מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניתוח בטן בעקבות תאונת דרכים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

המומחה, בחוות דעתו, ציין כי הליקויים שנגרמו לתובע עקב תאונת הדרכים הם נקב של המעי הדק שנתפר בניתוח בטן פתוח וכי קרוב לוודאי יש לתובע צלקת, אם כי לא ברור מהמסמכים הרפואיים האם היא מכערת או מכאיבה.
...
שמיר מכחיש כי העסיק את התובע ביום התאונה וטוען כי יש לדחות את התביעה.
לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת המומחה ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה על ידנו, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
משכך, אנו קובעים כי התובע נפגע ביום 30.7.13 בתאונת עבודה שגרמה לו פגיעה במעי הדק וכן גרמה לו צלקת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

כתוצאה מתאונת הדרכים נפגע התובע בחבלה רב מערכתית, כשהוא נפגע בין היתר בבית החזה, בבטן, בכליות, בכבד ובעמוד השידרה ונמצאו בנוסף סימני חבלה על גופו, לרבות בבטן, באגן, בחזה ובגפיים.
בחדר הניתוח ניפתחה הבטן ונצפה דם כתוצאה מהתפוצצות או מקרע של ההמטומה האחור צפקית.
...
כך העיד התובע: "עורך הדין פה לא אשם בכלום. אני עם חרדות ודיכאונות קשים, לא מצליח להגיע לא לבתי חולים, לא לבדיקות ועורך הדין שנים רודף אחרי. ייאמר לזכותו. הכל באחריותי. הוא מנסה ואני לא משתף פעולה. אחרי שיצאתי מהתאונה אמרתי שילך הכסף, לא רוצה לחזור לא לבימ"ש, לא לבית חולים ולא לבדיקות. מה שחוויתי היה לא נורמלי ואני חווה את זה כל יום. סליחה שאני נסער פשוט חושבים שאני משקר. מתוך 10 שנים, אם אני עם חברים ובני הזוג של חברים, אין לי אומץ להוריד חולצה. למה שאביך את עצמי אם אני יכול שלא, אלא אם יש סיטואציה שזה מביך שאתה עם חולצה ואז אני מקבל את זה כדי שלא יגידו שהוא מתבייש בעצמו ונשאר עם חולצה. גם כל החיים אני מעיד על עצמי כאילו בן אדם עם ביטחון, אבל אין לי ביטחון. פעם הייתי עם הרבה ביטחון, עם חברות יפהפיות. היום זה לא המציאות.
" (עמ' 9-10 לפרוטוקול מיום 17.11.19) למרות קשייו אלה של התובע, הנני סבורה, כי בסופו של דבר, יש לאמץ את קביעתו של מומחה בית המשפט באשר ליכולתו התפקודית של התובע, ככל שזו נוגעת לכושרו של התובע לעבוד ומכאן קביעת נכותו הרפואית של התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מבוא: התובע, יליד 3.5.1988, נפגע ביום 22.1.2004 בתאונת דרכים (להלן: "התאונה") כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
הנכות הרפואית: בעקבות התאונה סבל התובע מפגיעות מרובות בבטן ובמעי הדק בעטיין הוא אושפז ונותח בבטנו עקב דמם בטני חמור במהלכו עבר כריתה של חלק מהמעי הדק והקרע בכבד והחתכים במעי נתפרו.
...
על אף הכאבים וההגבלות להן טוען התובע לא מצאנו בתיקו הרפואי פניות לרופאים למעט פניות בודדות [ראה נ/3] אשר מהן ניתן ללמוד כי אלו לא נעשו בעקבות מצב רפואי ירוד אלא למשל בעקבות כאבי גב מהם סבל לאחר משחק כדור סל [ראה עדותו בעמ' 19 שורות 22-24] או למשל בכדי לקבל אישור רפואי לצורכי רישום לקורס צלילה[ עמ' 19 -20 שורות 30-3].
לפיכך ועל אף שמדובר ב"נזק מיוחד", הרי שבהתחשב בטיב הפגיעה ובגיל התובע במועד התאונה, אני סבורה כי הוא זכאי לפיצוי ואני מעמידה את הפיצוי בגין אב נזק זה על 10,000 ₪.
לאור כל האמור ראיתי לפסוק בגין אב נזק זה פיצוי גלובאלי בסך של 2,000 ₪.
סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע סך של 395,044 ש"ח. כמו כן יישאו הנתבעים בהוצאות משפט, לרבות שכר עדים ואגרת בימ"ש עפ"י קבלות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

אני ערה לטענות הנתבעת 2 בהקשר למיעוט תעוד רפואי שהוצג ביחס לתאונה הראשונה אולם בעת קיומם של ממצאים העשויים להביא לליקוי ונכות אפשריים, הרי שדי בכך כדי להוות ראשית ראיה מינימלית כנדרש בפסיקה לצורך מינוי מומחה בשלב זה. ביחס למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית, הרי שמהבקשה שהוגשה וממקבץ המסמכים שצורפו אליה עולה, כי התובע לכאורה סובל מבעיות בתחום הרפואה הפנימית, כך התלונן מספר רב של פעמים בגין ליקויים בתחומים שונים, נבדק פעמים רבות על ידי מספר מומחים לרבות בתחומים האורתופדיה, הכירורגיה, והגסטרו, כתוצאה מהתאונה השנייה נאלץ התובע לעבור ניתוח לכריתה חלקית של המעי, ומאז סובל מכאבי בטן עזים שהולכים ומחמירים, בהמשך אף נאלץ לעבור ניתוח נוסף לתיקון בקע בטני בעקבות חשד להרניה בצלקת ניתוחית בבטן כתוצאה מהניתוח הראשון, ובחלק מהבדיקות שנערכה לו נימצאו ממצאים כאלה ואחרים ובין היתר עדות לשינויים נווניים בעמ"ש. למען הסר ספק לגבי קיומה של נכות רפואית אפשרית כתוצאה מהתאונה השנייה, בתחום הרפואה הפנימית, וכך גם ביחס לשאלות הנוגעות לגורם ולקשר הסיבתי בין תלונותיו של התובע לבין התאונה השנייה, ולממצאים שנמצאו בעקבות הבדיקות הרבות שנערכו לו, הרי שדי בכל כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. ביחס למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, הרי שכידוע, הגישה הליבראלית בפסיקה ביחס למינוי מומחים רפואיים בתיקים לפי חוק הפלת"ד יושמה ביתר שאת ביחס לתובעים הטוענים לנזק בתחום הנפשי בעקבות תאונת דרכים ולגביהם הוגשמה הדרישה לתוכן ראשית הראיה הנדרשת לצורך המינוי (ראו למשל: רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא (פורסם בנבו, 28.11.04)).
...
לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחים, בתגובת הנתבעת ובתיעוד הרפואי שצורף נחה דעתי שקיימת ראשית ראייה למינוי מומחים בתחום האורתופדיה, רפואה פנימית, הפסיכיאטריה והכאב.
ביחס למינו מומחה בתחום כירורגיית בית החזה, בשלב זה לא מצאתי בתיעוד הרפואי שהוצג לפניי כי ישנה ראשית ראיה בתחום זה וזאת עקב העדר פנייה לטיפול ובדיקה אצל מומחה בתחום ואף לא תלונות שיכולות להצביע על רצף טיפולי מינימלי ביחס לתחום זה. לפיכך אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית משפט: בתחום האורתופדיה – דר' עופר להב בתחום הרפואה הפנימית – ד"ר שמעון גודפרי בתחום הפסיכיאטריה – ד"ר נתן כספי המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו להם מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדקו את התובע ויקבעו ממצאים באשר למצבו הרפואי בעקבות התאונה נשוא התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת דרכים, שאירעה ביום 21.4.05.
בסיכום אשפוז מאותה מחלקה נרשם, כי עם קבלתו "לחדר הלם נצפו מספר בעיות-1. מחוסר הכרה, מונשם. 2. פגיעת ראש-שבר בבסיס גולגולת, עם עדות לשבר פתוח פרונטלי, עם שבר דחוס באזור סינוס פרונטאלי ואתמואידלי, דחיקת מוח, דימום לחדרי המוח 3-4. 3. פגיעת חזה-קונטוזיה ריאתית, לא נזקק לנקז חזה, ללא עדות לפנאומוטורקס או המוטורקס. 4. פגיעת בטן-בדיקת FAST חיובית, כמות גדולה של נוזל בטן, ב-CT בטן עדות לקרע בכבד, ללא פגיעה בטחול, בשלב ראשון הוחלט לא לבצע ניתוח בטן, לאור יציבות המודינמית. 5. פגיעה ביד שמאל, שבר בדיסטל אולנה ורדיוס, עם שבר בעצם סקפואיד משמאל". בהמשך, נרשם כי הוא היתקבל למחלקה "ישירות מחדר ניתוח לאחר ביצוע תיקון שבר פרונטאלי, עם מילוי אזור השבר הפתוח עם רקמת שומן מהירך. כמו כן בוצע קידוח מוח וניתוח ICP". בסיכום אנמנזה סיעודית שנערך במחלקה לטיפול נמרץ נרשם, כי התובע מחוסר הכרה, מונשם, נעשה שימוש בקטטר לצורך הפרשת שתן, מרותק למיטה, וידו השמאלית מגובסת.
...
אין בידי לקבל טענה זו. בתצהיר עדותו הראשית ציין התובע, כי מדובר בקבלות על הוצאות נסיעות לצורך קבלת טיפולים רפואיים.
סוף דבר 53.
אשר על כן, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 799,900 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ ואגרת משפט משוערכת בסך 650 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו