ניתוח קיבוע שבר בקרסול כתוצאה מתאונה

ביום 15/5/2013 עבר התובע ניתוח לקיבוע השבר בקרסול שמאל.

המומחה בתחום האורתופדיה, פרופ' יונה קוסאשוילי, קבע בחוות דעת מיום 8/10/2017 כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 17%; 10% בגין הגבלה ניכרת בטווח התנועה בקרסול שמאל לפי סע' 48(3)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות - דרגת נכות לצמיתות (להלן: תקנות קביעת דרגת נכות), ו – 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השידרה המתני לפי סע' 37(7)(א), כאשר שליש מתוך הנכות בעמוד השידרה המתני יש לנכות בגין מצב קודם.

כך מסכם המומחה את חוות דעתו: "מר ספר נפגע בתאונת דרכים עת רכב על אופנוע. ניחבל באיזור פי הטבעת ונזקק לתפירה כירורגית. כמו כן עבר ניתוח לקיבוע שבר ברגל שמאל. באשר למערכת השתן - לא זוהתה כל חבלה בכליות או דרכי השתן התחתונות. בשל ספק לפגיעה בשופכה נשא קטטר משך 3 שבועות. צלומי מערכת השתן התחתונה לא העלו כל פגיעה. באשר לתלונותיו של מר ספר לעניין הפרעה בהטלת השתן, תכיפות יומיומית ולילית וזרם שתן מוחלש אינה נראית על פניו קשורה לתאונה וזאת בהסתמך על המסמכים והבדיקות שהוצגו בפני. בסבירות גבוהה יותר ניתן להוכיח כי תלונותיו נובעות מהפרעה על רקע ערמונית מוגדלת השכיחה בגילו. כמובן אין לשלול באופן ודאי היצרות בשופכה שיתכן שהתפתחה מאוחר יותר בעקבות החבלה באיזור ריצפת האגן. כדי לאמת או לשלול איבחנה זו רצוי לבצע אורטרו ציסטוסקופיה במרפאה אורולוגית של הקופה. בהעדר הוכחה להצרות שופכה איני מוצא כל זיקה בין תלונותיו לבין התאונה. אי לכך אין כל מקום לקביעת נכות אורולוגית הנובעת מהתאונה". המומחה בתחום הכירורגיה, פרופ' מיכה רבאו, ציין בחוות דעתו מיום 14/10/2017 שתלונות התובע בתחום הכירורגיה כפי שפורטו על ידי התובע מסתכמות היום בקשיים בהתרוקנות, ובהרגשת דחיפות תכופה ליציאה בעיקר בלילה.

...

הנתבעת טענה בסיכומיה כי על פי תלושי השכר שצירף התובע לא הופרשו לו סכומי כסף לפיצוי פנסיוני ומשכך אין לפסוק לו פיצוי בראש נזק זה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאור העובדה שהתובע הינו בעל עסק עצמאי, אני קובע כי לתובע לא מגיע פיצוי נוסף בראש נזק זה, והפיצוי כלול בהפסדי השכר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהתחשב בתקופת אי כושר שנקבעה לתובע, כמו גם בנכות תפקודית שקבעתי בשיעור של 20%, אני רואה לפסוק לתובע בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך 20,000 ₪ לעבר ולעתיד.

סוף דבר בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 4/4/2013 תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 220,825 ₪; אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד תשלומן; הוצאות העדות מטעם התובע בסך 1,000 ₪; שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מהסכום הנקוב בס"ק (1) לעיל.

תוצאת התאונה – כמפורט בכתב האישום: "הנוסע לוי אייל, ניחבל חבלות של ממש בדמות שבר בצואר הסקפולה ושבר מיאפט פימור בירך מימין, חתך בשוק שמאל ושבר בחוליה...". נזקק לניתוח במהלכו עבר קיבוע לשבר בפימור, אושפז בבית חולים ונזקק לשקום.

בעקבות כך, עברה ניתוח לקיבוע שבר בקרסול ימין באמצעות KW ובורג קנסטולי חצי הברגה".

...

נתתי דעתי, לנסיבותיו האישיות של הנאשם כמתואר בפיו, בנוסף, שוכנעתי כי דבריו בדבר כאבו על הפציעה שנגרמה בעטיו הינם דברי אמת ואין המדובר באמירה לצורך המתקת העונש בלבד.

סוף דבר – - הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

- הנני גוזרת על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

במהלך האישפוז הוא עבר ניתוח לקיבוע השבר בקרסול שמאל והוא קיבל טפול לשפשופים באמות.

בחוות הדעת שנערכה על ידה, המומחית תארה את פגיעותיו של התובע בתחום האורתופדי כתוצאה מהתאונה כך: "...שברים מרוסקים בטיביה ובפיבולה עם מעורבות מפרקית ופגיעה בתלוס שטופלו בניתוח הכנסת מיסמר תוך לשדי לטיביה (רגל שמאל – א.ר.). התובע קיבל טפול שקומי ארוך כולל אישפוז ואישפוז יום ופתח תיסמונת כאב – CRPS. במהלך האישפוז התלונן על כאבי כתפיים. נמצא ממצא מתאים לקרע במפרק ACJ מימין וקרע בגיד סופרהספינטוס משמאל. כמו כן נגרמו שבר ללא תזוזה בפטישון לטראלי משמאל ושבר בצלע 9 שנתגלו מאוחר יותר (מפוי עצמות)". המומחית ציינה כי בגין הפגיעות שמהן התובע סובל ברגלו השמאלית הוא מתהלך עם מקל הליכה; כי קיימת הגבלה קלה בתנועת הברך השמאלית; כי קיימת הגבלה ניכרת בתנועת הקרסול; וכן קיימים קיצור של הרגל ורגישות יתר.

...

אשר לסעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי, הנתבעת מבקשת שבית המשפט יורה שהמוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי להפעיל את זכות הזקיפה הקבועה בסעיף זה, ולנכות את התשלומים שהנתבעת תשלם לתובע מהגמלה שתגיע לתובע מהמוסד לביטוח לאומי בעתיד, אם תגיע.

אני סבור כי לא ניתן להורות על סעד כזה בהליך שלפניי בו המוסד לביטוח לאומי לא נטל חלק, ודי בכך כדי להביא לדחיית טענת הנתבעת.

סוף דבר אני מחליט לקבל את התביעה ואני פוסק לתובע את הסכומים הבאים: נזק לא ממוני הפסדי שכר בעבר - 128,000 ₪ 1,750,000 ₪ אבדן השתכרות לעתיד - 1,448,000 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 281,000 ₪ ניידות - 160,000 ₪ הוצאות רפואיות - 100,000 ₪ סה"כ 3,867,000 ₪ בנוסף, הנתבעת תישא בשכ"ט ב"כ התובעים בשיעור של 13% בתוספת מע"מ, וכן בהוצאות המשפט של התובע בהליך זה. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 45 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום תשלומם בפועל.

ביום 15.9.2016 שבה והתאשפזה לצורך ניתוח לקיבוע השבר בקרסול בפלטות.

בנוסף קבע המומחה לתובעת נכות זמנית של 100% לשלושה חדשים ושל 50% לשלושה חדשים נוספים לאחר התאונה, וכמו כן חודש אחד של אי כושר מלא לאחר הניתוח להוצאת הקיבוע (אמצע ינואר עד אמצע פברואר 2018).

המומחה התרשם, כי יש קשר בין התאונה והדחק שניגרם לה בעטיה, לרבות התרופות שנטלה לטפול בפגיעות האורתופדיות, ובין הופעת הכיבים, ולפיכך יש לקבוע, כי התאונה החמירה מעט מצב קיים של קרוהן, ולחלופין, כי הדלקת הכיבית התפתחה כתוצאה של התאונה, הדחק והתרופות.

...

אינני סבורה כי במצבה הרפואי והנפשי היתה התובעת מסוגלת לכל עבודה בתקופה זו, ועל כן אני סבורה כי הינה זכאית לפיצוי בגין הפסד שכר מלא בתקופה זו. מחודש אפריל 2017 לתובעת נכות צמיתה במישור האורתופדי-פלסטי בשיעור 14.5%; אכן, סבורה אני כי הנכות בגין הקרסול הינה מזערית, התובעת אינה צולעת וטווח התנועה הוא בגדר הנורמה; עם זאת, נותרה צלקת מכאיבה, בעלת מרכיב תפקודי; אעמיד איפוא את נכותה האורתופדית התפקודית הצמיתה של התובעת על שיעור 10%.

בנוסף ועד לסוף חודש אוגוסט 2018 לתובעת, כאמור, נכות פנימית זמנית של 10% ונכות נפשית זמנית של 20%; אני סבורה, איפוא, כי בתקופה זו זכאית התובעת לפיצוי על פי נכות זמנית משוקללת של 35% (למעט חודש אחד של הפסד מלא, לאחר הניתוח להוצאת הקיבוע).

מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לפסוק לתובעת בגין ראש נזק סכום גלובלי של 15,000 ₪, עבר ועתיד.

הלה עבר ניתוח לקיבוע השבר בבית-חולים מוקאסד בירושלים, שם היה מאושפז מיום התאונה עד 29.9.2008.

אותם דברים עצמם עומדים על מכונם ביחס לאישור אחר מאת המועצה המקומית עין שיבלי שאינו נושא תאריך וזו לשונו: "המועצה המקומית עין שיבלי מצהירה כי מר אסמעיל אבו חטב בעל ת.ז. 9941220215 עובד במקצוע של טייח בביתים משנת 1975 עד לשנת 2008 והוא עובד במקצוע זה בכל השנים הנ"ל, והפסיק לעבוד במקצוע לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים קשה וכתוצאה מכך הפסיק לעבוד לאחר שבר בקרסול רגל ימין ולאור מצבו הרפואי אינו יכול לעבוד ולא יכול להתנייד ממקום למקום" [נספח 4 ל-ת/1].

...

במצב דברים זה, ומשלא הובאו למתן עדות מחכירי האדמה לתובע, אני קובעת שלא הוכח שהתובע חדל מלעסוק בחקלאות.

על-יסוד כל האמור לעיל אני פוסקת לתובע סך גלובלי של 25,000 ₪ ליום פסק-הדין בשל אובדן השתכרות ופגיעה בכושר השתכרות לעבר ולעתיד, כשסכום זה מתחשב בין השאר בגילו של התובע במועד התאונה וכיום.

סיכומם של דברים על-יסוד האמור לעיל, אלה הם הסכומים להם זכאי התובע: בגין אובדן השתכרות לעבר ולעתיד 25,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ואחרות 2,500 ₪ בגין עזרת צד ג' 5,000 ₪ בגין כאב וסבל 14,000 ₪ בהפחתת תשלום תכוף 7,500 ₪ סה"כ 39,000 ₪ הנתבעות תשלמנה לתובע באמצעות נתבעת 1 39,000 ₪ ליום פסק-הדין.