ניתן לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב מחלתו

מיום 12.7.2020 ועד ליום 9.8.2020 נעדרה התובעת מהעבודה עקב מחלה.

בהודעה זו נקבע כי בעקבות המיגבלות הרפואיות שאינן מאשרות את המשך עבודת התובעת בתפקידה הנוכחי ומאחר שהנתבעת לא הצליחה למצוא לה תפקיד אחר, עבודתה של התובעת תסתיים ביום 13.8.2020 והיא נחשבת כמתפטרת הזכאית לפצויי פיטורים.

טענות הצדדים לטענת התובעת היא פוטרה מעבודתה ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת כמתחייב על פי הדין, ומבלי שהנתבעת בחנה אם ניתן להעסיק את התובעת באופן זמני בתפקיד אחר עד להחלמתה וחזרתה לעבוד בתפקידה הנוכחי במעדנייה.

...

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: חלף הודעה מוקדמת בסך 5,300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13.8.20 ועד מועד התשלום בפועל.

התביעה להשלמת פיצויי הפיטורים נדחית.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪.

ממועד השימוע (8.12.2019) ועד למועד פיטורי התובעת (23.1.2020) חלף כחודש וחצי, בו התובעת יכולה הייתה להעלות את טענותיה על הכתב או לבקש מועד נוסף לשימוע, אך היא לא מצאה לנכון לעשות כן. בנסיבות אלה, שוכנענו כי ניתנה לתובעת היזדמנות ראויה להעלות את טענותיה טרם ההחלטה על הפיטורים, ולכן אין לקבל את טענתה לפיטורים בהעדר שימוע.

יחד עם זאת, אף שלא חל איסור מכוח החוק על פיטורי התובעת, אנו סבורים כי היתנהלות הנתבעת בפיטורים הייתה נגועה בחוסר תום לב ממספר טעמים: ראשית, בהתכתבות בין הצדדים הודיע עו"ד אבירם מספר פעמים לתובעת כי הוא רואה בה כמתפטרת, למרות שידע כי התובעת נעדרה מהעבודה עקב מחלת ילדה.

תגובה מסוג זה של מעסיק כלפי עובד הורה, אשר נאלץ להיעדר מהעבודה לצורך טפול בילדו החולה, חורגת לטעמנו מחובות ההגינות ותום הלב החלים על הצדדים במסגרת יחסי העבודה.

...

לאור האמור, התביעה לתשלום עבור גמול שעות נוספות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתובעת זכאית לסך 346 ₪ בגין רכיב זה. סוף דבר לאור המפורט לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין פיטורי התובעת בחוסר תום לב בסך 8,108 ₪.

התביעה לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע ולהפרשי דמי נסיעות – נדחית.

לאור תוצאת פסק הדין, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות כפי שהובאו לעיל ובשים לב להוראות החוק, ככל שהעובדת החלה בטיפולי הפריה החוץ-גופית ביום 26.2.2019 ולא נעדרה מהעבודה בגינם, נמצא כי אין תחולה לחוק עבודת נשים, ואין צורך במתן היתר לפיטוריה (לפי סעיף 9(ה)(3)), שהרי חלפו 150 ימים מהמועד בו החלה העובדת בטיפולי ההפריה החוץ גופית.

לפיכך, כל עוד החברה לא השיגה על אישורי המחלה שניתנו לתובעת בהתאם לדרכים המקובלות, כפי שמצאה לנכון לעשות בהתייחס לאישור המחלה השלישית, היה עליהם לצאת מנקודת הנחה, חרף תחושותיהם הסובייקטיביות, כי התובעת נעדרה מהעבודה עקב מחלתה.

תשלום ימי מחלה לטענת התובעת, מאחר שהליך השימוע והפיטורין התבצעו בעת שהתובעת נעדרה עקב מחלתה, ומאחר שצבורים לרשותה 64.5 ימי מחלה לפי התלוש האחרון, הרי שבקיזוז ימי המחלה נותרו לתובעת 40.5 ימי מחלה אשר היא זכאית לנצלם.

...

כך ובנוסף, לא מצאנו הוראות ו/או הנחיות ו/או התראות מצד החברה לאורך כל התקופה כי על התובעת לעבור לתוכנה מסוימת וכי זו אינה עושה כן. אמנם החברה הציגה מאזן בוחן לשנת 2019 (נ/17) אך לא מצאנו קשר בין מאזן הבוחן לבין עבודתה של התובעת ו/או התנהלותה בעניין.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל החברה לשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 יום מהיום: א. פיצוי בעד פיטורים שלא כדין בסך של 8,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית, על כל סעדיה.

] התשתית הנורמאטיבית ביחס לפיטורים בזמן חופשת מחלה – סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק דמי מחלה") עניינו ב"פיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה", ובו נקבע כי "(א) מעסיק לא יפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו לפי חוק זה או לפי הסכם קבוצי, וזאת עד לתקופת הזכאות המאקסימאלית לפי סעיף 4". סעיף 4א(א) לחוק דמי מחלה הוסף בתיקון מס' 3 לחוק[footnoteRef:18], כאשר בהצעת החוק נכתב כי "אין בתיקון המוצע כשלעצמו כדי להשליך על המועד לעריכת שימוע לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה לגבי כוונת המעביד לפטר אותו, או כדי לקבוע את המועד שמותר למעביד להודיע על כוונתו לפטר את עובדו"[footnoteRef:19].

(1) המעסיק נתן לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, בטרם נעדר העובד עקב מחלתו; (2) מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול או שהמעסיק הוכרז פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, ואם הוא תאגיד – ניתן צו פירוק לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983; לעניין זה, "פסק מלפעול" – הפסקת פעילות שאינה זמנית.

] ליקויים בהתנהלות המקצועית – חרף העובדה שניתנה לה מטלה פשוטה יחסית, התובעת לא הצליחה לסרוק כמות סבירה של מסמכים במהלך יום העבודה; כתוצאה מכך, הצטברה כמות גדולה של מסמכים לסריקה; צוות העובדים סבר כי מצב הסריקות הוא "בין הגרועים אי פעם"; כאשר התובעת נעדרה מהעבודה, כוכבה סרקה בעצמה את המסמכים כדי לסגור את הפער שנוצר.

...

מנגד, הנתבעת התכחשה לכלל טענות התובעת, וטענה כי דין התביעה להידחות במלואה.

] "פיצוי בגין אי מתן אישור העסקה –סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע, כי מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה. הפרת סעיף 8 לחוק אינה מזכה בפיצוי כספי בגין אי מתן אישור העסקה, אלא קובעת קנס פלילי אשר אופן חישובו מעוגן בתקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי- אישור לעובד על תקופת עבודתו), תשס"ב-2002. החוק אינו מקנה סמכות לפסוק פיצוי כספי בהליך אזרחי בגין הפרת ההוראה ליתן אישור על תקופת ההעסקה. כך גם, ככל שהתובע מבקש פיצוי מכח הפרת חובה חקוקה, התובע לא הצביע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מאי מתן אישור העסקה. לפיכך, התביעה לפיצוי בגין אי מתן אישור על תקופת העבודה נדחית." לסיכום – עילת התביעה למתן פיצוי בגין אי-מתן אישור על תקופת העסקה דינה להידחות במלואה.

סוף דבר לסיכום – לאור כל האמור לעיל, תביעתה של התובעת דינה להידחות במלואה, ביחס לכלל רכיבי התביעה.

על כן, אנו קובעים בזאת כי התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪.

פיטורים או שמא התפטרות? לטענת התובעת, ביום 1.7.2021 לערך, היא הודיעה לנתבעת כי היא נאלצת להעדר מהעבודה ולשהות בחופשת מחלה בשל הריונה, בהתאם להמלצות רופאיה.

עם זאת, יומן הנוכחות המפרט תשעה חודשי העסקה (נפקד ממנו חודשים נובמבר 2020 וחודש מאי 2021), ימי עבודה בה נעדרה התובעת מהעבודה עקב חופשה או מחלה, וכן טופס פירוט שכר העבודה של התובעת שהנתבעת מילאה והועבר לביטוח הלאומי (נ/4), מגלה כי הקף שעות העבודה אשר עבדה התובעת בפועל, בעדן קיבלה שכר, עמד על שיעור של 56%, כלהלן: חודש שעות עבודה הערות 9/20 85 10/20 109 11/20 125 חסרים עמודים בחודש זה 12/20 100 חסרים עמודים לימים 6-12.12 1/21 101 2/21 73 3/21 104 4/21 95 5/21 117 חסרים עמודים בחודש זה, אך בסיכום שעות נכתב 117 שעות 6/21 109 סה"כ 1018 שעות ל- 10 חודשי עבודה, 101.8 שעות לחודש בממוצע.

אשר על כן אנו קובעים כי התובעת זכאית בשל פיטוריה לסעדים הבאים: חלף הודעה מוקדמת בסך של 14.5 ימים, שכן הסעד שנתבקש על ידי התובעת עומד על סך 14.5 ימי עבודה, וכידוע לא ניתן ליתן סעד שלא נתבקש.

...

דא עקא, כי לא זו בלבד שטענת הקיזוז נזנחו בסיכומיה, אלא כי בסעיף 38 לסיכומיה נטען על ידה כי "כבר במכתב התגובה שנשלח לב"כ התובעת ערב הגשת התביעה הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת סך של 14,700 ₪ שהם כוללים 16% ואשר בתוכם כלול רכיב הפיצויים וההבראה והחופשה המגיעים לתובעת. מעבר לסכומים אלה אין התובעת חייבת דבר ואם התובעת לא היתה מגישה את התביעה לא היינו מבזבזים את זמנו של ביה"ד". למעלה מהנדרש יוער, כי לא הוכח כי התובעת קיבלה דמי אבטלה בתקופה המוגנת ולפיכך לא מצאנו להורות על קיזוז בעניין.

לפיכך טענת הקיזוז נדחית בזאת.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: חלף הודעה מוקדמת בסך כולל של 3,625 ₪.