ניתוח בעקבות אבחון שבר במרפק

שם אובחן שבר במרפק, התובעת נותחה, השבר קובע על ידי פלטות וברגים.

...

לאחר ששמעתי את כלל העדויות, עיינתי בכלל הראיות, מצאתי, כי עם כל האמפטיה למצבה הרפואי של התובעת; לכך שלתובעת נותרה נכות לצמיתות מהנפילה; להוצאות הרבות שהוצאו על ידי התובעת בניסיון להוכיח את תביעתה- בסופו של יום התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי נפילתה ביום 1.1.2008 ארעה כתוצאה מרטיבות שהייתה על הרצפה, כן לא הוכח קשר סיבתי בין הנפילה לבין הרטיבות גם לו היתה כזו.

סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

התובע הובהל לבית החולים, שם אובחן שבר במרפק יד שמאל שטופל בניתוח, ושברים באצטבולום (אגן) משמאל שטופלו באופן שמרני.

...

הנתבעת טוענת כי דין תביעתו של התובע להידחות מחמת העדר חבות.

לא שוכנעתי כי התובע לא יכול היה לחזור למעגל העבודה קודם לכן.

לאור כל האמור, אני פוסקת לעבר ולעתיד בגין השתתפות עצמית בתרופות, היטלי רופאים, נסיעות וכיוצ"ב סכום של 5,000 ₪ (מעבר לסכומים אותם יכול התובע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי).

סיכום סכום הפיצויים הפסדי שכר בעבר 140,000 ₪ אובדן כושר השתכרות 400,000 ₪ פנסיה 67,000 ₪ עזרת צד שלישי (עבר) 20,000 ₪ עזרת צד שלישי (עתיד) 65,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 130,000 ₪ סה"כ ביניים 827,000 ₪ ניכויי מל"ל (701,730 ₪) סה"כ 125,000 (במעוגל) סוף דבר הנתבעות תשלמנה לתובע, יחד ולחוד, פיצויים בסכום של 125,000 ₪.

למחרת פנה לבית החולים שם אובחן שבר במרפק.

מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש לאור הפערים בין חוות דעת הרפואיות שהוגשו מטעם בעלי הדין, מונה האורתופד, ד"ר יוחנן חורב, כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. עפ"י מימצאי חוות דעתו מיום 6/12/20, נותרה לתובע נכות צמיתה עקב התאונה בתחום האורתופדי בשיעור 13%, מתוכה 10% בגין מצב לאחר שבר בעצם האולקרנון עם הגבלה בטווח תנועה בשיעור 30-120 ביד שמאל (לא דומינאנטית), ו- 3% בגין צלקת ניתוחית באורך 10 ס"מ וברוחב 2 מ"מ. דיון והכרעה השאלות העומדות להכרעה: אחת, באלו נסיבות נפגע התובע במרפקו השמאלי בקניון במועד הנטען? שנייה, האם נסיבות התאונה, כפי שהוכחו, מקימות חבות נזיקית מצד מי מנתבעות 1-3? שלישית, שאלת הנזק וכימות הפיצויים (ככל שתוכר אחריות נזיקית).

...

התביעה נגד הנתבעת מס' 3 נדחית.

הודעת צד ג' שהגישו הנתבעות 1 – 2 נדחית, מאחר והטענות גולמו בשקלול האחריות הנזיקית כמפורט לעיל.

הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת מס' 3 נדחית נוכח דחיית התביעה נגד הנתבעת מס' 3.

התובע פונה לבית חולים איכילוב, שם אובחנו שבר מרוסק במרפק ימין ונקע בכתף שמאל.

בחודש 11/15 ד"ר עמית כהן בדקה את התובע בשנית (חו"ד שניה – מחודש 1/16) לאחר הניתוח של הוצאת המשתל מיום 10.8.14, ומצאה כי יש להוסיף נכות הנובעת מפגיעה בכף היד עקב הניתוח האמור.

ביום 12.6.14 (עמ' 213 למוצגי נתבעת) צוין שהתובע עסוק בשאלה כיצד יטפל בעצמו לאחר שיעבור ניתוח במרפק בקרוב, לצד התחושות החוזרות של חוסר היכולת לסמוך על הוריו, ההתחמקות של אמו מלהכיר במצבו הקשה, אסוציאציות הנוגעות לילדותו המוקדמת ותחושותיו בקשר ליחסים המשפחתיים.

...

לסיכום, מבחינה רפואית מצבו של התובע אינו מבסס חוסר עבודה מוחלט וזו הייתה עמדתם של כל המומחים הרפואיים.

לסיכום, עמדת לוי הייתה כי עד הגיעו לגיל 39 התובע היה צפוי להשתכר כ- 33,000 ₪ במונחי שנת 2014.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 2,850,778 ₪ בצירוף אגרת המשפט כפי ששולמה וכן הוצאות העדה גב' ביטון בסכום של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ועד היום, ובהפחתת הוצאות כאמור בפסקה 148 לפסק הדין.

התובעת טופלה בחדר המיון שם אובחן שבר במרפק ידה השמאלית, שהושם בגבס, לאחר שסרבה להתאשפז לצורך ניתוח להחלפת המרפק.

...

בשים לב לנכותה הקודמת והנמשכת בשל אסטמה קשה ובגילה (בת 50 במועד התאונה ובת 54 היום), אני סבורה כל נכותה של התובעת בגין הפגיעה ביד משפיעה עליה באופן מוגבר והפגיעה בכושר השתכרותה היא בשיעור גבוה מהותית משיעור הנכות הרפואית.

בשים לב לאלה, אני קובעת שיש לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין הצורך בעזרה, בעבר ולעתיד, בסכום של 150,000 ₪.

ריכוז סכומי הפיצויים הפסדי שכר ופנסיה לעתיד 259,000 ₪ הוצאות – עבר ועתיד 10,000 ₪ עזרה – עבר ועתיד 150,000 ₪ כאב וסבל 44,000 ₪ סה"כ 463,000 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל 27,000 ₪ יתרת הפיצוי לתשלום 436,000 ₪ סוף דבר 51216.