הליכים משפטיים ניפתחו ביוזמתה של התובעת ביום 5.7.2015 עת הגישה נגד הנתבע:
תביעה להתרת נישואים (תה"ן
-
07-
15 ), תביעת משמורת (
-
07-
15 ); תביעת מזונות
קטינה (תמ"ש
-
07-
15 ), ותביעה לפירוק השתוף בזכויות בדירה (תמ"ש
-
07-
15 (
(להלן
-
"התביעה לפירוק שתוף").
הנתבע טוען בין היתר כדלקמן:
דין התביעה להדחות על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק דין מיום 26.10.2015
והחלטה מיום 5.4.2017 בתמ"ש
-
07-
15 ופסק דין מיום 7.1.2018 בה"ט
19152-
11-
יש לדחות על הסף את החלק המתייחס לדירה ו/או חלוקת תמורתה נוכח תקנה
101 (א)( 3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד
-
1984 בשל שימוש לרעה בהליכי
משפט וכן חוסר תום לב קצוני.
...
הנתבע טוען בין היתר כדלקמן:
דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין נוכח פסק דין מיום 26.10.2015
והחלטה מיום 5.4.2017 בתמ"ש
-
07-
15 ופסק דין מיום 7.1.2018 בה"ט
19152-
11-
יש לדחות על הסף את החלק המתייחס לדירה ו/או חלוקת תמורתה נוכח תקנה
101 (א)( 3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד
-
1984 בשל שימוש לרעה בהליכי
משפט וכן חוסר תום לב קיצוני.
לאור כל האמור לעיל אין אפשרות לקבל את טענתה של התובעת.
סוף דבר
לפיכך אני קובעת כדלקמן:
הנכסים (דירה, זכויות סוציאליות/ פנסיוניות ע"ש הצדדים, זכויות בחשבון משותף
בבנק דיסקונט, למעט תכנית חסכון) שנצברו לצדדים ו/או מי מהם בתקופה XX ' מס
מיום 25.7.2008 עד יום 6.6.2014 יאוזנו בין הצדדים, בחלקים שווים.
הנתבע ישלם לתובעת את הסכום האמור בסעיף 135 לעיל בתוך 30 יום, אחרת ישא
הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל.