שהדגימה בלטי דיסק קלים ושינויים קלים בעמוד שדרה צוארי ומותני, ובדיקת EMG מיום ֹֹֹֹֹֹ17/3/11.

במימצאי הנוירולוג שבדק את התובע נקבע כי אין מקום לפסוק לתובע אחוזי נכות נוירולוגית בגין התאונה : "היועץ עיין בבדיקת הולכה עצבית 17/3/11 המדגימה פולינורופטיה מעורבת אקסונלית ודמילינטיבית ו- CTS דו"צ. לאור הבדיקה הנוירולוגית התקינה, היועץ קובע כי לא נותרה נכות בגין התאונה הנדונה. מימצאי EMG וההולכה העצבית קשורים לבעיה סיסטמית ולא לתאונה הנדונה." על רקע האמור ביום 15/8/11 היתכנסה הועדה הרפואית לעררים לסיכום ממצאיה.

...

בממצאי הנוירולוג שבדק את התובע נקבע כי אין מקום לפסוק לתובע אחוזי נכות נוירולוגית בגין התאונה : "היועץ עיין בבדיקת הולכה עצבית 17/3/11 המדגימה פולינורופטיה מעורבת אקסונלית ודמילינטיבית ו- CTS דו"צ. לאור הבדיקה הנוירולוגית התקינה, היועץ קובע כי לא נותרה נכות בגין התאונה הנדונה. ממצאי EMG וההולכה העצבית קשורים לבעיה סיסטמית ולא לתאונה הנדונה." על רקע האמור ביום 15/8/11 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לסיכום ממצאיה.

מקובלת עלי טענת המשיב לפיה תיקו הרפואי של המערער הועבר למומחה בשלמות, והמומחה הוא אשר בחר אילו מהבדיקות רלוונטיות לצורך הערכת נכותו הנוירולוגית של המערער והקשר בינה לבין התאונה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

כך, שדרגת נכותו הנוירולוגית בשל הפגיעה הועמדה על 5%.

כאמור, הועדה עיינה בתוצאות בדיקת MRI עמוד שדרה צוארי, המלמדות על בלט דיסק עם לחץ קל על שק 7C-6C, וכן בתוצאות בדיקת EMG מיום 23.3.14, המלמדת על "תיסמונת תעלה קארפלית שמאלית בעיקר, רדיקולופטיה כרונית 7C-6C שמאלית". שתי הבדיקות נערכו לאחר התאונה.

...

ביום 14.5.17 ניתנה החלטתי בה צוין, כי מעיון בבקשה למתן רשות הערעור ובמסמכי התיק עולה כי ביום 26.6.11 ניתנה למבקש הפנייה למכון פיזיותרפיה מאת ד"ר זאב זיגמן, אורטופד מומחה, ובה ציין המומחה כי "ב 11.3.11 החלו לדבריו [של המבקש, ר.ר.] כאבים בכתף שמאל שהחלו לאחר הרמת משא כבד בעבודה, כן כאבים ורדימות לאורך גפה שמאלי[ת] עליונה עם רדימות באצבעות כף יד שמאל". בקשר לרישום זה, ובשים לב לטענות המבקש בסעיפים 25 ו-27 לבקשתו למתן רשות ערעור, התבקש המוסד לביטוח לאומי להבהיר האם פנה המבקש בחודש מרץ 2011 או בסמוך לכך לפקיד התביעות, בתביעה להכרה בפגיעתו זו כפגיעה בעבודה, והאם זו הוכרה.

נוכח תשובת המוסד, ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר אשר על כן, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי, שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

בין הממצאים – בלטי דיסק C 5-7, בליטות דיסק עם לחץ על החוט בגבהים C 3-4, לחץ על החוט מבלט דיסק גדול הלוחץ "קשות" על השורש ימינה C 4-5, לחץ דיאסקלי על החוט והשורשים C 5-7.

פרופ' גדות הוסיף וציין כי למרות הבעייתיות של התיעוד הרפואי ופרשנות הבדיקה הנוירולוגית הוא סבור כי התובע אכן לקה בחבלת צואר בתאונה במנגנון של צליפת השוט והתסמין הנורולוגי שלו עולה בקנה אחד עם תת קבוצה 3 של whiplash associated disorders, לפי החלוקה של ה-QUEBEC TASK FORCE 1995 שהגדרתה "תלונות צוואריות וסימנים נוירולוגים". פרופ' גדות העריך את נכותו בשטח הנורולוגי בגין כך בשיעור של 5% לצמיתות לפי סעיף 31 (5) (א) (2) לתקנות, הדן בשיתוק חלקי של עצב האולנריס-מותאם.

...

אני מקבלת את טענת התובע, אשר עדותו מהימנה בעני ומתיישבת גם עם התיעוד הרפואי וקביעות המומחה הרפואי, כי מאז התאונה נפגעה כליל יכולתו לבצע ניתוחים פלסטיים, מעבר לניתוחים פעוטים כמו הוצאת נגעי עור קלים.

אני מקבלת את הטענה, היא מתיישבת עם ההיגיון, השכל ישר וניסיון החיים.

אני מקבלת את עדות התובע על תקופת אי הכושר, שנתמכת בקביעת המוסד לבטוח לאומי.

...