נכות כללית החזר כספי קנאביס רפואי

לתובע נקבעה נכות רפואית יציבה בשיעור של 60% בגין תאונה מיום 7.5.12, שהוכרה על ידי הנתבע 1 כפגיעה בעבודה.

לצדו של ההסכם אף נחתמו בין הנתבע 1 ובין כללית קווים מנחים למתן השירותים הרפואיים.

לפי הנאמר בסיכומי הנתבעת 2, הגם שהנושא טרם זכה להסדרה מפורשת במסגרת ההסכם (או הקוים המנחים), החל משלהי חודש אוקטובר 2016, היא החליטה להכיר במצבים רפואיים מסויימים, אשר ביחס אליהם ובהתקיים התנאים הנדרשים, יהיה זכאי נפגע העבודה להחזרים כספיים עבור קאנביס רפואי.

...

מכאן, הצורך של התובע בקנביס רפואי נובע ישירות מתאונות העבודה שאירעו לו. אולם, אנו סבורים כי אין זו המסקנה המתבקשת מדברי המומחה.

על כן, דין התביעה להידחות.

לסיכום נוכח האמור, ועם כל ההבנה למצבו הקשה של התובע, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 45512-08-22 29 מאי 2023 לפני: כב' השופט תומר סילורה המערער גיא כספי ע"י ב"כ: עו"ד שיוביץ המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי פסק דין

ברור שמלבד ההמלצה לבצוע ניתוח ועדיין ימצא מזור לכאביו אין ביד העורר כרגע מה לעשות מלבד הסבל טפול במשככי כאבים זריקות אפידוראליות וולטרן ושימוש בקנביס רפואי שמינונו עלה מאז התאונה כפי שעושה התובע.

בדיקה נוירולוגית גפיים תחתונות כח גס טונוס והחזרים תקינים.

עוד נטען כי שיעור הנכות שנקבע למערער בתחום האורתופדי לא מתיישב עם התעוד הרפואי שהוצג בפני הועדה ובפרט לא עם קביעות המומחים שטיפלו במערער במסגרת הקהילה, עם מימצאי בדיקת ההדמיה שלו, עם קביעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין בהליך ההכרה, עם קביעות המומחה מטעם המערער או עם הקביעות במסגרת הליך קביעת הנכות הכללית, אשר קבעו כולם שמצבו הרפואי של המערער תואם מצב של הגבלה בינונית עד קשה בתנועות הגב, המקנה נכות בשיעור של 25% לפי פריט ליקוי 37(7)(ב-ג).

...

בנוסף, מקובלת עליי כאמור עמדת המשיב לפיה שהוועדה לא כבולה לממצאיהן של ועדות רפואיות אחרות או רופאים מוסמכים בענפי ביטוח שונים אולם כפי שפורט לעיל, במקרים מסוימים על הוועדה לנמק את החלטתה בהתייחס לקביעות של וועדות בתחומי ביטוח אחרים, ועניינו של המערער מנוי על מקרים אלה.

אשר לטענת המערער, כי יש להורות על החלפת הרכב הוועדה, משדרך המלך היא להחזיר את עניינו של המבוטח לוועדה באותו הרכב ומאחר ושלא שוכנעתי כי מדובר בוועדה מוטה ומגמתית כנטען על ידי המערער, הרי שלא מתקיים טעם מיוחד המצדיק את החלפת הרכב הוועדה בהתאם לפסיקה (עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר ארה קופפרברג נ' המוסד לביטוח לאומי (21.10.09); עב"ל (ארצי) 282/99 יהודית אבן חן נ' המוסד לביטוח לאומי (3.9.01).

סוף דבר: עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 20.5.23, על מנת שתשקול מחדש את החלטתה בעניינו של המערער בתחומים הבאים: נפשי: הוועדה תבדוק האם נפלה טעות בהתאמת פריט הליקוי 34(א)(2) וככל שתסבור כי הותאם למערער פריט הליקוי המתאים, חרף ההבדל בין פריט הליקוי עליו המליצה היועצת מתחום הפסיכיאטריה לבין פריט הליקוי שהותאם לבסוף, תנמק את החלטתה באופן שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

פנסיה לטענת הנתבעת, התובעת אינה זכאית לתשלומי פנסיה, מאחר ולא הופרשו לה כספים לקופה כפי שעולה מתלושי השכר.

בעיניין זה מצאתי לקבל את טענות התובעת באופן חלקי ומצומצם בלבד ולקבוע כי בעקבות התאונה אמנם נדרשה התובעת לצריכה מוגברת מסוימת בקנביס, זאת בהשוואה להקף השמוש לפני התאונה, אך גם שימוש מוגבר זה נעשה באופן זמני, ובהיעדר נכות צמיתה לרבות החמרת מצב בתחום כלשהוא לרבות בתחום רפואת הכאב (התובעת לא הגישה תביעה להחמרת מצב למל"ל), אין מקום לפסוק הוצאות רפואיות לעתיד בגין רכיב זה. בנוסף לא ניתן להיתעלם מכך שבמסגרת נכות כללית לתובעת נקבעה נכות בשיעור של 10% וזאת בגין פיברומיאלגיה החל מיום 1.07.2019.

לכך יש להוסיף, כי התובעת צרפה קבלות חלקיות על ייעוציים רפואיים אשר קיבלה, לרבות קבלה על החלפת שתלים בסך 3,200 ₪ (אך לא ברור אם היתקבל החזר חלקי) וקבלות על תרופות וקנביס רפואי אשר רכשה, אלא שכאמור מדובר בהחמרה מצומצמת מוגבלת וזמנית בלבד ביחס לתקופת העבר.

...

בהקשר זה וברוח הדברים שנפסקו בע"א 3901/15 אביב תעשיות מתכת נ' ח'אלד בשאראת (פורסם בנבו) לא שוכנעתי כי התובעת הייתה מחויבת להעדיף או לבחור גמלת נכות מנפגעי עבודה על פני הגמלה שקבלה במסגרת הנכות הכללית, בפרט שאין מדובר בהפרש גבוה.

לאור כל האמור אני דוחה את הטענה לניכוי רעיוני.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 48,971 ₪ - פיצויים ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,450 ₪ וכן אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

ממסמכי הבנק שצורפו לבקשה עולה כי נטל הלוואות לאחר התאונה בסכומים בלתי מבוטלים (100,000 ₪ מבנק לאומי, 48,000 ₪ מבנק המזרחי, 70,000 ₪ מבנק דיסקונט) אותן הוא נידרש להחזיר על בסיס החזר חודשי המלווה ריבית והצמדה.

מאז התאונה נוטל המבקש טפול בקנביס רפואי בעלות ממוצעת של 1,000 ₪ בחודש ולו מצטרף טפול בשלל תרופות בתחום הנפשי (ראה קבלות).

המבקש פנה למל"ל (נכות כללית) אולם נדחה על ידי המל"ל בשל גובה הכנסתו.

עם זאת אעיר כי מעבר על הקבלות מעלה כי המבקש ממאן להכיר במצבו ומבקש להמשיך בשגרת חייו, מוציא כספים על מכשירי חשמל חדשים (כמו טלויזיה), ריהוט משרדי וכיוב' שאינם כורח המציאות.

לאחר ששקללתי את הוצאותיו המוכרות של המבקש לפי החוק והתקנות בשילוב נכותו הרפואית והתפקודית ואת הכנסתו קודם התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבה בתשלום תכוף בסך של 100,000 ₪.

...

עד היום קיבל ת"ת בסך כולל של 40,000 ₪ ועוד 135,000 ₪ לפי החלטתי הקודמת.

] אני סבור כי בראי נכותו הצמיתה הניכרת ומצבו נכון להיום, נכון לפסוק למבקש תשלום תכוף עד וכולל חודש פברואר 2024 מבלי להתעלם מחריגת הפסיקה מעבר ל-24 החודשים מאז התאונה, הכל נוכח חומרת פגיעתו של המבקש והעובדה כי נפסקה לו נכות בתחום הנפש וגם לשיטת המומחית מטעם בימ"ש בתחום האורתופדיה יש למנות לו מומחה בתחום הכאב, אשר כבר מונה.

לאחר ששקללתי את הוצאותיו המוכרות של המבקש לפי החוק והתקנות בשילוב נכותו הרפואית והתפקודית ואת הכנסתו קודם התאונה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המשיבה בתשלום תכוף בסך של 100,000 ₪.

התובע טוען שהיא בשיעור 50% מכושר ההישתכרות והנתבעות טוענות שהיא בשיעור 20% בלבד; שלישית, בסיס השכר, שכן התובע עבד אצל אחיו, והנתבעות טוענות כי השכר שקבל היה גבוה ואינו משקף את פוטנציאל הישתכרותו האמתי; רביעית, הפסדי הישתכרותו לעבר, שכן לטענתו לא שב לעבודה סדירה מאז התאונה ב-2016; חמישית, הוצאות רפואיות, בעיקר החזר הוצאות בגין הקנביס; שישית, התובע היה מעורב בשתי תאונות נוספות - ב-14/9/2017 וב-5/5/2019 והצדדים חלוקים על השפעתן.

ואכן טעונו המרכזי של התובע הוא לתרומה כללית ועצמאית של הנכות בתחום הכאב, ולטענתו השפעת הכאב אינה מתמצה במגבלת תנועה, ויש להבחין בין נפגעים שסובלים רק מהגבלת תנועה אורתופדית ובין נפגעים (כמוהו) שסובלים גם ממגבלת תנועה וגם מכאבים קשים, ובעקבותיהם זקוקים לטיפולים, תרופות וקנאביס רפואי, דבר שמשפיע על כל אורחות חייהם ופוגע פגיעה כללית ועצמאית בכושר עסוקם.

הנתבעות מדגישות כי התובע לא פירט את הוצאותיו, לא הראה כי פנה למל"ל לקבל החזר הוצאות וסורב (התובע השיב בחקירה שאינו זוכר אם פנה, עמ' 71), והפנו למכתב של גב' גרטי כי התובע קיבל החזרים כספיים עבור חודשים 10/2020-9/2021, החזר חודשי מלא בשנת 2022 וכי נכון למועד מכתבה לא ידוע על החזרים שהתבקשו ונדחו.

...

הנתבעת סבורה שאינו זכאי לפיצוי בגין תקופה זו, שכן ממילא לא יכול היה לעבוד, אך טענתה נדחית שכן תגמולי המל"ל בגין התאונה הנוספת חושבו לפי שכרו המופחת, שנבע מהתאונה, והתובע זכאי לפער.

הפיצוי לאחר ניכויים 1,100,952 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות ישלמו לתובע סך של 1,100,952 ₪, בתוספת שכ"ט כדין.