מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניתוק אספקת חשמל לנכס בשל עבירות בנייה (טופס 5)

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הגיחון הכחישה כי הסכימה או התחייבה לספק מים בניגוד לחוקי התכנון והבנייה ועמדה על כך שפעלה בהתאם להוראות בית המשפט בהליך הקודם לפיהן הספקת המים תחודש עד למתן החלטת ועדת הערר ומשזו לא ביטלה את ההחלטה על נתוק המים היה עליה לנתקם.
בהתאם להיתר חובר המבנה לזרם המים לצורך ביצוע עבודות הבנייה בנכס והוצא לו 'טופס 2' בהתאם לתקנה 4 לתקנות התיכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון) התשמ"א – 1981) (להלן: טופס 2").
הבעלים הורשע בעבירות בניה ונדון בין היתר למאסר בפועל ולמאסר על תנאי.
ביום 14.6.06 פנתה הערייה לגיחון כדי לברר האם בוצע נתוק התשתיות לנכס ובעקבותיו פעלה הגיחון כפי שפעלה והתובעים פנו לבית המשפט בהליך הנוכחי.
הערייה טוענת כי יש לבטל את צו המניעה שניתן ממספר טעמים: חוסר סמכות – לטענת הערייה אין בית המשפט האזרחי מוסמך להורות על חיבורו או על ניתוקו של נכס למים אלא רק הרשות המאשרת בהתאם לסעיף 157 א' (ד') לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 וערכאות הערעור המינהליות הדנות בהחלטות הרשות המאשרת – ועדת הערר המחוזית.
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לבחון האם ניתן להורות על אכיפת חוזה כזה (ר' סעיף 3 (1) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970; ע"א 2836/90 אריה בצר נ' נחמה צילביץ פ"ד מו (5) 184 (1992); ה"פ (ת"א) 531/06 Sun world international נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם (פורסם במאגרים, 2007)).
...
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך לבחון האם ניתן להורות על אכיפת חוזה כזה (ר' סעיף 3 (1) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970; ע"א 2836/90 אריה בצר נ' נחמה צילביץ פ"ד מו (5) 184 (1992); ה"פ (ת"א) 531/06 Sun world international נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקם (פורסם במאגרים, 2007)).
נוכח הנימוקים שפורטו לעיל לא היה מקום למתן הצו הזמני ולכן אני מקבל את בקשת העירייה ומבטל אותו.
התובעים ישלמו לעירייה שכר טירחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף.

בהליך בקשות בנייה (בב"נ) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

המשיבה 2 פנתה לחברת החשמל וביקשה לנתק את זרם החשמל מהמבנה כדי למנוע כל שימוש בו. המתפללים פועלים בצורה אלימה ולא חוקית ועושים שימוש במבנה תוך שיש בכך סכנה בטיחותית.
אישורי הבטיחות שצרף המשיב 1 להתנגדותו אינם מספקים ויש להגישם לרשויות הרלוואנטיות – כדוגמת כיבוי אש או חברת חשמל – על מנת שאלו יבחנו אותם ויספקו, ככל הניתן, את האישורים הנדרשים על פי היתר הבניה.
מדובר באתר בניה, אישורי הבטיחות שהציג המשיב 1 אינם ממלאים אחר דרישות ההיתר, עורכיהם לא העידו ולא צורפו תצהירים והבהירה כי הצוו המבוקש יחול לגבי הנכס ויאסור שימוש בנכס על ידי כל אדם ללא קשר להשתייכותו, לרבות זו הארגונית (קרי בין אם הוא מטעם המשיבה 2 או מטעם אחר).
טענתה המרכזית של המבקשת היא כי השמוש אסור מכיוון שהוא נעשה בנגוד לתנאי ההיתר - בנגוד לסעיף 16 לפיו "אין לשכן את הבנין או חלק ממנו ללא טופס 4" ובנגוד לסעיף 18 לפיו "לפני תחילת העבודה יש לפנות לרשויות הבאות לתאום ואישור העבודות: חברת החשמל, חברת תיקשורת בעלת רשיון מאת מדרש התיקשורת למתן שירותי טלפון, שירותי הכבאות וחברת הגיחון". המשיב צירף להתנגדותו אישורים רבים אשר על פניהם מלמדים על בטיחותה של קומת הכניסה, בה נעשה שימוש ובין היתר: אישור בטיחות מאת מהנדס פרקל מיום 4.5.23 (עמ' 46 להתנגדות מיום 1.6.23), אישור תקינות מערכות חשמל מאת בודק חשמל לוי מיום 10.4.23 (עמ' 48 להתנגדות מיום 1.6.23), אישור תקינות ציוד כיבוי אש מאת 'בניר אש אחזקות' מיום 3.5.23 (עמ' 52 להתנגדות מיום 1.6.23), אישור בדיקת מטפי כיבוי אש מאת 'בניר אש אחזקות' מיום 3.5.23 (עמ' 54 להתנגדות מיום 1.6.23) אישור נגישות מאת אדריכל עבודי מיום 4.5.23 (עמ' 56 להתנגדות מיום 1.6.23) ואישורים מתיק פקוח הבניה במשרדי המבקשת.
אלא שישנה גישה בפסיקה, לפיה בצד קיומן של ראיות לכאורה לכך שנעשה שימוש אסור, בדומה למעצר עד תום ההליכים, נידרשת גם עילה למתן הצוו, שכן אינה דומה עבירת בניה שהיא בגדר זוטי דברים לעבירת בנייה נרחבת, ואין דומה שימוש אסור שאין בצדו סיכון ממשי לשימוש אסור אשר יוצר סיכון של ממש למשתמשים (ראה בב"נ (מקומיים אשד') 54258-11-20 ועדה מקומית לתיכנון ובניה אשדוד נ' מוסדות שער התורה אשדוד ער ([נבו] (07.01.2021)).
...
עם זאת, מקובלת עלי עמדת המבקשת כי מדובר באישורים שאותם יש להגיש לרשויות המתאימות על מנת שיבחנו בצורה מקצועית ובהתאם יינתנו אישורי הרשויות, כנדרש בסעיף 18 להיתר הבניה.
כמו כן, מקובלת עלי עמדת המשיבה 2 לפיה מדובר במכתבי אנשי מקצוע ולא בתצהירים ערוכים כדין, עורכי המסמכים לא התייצבו לעדות ולא נחקרו ביחס לאמור במכתביהם.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו קבוע האוסר על המשיבים מלעשות כל שימוש במבנה (אשר משמש כבית כנסת), במקרקעין שבדרך חברון 95, בשכונת תלפיות בירושלים, חלקה 7 בגוש 30300, קואורדינטות 629450;221300.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתלונה זו חודש הטיפול ביום 10/12/18 ונימצא, בין היתר, כי על פי רשומי המערכת העירונית, משולמת בגין הנכס ארנונה למגורים.
לאור כל המתואר לעיל, ניתנה על ידי המשיבה 1 הודעה בדבר מניעת או הפסקת מתן חשמל ובעקבותיה הוצא לחברת החשמל על ידי המשיבה 1, ביום 18/3/19, צו לניתוק החשמל (טופס 5) לעניין הוראה להפסקת שירות לפי סעיף 157א(ו) לחוק וזאת, בצרוף פרטי העותר ושאר בעלי הזכויות (על פי כתובתם הרשומה), היא הוראת הנתוק נשוא הדיון (הצוו צורף כנספח ג' לעתירה).
עיקרי טענות חברת החשמל – המשיבה 2 לטענת חברת חשמל בהתאם להסדר הקבוע בסעיף סעיף 157א לחוק, אספקת חשמל לנכס תלוית הוראותיה של הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה (להלן: "הרשות המאשרת") בין אם לאישור האספקה, ובין אם להגבלתה או להפסקתה כליל.
דיון והכרעה; במרכז הדיון בעתירה לפני, עומדת החלטה בדבר נתוק חשמל בהתבסס על סמכות המשיבה 1, בהתאם לסעיף 157א'(ו) לחוק הקובע: "ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה הוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה." הוראה זו, על פי לשונה, מקנה למשיבה 1 ("הרשות") את הסמכות להורות על נתוק התשתיות מיחידה אשר בהתבסס על ראיות מנהליות הסיקה כי ניבנתה תוך סטייה מהיתר.
זאת ועוד, בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי אינני סבורה שניתן להשליך מפסיקתו של בית המשפט המחוזי באותו עניין לעניינו וזאת, בהנתן שקביעתו של בית המשפט באותו עניין נסבה על חריגה מהיתר על דרך הסבת מרתף בבית מגורים קיים ליחידה נוספת ויתרה מכך וזאת אף ציין בית המשפט בהחלטתו, בהנתן שדובר בחשש בלבד בדבר עבירות הבנייה בנכס ולא נקבע באופן מוחלט וסופי כי קיימות בנכס סטיות חדשות מהיתרי הבניה המקוריים.
...
" מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנתי את הנסיבות כפי שהונחו בפני ועדת הערר, באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהחלטה אשר מצדיק התערבות שיפוטית והכל בראי הפסיקה הנוגעת להיקף סמכות הרשות במתן הוראת ניתוק בהתאם לסעיף 157א(ו) לחוק ובשים לב להיקף הביקורת השיפוטית אשר יופעל על החלטת ועדת הערר.
לאור האמור וכפי שהקדמתי וציינתי, הנני סבורה כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערר ובוודאי לא פגם המצדיק התערבות שיפוטית, כי ההחלטה ניתנה כדין ומשכך, כי דין הערר להידחות.
סוף דבר; אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עמדת אסתר ונונו נטען כי תביעת ונונו מורכבת מהרכיבים הבאים: (1) ליקויי בניה, (2) איחור במסירה (3) נזק לרכוש (4) ירידת ערך הדירה בשל בעיות רטיבות כרוניות בקומת המרתף ובנוסף שלושה חדרי מגורים בלתי תקינים בגובה 2.2 מ' שלא נרשמו כחדרי מגורים אלא כשטח עקרי ו(5) נזק נוסף של אי מסירת חדר נוסף שהיה נסתר שהיה אמור להימסר לאחר קבלת טופס 4.
נטען שהחברה ומנהלה נשפטו בבית המשפט לעניינים מקומיים והורשעו בגין עבירות הבניה במבנה.
במסגרת התביעה הנגדית שהוגשה על ידי ונונו נתבעו הסכומים הבאים: עלות תיקונים לפי חוות דעת אסי וקנין בסך 402,480 ₪; פיצוי בשל ליקויים לרבות הצפות ונזקי רכוש בסך 170,000 ₪ (בהתאם לחוות דעת אשר הנדי); ירידת ערך בסך 105,000 ₪; אי מסירת חדר נוסף בסך 150,000 ₪; עיכוב במסירת הנכס בסך 240,000 ₪; שכירות חלופית 4 חודשים בסך 22,000 ₪ סה"כ בגין הסעיפים של ירידת ערך עד לשכירות חלופית 517,000 ₪ (לפי חוות דעת אבני-רוזן).
על בסיס חוות דעתו של המומחה מטעם החברה בעת ביקורו בדירה המתג בארון החשמל אליו מחוברת המשאבה היה כבוי והדיירת הסבירה שבנסיעותיה לחו"ל היא מנתקת את ארון החשמל.
בנוסף, , מצאתי כי עדותה של ונונו מהימנה בכך שתמורת 40,000 ₪ נוספים החברה היתה מוכנה לספק לה חדר נוסף בקומת המרתף שכבר ניבנתה אך ניסגרה מפאת חוסר אפשרות לקבל טופס 4 עבורו (עמ' 31 ש' 16-31 עמ' 32 ש' 3-7.
...
ביחס לטענות של בעיות במערכת החשמל נטען שלא ניתן לקבוע אם הדיירת צודקת, וכי המומחה מטעמה לא הציג אסמכתאות שניתן לפיהן להגיע למסקנה שקיימת בעיה בחשמל.
בסופו של דבר למרות הסיכום אודות מסירת חדר נוסף הוא לא נמסר לונונו.
לגבי הרכוש למעט המלאי הנני מקבל את חוות דעתו כאשר הוא הדגיש כי הערכתו התבססה על ניסיונו בתחום הערכת נזקים (עמ 63 ש' 31-34).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתאריך 9.3.98, הנפיקה התובעת טופס 4 המאשר כי הבנייה בוצעה על פי היתר הבנייה, וכי ניתן לספק ליחידות המגורים שנבנו חשמל מים וטל'.
החיוב באגרות והיטלים ניעשה על פי שטח הבנייה הקיים בפועל בין אם נבנה בהיתר, ובין אם בחריגה ממנו, בין אם ניתן טופס 4 או לא ובין אם המבנה מאוכלס או לא. שכן העיקרון בחיוב באגרות והיטלים הנו השתתפות בעל הנכס בעלויות הקמת תשתיות הפיתוח המשרתות את הנכס, וגובה החיוב הנו פונקציה של גודל הנכס.
ההליך הפלילי נובע מעבירה על חוקי התכנון והבנייה, כגון בנייה בניגוד להיתר או בחריגה ממנו, לעומת ההליך האזרחי של חיוב אגרות והיטלים על עצם קיומה של בנייה בפועל, במנותק מן השאלה אם הבנייה נעשתה כדין אם לאו.
טענתה השנייה היא כנגד אי מילוי תנאי סעיפים 16 ו17 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) התשכ"ב-1962, לפיו על רשות מקומית מוטלת החובה למסור הודעה לבעלי הנכס בגין ההחלטה להתקין ביוב.
אלא שהסעיף איננו מצוטט כהלכה והרי הציטוט הנכון של סעיף 6(2)(ד) בחוק העזר: "נוספת בניה לנכס גובל לאחר החלטת (ההדגשה שלי) הסלילה, יחויבו הבעלים בהיטל בעד הבניה הנוספת, בשיעורים הקבועים בתוספת לפי שטח הבניה הנוספת או נפחה כמפורט בהיתר הבניה" הסעיף בחוק המדבר על התחלת סלילה הוא סעיף 5(ב) וציטוטו להלן: "לאחר התחלת הסלילה, אם נוספה בניה לנכס גובל או נהרס בניין קיים והוקם בנין חדש במקומו, יחוייבו בהיטל בעד תוספת הבניה, או בעד הבניה החדשה, מי שהם בעלי הנכסים בעת הבניה" הנה כי כן סעיף 5(ב) איננו קושר בין חיוב בעל נכס בהיטל לאחר התחלת הסלילה להיתר הבניה.
...
לפיכך אני דוחה את טענת נתבעת 1 וקובע כי היא עומדת בתנאי הסעיף.
המבקש לבנות חייב בתשלום האגרה, קל וחומר מי שעבר על החוק ובנה יותר מההיתר ובכך חמק מתשלום האגרה, האם ייתכן כי כוונת החוק הייתה כי יקבל "פרס" ויהיה פטור מתשלום האגרה המוטלת עפ"י חוק?התשובה לכך היא שלילית ואין לפטור את הנתבעת 1 מתשלום האגרה בשל טענה דחוקה זו. התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי נתבעת מס' 1 בהיותה הבעלים של הנכס היא החייבת בתשלום כל ההיטלים הנתבעים בכתב תביעה זה. הוכחת המדידות 23.
אשר על כן נדחית התביעה כנגד נתבעת 1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו