מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניתוח ארטרוסקופיה בברך: קביעת אחוזי נכות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הפגימה שהוכרה היא "חבלה בברך שמאל ללא נזק נוסף על המצב הקודם". ועדה רפואית לעררים קבעה למערער, ביום 13/1/2010, דרגת נכות יציבה בשיעור 10% בגין נזק בברך שמאל, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(I), בתחולה מיום 11/12/2007.
ועדה רפואית מדרג ראשון היתכנסה ביום 28/10/16, ולנוכח ניתוח ארטרוסקופיה שעבר המערער נקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה שמיום 9/8/16 ועד 28/2/17.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
סיכומו של דבר: שוכנעתי, כי הוועדה התייחסה לתיעוד הרפואי שבתיקו של המערער, ערכה לו בדיקה קלינית מקיפה, לרבות ציון טווחי תנועות ברך שמאל.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה, ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 11.3.2007 ועדה רפואית קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 10% בגין מצב לאחר חבלה סיבובית בברך ימין, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(IV), מיום 8.1.2006.
בסעיף הממצאים ציינה הועדה כך: "בבדיקה- בהליכה ובעמידה אין קריסה של ברך ימין תחת מעמס. בברך שמאל נראית צלקת נקודתית מניתוח ארטרוסקופיה.
...
בעניין זה מקובלת עליי טענת המשיב שמדובר בטענה המכוונת כנגד קביעה רפואית מובהקת.
טענת המערער שהיה על הוועדה לערוך השוואה בין הממצאים בברך ימין לעומת ברך שמאל היא טענה החותרת תחת שיקול הדעת המוקנה לוועדה הרפואית, וככזו דינה להידחות.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הועדה אף יישמה פריטי ליקוי על דרך ההתאמה מבלי לנמק מדוע עשתה כן, בעוד שקיימים פריטי ליקוי ספציפיים המתייחסים להגבלות בתנועת הברך בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: התקנות); החלטת הועדה מנותקת אף מהחלטה קודמת של הועדה לעררים מיום 18.4.2002, בה נקבעו למערער 5% נכות, לפנים משורת הדין, בשל היתלקחות השינויים הניוניים בברך שמאל.
מאז התאונה ועד היום, המערער ממשיך לסבול מכאבים בברכיו, ועבר טיפולים שונים וכן ניתוח ארטרוסקופיה בברך שמאל (ביום 6.11.2000), אך מצבו לא הוטב.
...
כמו כן היה מקום ליתן את הדעת לכך, שחלפו כ- 17 שנים מאז התאונה; הפניית המשיב להלכת מרגוליס במקרה זה אינה נכונה, היות ומדובר בהליך של החמרת מצב, ובהליך מסוג זה בהחלט יתכן כי גורמים אחרים, שאינם קשורים לאירוע הפגיעה המוכר, הם אלה שהובילו להבשלת הנכות, כך שהיא אינה קשורה לתאונה; כמו כן, על פי ההלכה הפסוקה, שאלת ניכוי מצב קודם אינה רלוונטית מקום בו נשלל הקשר הסיבתי בין הפגימה לתאונה; לאור כל האמור, מאחר שמדובר בוועדה מקובעת ומתבצרת בעמדתה, התבקש בית הדין לקבל את הערעור ולהחזיר את עניינו של המשיב לוועדה רפואית בהרכב אחר, אשר תבחן מחדש את עניינו של המשיב.
במקרה שלפניי, על אף שמדובר בפעם השלישית בה תדון הוועדה בהרכבה הנוכחי בעניינו של המערער, אני סבורה כי הפגם שנפל בהחלטת הוועדה הוא חלקי וניתן לריפוי על ידה, שכן נוגע אך להתאמת פריט הליקוי שבגינו תיקבע הנכות, ולא לעצם ההחלטה בדבר קיומה של החמרה הנובעת מהתאונה.
סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר אל הוועדה לעררים, בהרכבה הנוכחי, על מנת שתפעל בהתאם לסעיף 25(ג) לפסק הדין המחזיר ותבחן אם קיים פריט ליקוי ספציפי בתוספת לתקנות, התואם את מצבו של המשיב, או שמא יש להתאים לו נכות בהתאם לפריט ליקוי 35.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בתאריך 02/07/2014 עבר התובע ניתוח ארטרוסקופיה בברך שמאל, בהרדמה מלאה (להלן: הניתוח הראשון).
נכותו הרפואית הצמיתה של התובע נקבעה החל מיום 01/05/2015, שהנה נכות על פי דין לפי סעיף 6(ב) לחוק הפיצויים, כדלקמן: 10% נכות לפי סעיף 48(2)(5) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), "בגין מצב לאחר חבלה בברך שמאל עם קרע במנסקוס מדיאלי וקרע של ACL, מצב לאחר כריתת מנסקוס". ועדת רשות במל"ל הפעילה את סמכותה לפי תקנה 15 לתקנות הנכות בשליש האחוז, כך ששעור נכותו של התובע במל"ל נקבע על 13.33%.
במקרה דנן, קשה שלא להתרשם מן המסמכים הרפואיים ומקביעות המוסד לביטוח לאומי לפיהם התובע נפגע פגיעה של ממש בברך, עבר שני ניתוחים שאומנם הטיבו עם מצבו אולם הוא עדיין נותר עם נכות רפואית בעלת משמעות תפקודית.
...
לאחר שעיינתי בנתוני השכר של התובע ובטענות הצדדים לרבות העדר המחלוקת (ר' סעיף 33 לסיכומי הנתבעת) כי לאחר שובו של התובע מתקופת אי הכושר נגרמו לתובע הפסדים בשיעורים שונים וכן את טענת התובע כי שכרו לא עלה לאחר התאונה וכי צפוי היה לעלות (טענה שנתמכה גם בעדותו של המעסיק) מצאתי להעמיד את הפסדיו של התובע מאז חזר לעבודה ועד היום לפי שיעור הנכות התפקודית ובהתאם לבסיס השכר ערב התאונה.
לאחר שעיינתי במסמכים ובטענות הצדדים אני מוצא לפסוק פיצוי על דרך האומדנה בסך 5,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
אחר כל האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובע, סכום של 142,449 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד כדין וכן הוצאות משפט בהתאם לקבלות ובתוספת הצמדה מיום התשלום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הועדה קבעה כי חלה החמרה בברך המשיב וקבעה נכות זמנית בשיעור 100% החל מיום 10.01.2021 ועד יום 15.02.2021 ודרגת נכות זמנית נוספת בשיעור 50% לתקופה מיום 16.02.2021 ועד ליום 31.03.2021 (להלן: "ההחלטה").
טענות המשיב בתמצית: הועדה קבעה נכות זמנית בלבד ולמשך תקופה קצרה ביותר של חודשיים בגין בדיקת / ניתוח ארטרוסקופיה בברך הפגועה אשר נאלץ לעבור עקב ההחמרה במצבו; הועדה נימקה היטב את קביעתה שהנכות הזמנית עקב ניתוח וטפול רפואי שעבר המשיב בברך הפגועה; המשיב מביע חוסר שביעות רצון מפרוצדורות רפואיות שגורמות לנכויות זמניות; טענות המערער הן רפואיות; ניתן לעקוב אחרי הלך רוח הועדה.
יוצא איפוא כי צדק המערער בטענתו שבדיון מחדש קובעת תקנה 36 לתקנות מתוה המחייב בחינת הקשר הסיבתי בין החמרת המצב הרפואי – זמנית או צמיתה – ללא הבחנה, טרם קביעת שיעור אחוזי הנכות בגין אותה החמרה.
...
מקובלת עלי טענת המשיב כי האישור הרפואי שהמציא במסגרת בקשתו לדיון מחדש מהווה כרטיס כניסה בלבד ואינו מגביל את הוועדה בדיון בעניינו.
יוצא אפוא כי צדק המערער בטענתו שבדיון מחדש קובעת תקנה 36 לתקנות מתווה המחייב בחינת הקשר הסיבתי בין החמרת המצב הרפואי – זמנית או צמיתה – ללא הבחנה, טרם קביעת שיעור אחוזי הנכות בגין אותה החמרה.
אולם לטענתו, גם שלבסוף הגיעה הוועדה למסקנה כי הממצאים הרפואיים הן באישורי ד"ר אהרון וד"ר גורליק והן ממצאי MRI אינם קשורים לתאונת עבודה, זכאי המשיב לנכויות הזמניות לאחר אותו בירור רפואי שנאלץ המשיב לעבור כדי לברר שאלה זו. המשיב מבסס את טיעוניו על הפסיקה שקובעת חובת הנמקה מצומצמת עת קובעת הועדה נכויות זמניות.
סוף דבר הערעור מתקבל, אין צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו