ניתוק חשמל עקב פיצול דירה לשלוש דירות ללא היתר בנייה

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מניעת האפשרות לניתוק חיבור החשמל הבלתי חוקי, חושפת אותה ואת הנתבעים המתגוררים בדירה למשך פרק זמן בלתי ידוע, לכל הסיכונים הבטיחותיים וכן לנזקים העלולים להגרם מאותו חיבור בלתי חוקי, ובעיקר שעה שהתובעת פיצלה את דירתה בקומה השנייה לשתי יחידות דיור, ובכך הגדילה את צריכת החשמל ואולי אף הדבר מונע בשל כך את האפשרות להכשיר את חריגות הבנייה.

מתברר כי לא זאת בלבד שהתובעת עושה שימוש ברשת החשמל של הנתבעים אלא גם בתה וילדיה המתגוררים מעל דירת התובעת (ככל הנראה גם בבניה ללא היתר), דבר המביא לעומס ולכך שנגרמים ניתוקי חשמל בלתי פוסקים בבית הנתבעים (שבו מותקן לוח חשמל חד –פאזי), ואף באחת הפעמים נגרם קצר חשמלי שהוביל לדליקה.

כך גם בחקירתה הנגדית של הנתבעת בביהמ"ש (פ' עמ' 14 ש' 5-15, 33-35 ועמ' 15 ש' 1-5): "ש. את אומרת שלשתי הדירות קיים מונה חשמל ראשי אחד. כיצד התנהלת בקשר לשימוש בחשמל מאז שבאת לגור בדירה?

התכנות הכשרת חריגות הבניה בדירת התובעת (קבלת היתר למצב הקיים)? במסגרת הבקשה לסעד זמני שהוגשה ביום 4/1/21 הוצהר ע"י התובעת (ס' 7) כי לפני מספר חודשים פנתה לחברת החשמל לצורך הסדרת חשבון חשמל נפרד לדירתה וכי היא ביצעה מספר דרישות של חב' החשמל בנושא, אך העניין עדיין בטיפול בעקבות חריגות בניה שקיימות בדירתה, אשר הסדרתן נימצאות כעת בטיפול הגורמים הרלבאנטיים.

...

המסקנה המתבקשת: דין התביעה נגד הנתבעים 1-3 להידחות לאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מתבקשת המסקנה כי התובעת לא הוכיחה ברמה הנדרשת במשפט אזרחי קיומה של זכות שבדין שיש בה כדי להצדיק את מתן הסעד המבוקש בתביעתה.

סוף דבר מכל האמור לעיל נחה דעתי לדחות את התביעה, וכך אני מורה.

שקלתי בדעתי, ואני מחליט להימנע מפסיקת הוצאות.

בהתאם לדרישות רשויות התיכנון וחברת החשמל, לצורך קבלת היתר הבניה היה על הנתבעת להקים חדר טראנספורמציה והוא אכן הוקם בשטח המגרשים עליהם ניבנה הפרויקט ובקרבה לדירות התובעים (להלן: "חדר הטרנספורמציה").

ודוק, קביעת מומחה בית המשפט ביחס לירידת ערך הדירות בשל קירבתן לחדר הטרנספורמציה, מנותקת מהשאלה באם הוכח מדעית קיומו של נזק בריאותי בשל אותה קרבה, האם חדר הטרנספורמציה הוקם על פי היתר כדין והאם בדירות התגלו ליקויי בנייה, אם לאו.

ככל ובקשתם הנ"ל לא תיתקבל, התובעים מבקשים היתר לפיצול סעדים על מנת להגיש תביעה חדשה לתשלום דמי שכירות עבור יתרת התקופה.

בס"ק 11.13 להסכמים נשוא התביעה, נקבע כדלקמן: "מכל מקום ומבלי לגרוע מהאמור בהסכם זה, מוסכם בזה כי איחור של עד 60 יום במועד המסירה, במהלך הדברים הרגיל של הבניה ומכל סיבה שהיא וזאת במצטבר ובנוסף לכל איחור מוצדק אחר עפ"י האמור בהסכם זה (לרבות איחור הנובע מהזמנת שינויים לדירה ע"י הקונה) לא יהווה הפרה של הסכם זה ע"י המוכר והקונה לא יהיה זכאי לבוא בכל טענה וקביעה כלפי המוכר בעטיו ולא יהיה זכאי לכל שיפוי ו/או פיצוי בגינו". ב-ע"א 7991/07 רפאלי ואח' נ' רזין ואח' (פורסם בנבו) דן בית המשפט בהוראה דומה בהסכם מכר דירה, ופסק באומרו: "השאלה היא האם חישוב הפצוי הוא מיום האיחור בפועל או שמא חישוב הפצוי מתחיל שלושה חודשים לאחר יום האיחור בפועל. המערערים טוענים כי על פי סעיף 7.1 הקונה מוותר על זכות הפצוי בגין אותם שלושת החודשים, אפילו היה האיחור גדול יותר. אין בידי לקבל טיעון זה ועצם העובדה כי כתוב בסעיף שאיחור של עד שלושה חודשים לא יקים לקונה כל זכות וגם/או עילת תביעה אינה שוללת את הפצוי אם האיחור היה גדול יותר. כאמור כתוב כי סעיף זה מתייחס לאיחור של עד שלושה חודשים. משמעות הדברים הנה כי אם אחרה החברה למסור את הדירה בתוך תקופת שלושת החודשים המהוים 'ארכת חסד', לא תקום לרוכשי הדירות כל עילת תביעה או זכות אחרת. יחד עם זאת, בחוזה לא נאמר, כי במקרה שהאיחור במסירת יהיה גדול מ'ארכת החסד' - הקונים מותרים על פיצוי אף בגין תקופת שלושת החודשים. החוזה מדבר רק על תקופת החסד וזה גם הגיונם של דברים, שכן אם המוכרת אף אחרה מעבר לתקופת החסד מדוע היא תהיה פטורה מפיצוי בגין אותה תקופה, אם לא הוסכם אחרת בין הצדדים...." (שם, סעיף 27 לפסק הדין).

...

סיכום: לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, עד ליום 27.11.2022 את הסכומים כמפורט להלן: בת"א 24439-03-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 70,828 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

בת"א 8995-07-18, הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 67,953 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

בת"א 30085-10-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 77,639 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).

לטענתה, מאז מועד הבדיקה הנטענת בחודש אוגוסט 2018 חלפו למעלה משלוש שנים בהן לא נקטה המשיבה כל צעד לגביית החוב הנטען והמוכחש.

מכל אלו טענה המבקשת, כי סכויי תביעתה גבוהים; מנגד טענה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המבקשת, שכן הנזק שייגרם לה במידה ולא יינתן צו המניעה, בשים לב לשימוש שהיא עושה בחשמל נוכח מצבה הרפואי, גבוה באופן ניכר מהנזק הצפוי למבקשת במידה שהצו יינתן.

לטענתה, מאחורי המבקשת "מסתתרות" שתי מישפחות נוספות הנהנות משימוש בלתי חוקי בחשמל; אלו מתגוררות בשתי דירות הניזונות מחיבור החשמל של המבקשת, אשר לא נבדק ולא אושר על ידי המשיבה, ואשר בתור שכזה יש בו משום סכנה בטיחותית.

זאת ועוד, גם אם מדובר באותו מתחם או מבנה, כטענת המבקשת, עדיין עליה להציג אישור של גורם מוסמך לגבי הפיצול, בהתאם לסעיף 157א לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

לאור כל האמור לעיל, דבריי לעיל לעניין חוזקה של עילת התביעה, ומנגד, העובדה כי ביטול צו המניעה, וכפועל יוצא - נתוק דירת המבקשת מהחשמל - יגרום לה לנזק חמור יותר מאשר ייגרם למשיבה אם יוותר צו המניעה על כנו, ובאיזון הראוי של טענות הצדדים, אני קובעת כי צו המניעה ימשיך ויעמוד בתוקפו, אך זאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט מידי חודש בחודשו סך של 1,000 ₪, וזאת החל מיום 10.3.2023 ובכל 10 בחודש בחדשים הבאים, עד להחלטה אחרת.

...

כידוע, השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול, בבואו להכריע האם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, הם סיכויי התביעה ומאזן הנוחות.

לאחר ששקלתי את הטענות והראיות שהוצגו, לא שוכנעתי כי עילת התביעה מושתתת על אדנים יציבים במיוחד.

לאור כל האמור לעיל, דבריי לעיל לעניין חוזקה של עילת התביעה, ומנגד, העובדה כי ביטול צו המניעה, וכפועל יוצא - ניתוק דירת המבקשת מהחשמל - יגרום לה לנזק חמור יותר מאשר ייגרם למשיבה אם יוותר צו המניעה על כנו, ובאיזון הראוי של טענות הצדדים, אני קובעת כי צו המניעה ימשיך ויעמוד בתוקפו, אך זאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט מידי חודש בחודשו סך של 1,000 ₪, וזאת החל מיום 10.3.2023 ובכל 10 בחודש בחדשים הבאים, עד להחלטה אחרת.

בסיכומיהם עתרו התובעים להורות לנתבע לפנות את המושכר וכן להורות על פיצול סעדיהם באופן שלאחר ההכרעה בתובענה וקבלתה יעלה בידם לערוך חישוב בדבר דמי שימוש ראויים המגיעים להם למלוא התקופה שבה הנתבע עשה שימוש בדירה ובמקרקעין.

בספטמבר 2019 התובעים ניתקו את זרם המים למקרקעין שלא כדין ופניות הנתבע לתובעים בהקשר זה לא הועילו ומשכך פנה הנתבע בבקשה לצוו עשה לבית המשפט השלום בעפולה, אשר נעתר לבקשתו של הנתבע ביום 10.9.2019 והורה לנתבע 2 לחדש את אספקת המים למקרקעין.

בחקירתו בפניי אישר התובע 2, כי הנתבע משלם חשמל על דירת המגורים החל משנת 2014 (ראו, פרוטוקול, עמ' 7, שו' 31-32) ובהמשך אישר התובע 2 שנתן לנתבע את תעודת הזהות שלו לצורך העברת הצרכנים בחברת חשמל (ראו, פרוטוקול, עמ' 8, שו' 22-22).

בנוסף, במכתב האמור, מר חסן פונה לועדה לפעול להפסקת או לפינוי הפולש, מר עלי חלאילה, מהקרקע תוך העלאת הטענה, כי הוא מבצע עבודות בניה ללא כל היתר או רשות.

התובע 2 בעדותו טען, כי לא נכח במקרקעין משך כ- 3 שנים וכי בעבר היה מגיע למקום כל חודשיים שלושה בלבד, וכי במועד הגעתו לא היה במקום פארק שעשועים (ראו, פרוטוקול, עמ' 9, שורות 5-6).

...

על כן, נעתר לבקשה לפיצול סעדים של התובעים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה, כנגד הצגת אסמכתא מתאימה, וכן הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪.

מבוא בהסכם מכר מיום 8.2.2011 התובעים, יואל וגל אשכנזי, רכשו מהנתבעת, חברת הבנייה צרפתי שמעון בע"מ, דירה חדשה בקומת קרקע בבית משותף ברחוב התורן 10, יבנה.

עלות התיקון 2,200 ש"ח. עוד נמצא כי יש לסגור מרווח פתוח בין אבן לשקע חשמלי בעלות 300 ש"ח. נקבע כי יש לתאם מחדש פרופיל במוצא תריס גלילה בעלות 250 ש"ח. נימצאו מפגעים בטיחותיים עקב חשש להינתקות אבנים שתיקונם נידרש בבהילות גדולה.

המומחה מטעם בית המשפט אישר את טענות התובעים וגם ציין בחוות הדעת שהגיש כי אין מדובר בליקוי נקודתי או מצומצם, אלא בליקויים נרחבים במספר מוקדים בדירה.

לאמור לעיל יש להוסיף כי כפי שפורט לעיל, מעבר לליקויי הרטיבות, היו בדירה לא מעט ליקויים נוספים, והתובעים נאלצו לסבול עבודות תיקונים.

בהתאם, ייפסק לטובת התובעים הסך של 30,000 ש"ח. סכום זה בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין הוא 36,615 ש"ח. פיצול סעדים התובעים זכאים למצות את זכויותיהם ולהגיש תובענה נוספת נגד הנתבעת בגין כל נזק שנוצר או התגבש או התגלה לאחר מועד הגשת התובענה נושא הליך זה. כאמור, מחוות דעתו המשלימה השלישית של המומחה מטעם בית המשפט עולה לכאורה כי הנזקים בדירת התובעים גדלו והתרחבו.

...

אינני מקבלת את טענת הנתבעת.

בנסיבות המתוארות מקובלת עלי טענת התובעים כי הסכום הנתבע על ידם ברכיב זה רחוק מלשקף את הנזק הלא ממוני שנגרם להם בפועל.

בנסיבות כאמור, ולאחר שיקלול משאבי הזמן שנדרשו הן מהתובעים והן מבאי כוחם, ייפסקו לתובעים בגין זמנם הוצאות בסך של 10,000 ש"ח. בנוסף, ייפסק שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ש"ח. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן: פיצויים בסך של 90,148 ש"ח. הוצאות התובעים עבור שכר מומחים ואגרות בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה.