נישואים אזרחיים: תביעת מזונות

בסופו של יום, הן בתביעת הנזיקין והן בתביעת המזונות, נידרש בית המשפט האזרחי להכריע בשאלה האם אחד מבני הזוג הוא "סרבן גט". שאלה זו, העוסקת באופן ישיר בסוגיית מצב הנישואין בין בני הזוג, נתונה, כאמור בחוות דעתה של חברתי, לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

...

לכל האמור לעיל יש להוסיף כי המשיב אמור לפרוש לגמלאות תוך תקופה קצרה יחסית (ובכל מקרה, תוך מספר שנים מצומצם), ואין חולק כי המבקשת תהא זכאית לזכויות פנסיוניות שהצטברו עד מועד הקרע.

על רקע האמור, ראוי להבהיר פעם נוספת כי בהחלט ייתכנו מקרים בהם בית המשפט האזרחי יהיה מוסמך לקצוב מזונות אישה, גם כאשר מדובר באישה שלא עבדה מחוץ לבית משך שנים רבות.

הערעור מתקבל לעניין התוצאה האופרטיבית, כאמור בפסקה 65 לפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז.

ביהמ"ש העליון קבע כי: "אין ספק שכיום "המודל הקלסי" אינו המודל היחיד לתא משפחתי, ונפוצים כיום תאים משפחתיים מגוונים שהדין האישי אינו מכיר בהם ושלא תמיד ייתפסו ב"רשתו" של חוק המזונות, כגון: נישואין אזרחיים, ידועים בציבור, ידועים בציבור בני אותו מין.

- ראה לעניין זה גם עמ"ש (מחוזי חיפה) 06- 22050 ס' נ' ר בסוגית קביעת חובת מזונות אצל אב שאינו ביולוגי וכן תמ"ש - 08- 14 ס.ק ואח' נ' י.י במסגרתו נדחתה תביעה למזונות, שהגישה אם ביולוגית כנגד בת זוגה לשעבר.

...

לעניין זה הגיעה המומחית למסקנה לאחר שראתה את האינטראקציה בין הקטין לתובעת וסבורה היא "שעצם הקונפליקט סביב הקשר הוא

כעת לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק וכן את עמדתה של המומחית מטעם בית המשפט אשר בחוות דעת מעמיקה ומפורטת פרסה את כלל הדינמיקה שהייתה בין הצדדים במהלך ניהול ההליכים והיא אשר הביעה דאגה רבה לרווחתו הנפשית של הקטין ככל שהקשר בינו לבין התובעת ינותק כליל, ובכך חיזקה את דעתי כי טובת הקטין מושא תביעה זו היא לקשר הורי עם התובעת וכפי שנקבע בהחלטתי הזמנית בראשיתו של ההליך.

לא מצאתי לשנות את מגבלת סכום המתנות שהוטלה על התובעת במסגרת החלטתי הזמנית.

אם אלא כל פני הדברים ואישרת אותם, עו"ד ב' טוען בחקירתו שב 2009 כבר ידעתם שאתם הולכים להינשא בנישואים אזרחיים, זה נכון שבשנת 2011 לא ידעתם? אני ידעתי שזה מה שלי רוצה אני יודעת שמה שהוא מיתעקש עשוי בד"כ ברוב המקרים לקרות, אבל קיוותי שבמרוצת השנים ואהבתו יגרום לדברים להשתנות.

למעלה מכך, ככל שלא היו הכספים שנצברו במהלך חיי הנישואין, משותפים, מדוע זה דרש האיש בכתב התביעה הרכושית גילוי מלא של כל זכויותיה הכספיות של האשה ? (לעניין זה יובהר כי כתב התביעה של האיש הוגש לפני תביעת האשה למזונות ולא יכולה להשמע הטענה כי אלו נדרשו לעניין תביעת המזונות).

...

לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את זמני השהות והכנסות הצדדים מכלל המקורות מצאתי לקבוע כדלקמן: האיש ישלם לידי האישה עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים סך 600 ₪ בחודש לכל אחד.

עד למועד זה תעמוד החלטתי למזונות זמניים מיום 1.6.2019 בתוקפה.

נצרכו וכן מהטעם שלקטינים מלאו 6 רק ביום 24.12.2020 סוף דבר - , בתביעה הרכושית יפעלו הצדדים כאמור בסעיפים 66 ו - האיש יישא בהוצאות האישה בגין תביעה זו בסך של 20,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

תובענה זו מתבררת על פי סדרי הדין הייחודים בתביעה למזונות כפי הוראות פרק כ"א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) ותוך החלה של יתר התקנות, כל עוד לא מתקיימת סתירה (ר' תקנה 258 ב(ב) לתקנות).

באשר לדין החל, לאור הצהרת האם בחקירתה (ר' עמ' 112 לחקירת האם) ובשים לב כי הצדדים רשומים כנשואים במירשם האוכלוסין וטרם התגרשו זמ"ז, אני סבור כי יש לבחון עתירת האם למזונותיה על פי הדין האישי היהודי החל על הצדדים ועל פי הדין הכללי כהוראות משלימות שאינן סותרות זו את זו. באשר לפסיקת מזונות מכח הדין הכללי נקבע כי השיקולים אותם יש לשקול במסגרת פסיקת מזונות שקומיים, הם בין היתר: יכולותיה לצאת ולעבוד מחוץ לביתה, משך הנישואין והרכוש שנותר בידה בתום הנישואין (ר' באריכות בע"מ 3151/14 פלונית נ' 19 .

...

בכפוף לאמור לעיל, העתירה לתשלום דמי מזונות אישה – נדחית.

בנסיבות העניין, ובהתחשב בכל האמור לעיל ומגוון פעולותיו של האב במסגרת ניהול הליך זה, ותוך שאני נותן גם ביטוי לסכום הנתבע אל מול הסכום שנפסק, מצאתי לחייב את האב בשכ"ט ב"כ התובעת בסך כולל של 100,000 ₪ כשסכום זה ישולם תוך 30 ימים ממועד פסק הדין, אחרת יישא ריבית והצמדה כדין.

העתירה לתשלום מזונות אישה, נדחית בשים לב לאמור בסעיף 51 לעיל.

הליכים משפטיים ניפתחו ביוזמתה של התובעת ביום 5.7.2015 עת הגישה נגד הנתבע: תביעה להתרת נישואים (תה"ן - 07- 15 ), תביעת משמורת ( - 07- 15 ); תביעת מזונות קטינה (תמ"ש - 07- 15 ), ותביעה לפירוק השתוף בזכויות בדירה (תמ"ש - 07- 15 ( (להלן - "התביעה לפירוק שתוף").

הנתבע טוען בין היתר כדלקמן: דין התביעה להדחות על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק דין מיום 26.10.2015 והחלטה מיום 5.4.2017 בתמ"ש - 07- 15 ופסק דין מיום 7.1.2018 בה"ט 19152- 11- יש לדחות על הסף את החלק המתייחס לדירה ו/או חלוקת תמורתה נוכח תקנה 101 (א)( 3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 בשל שימוש לרעה בהליכי משפט וכן חוסר תום לב קצוני.

...

הנתבע טוען בין היתר כדלקמן: דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק דין מיום 26.10.2015 והחלטה מיום 5.4.2017 בתמ"ש - 07- 15 ופסק דין מיום 7.1.2018 בה"ט 19152- 11- יש לדחות על הסף את החלק המתייחס לדירה ו/או חלוקת תמורתה נוכח תקנה 101 (א)( 3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 בשל שימוש לרעה בהליכי משפט וכן חוסר תום לב קיצוני.

לאור כל האמור לעיל אין אפשרות לקבל את טענתה של התובעת.

סוף דבר לפיכך אני קובעת כדלקמן: הנכסים (דירה, זכויות סוציאליות/ פנסיוניות ע"ש הצדדים, זכויות בחשבון משותף בבנק דיסקונט, למעט תכנית חסכון) שנצברו לצדדים ו/או מי מהם בתקופה XX ' מס מיום 25.7.2008 עד יום 6.6.2014 יאוזנו בין הצדדים, בחלקים שווים.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכום האמור בסעיף 135 לעיל בתוך 30 יום, אחרת ישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל.