ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל: אי גילוי נכסים

בנסיבות אלה, רכשה הנאשמת את אמונה של חנה כמי שמבקשת לפעול לטובתה ולמען רווחתה ומעשי המירמה בוצעו תוך הצגת מצג כוזב ותוך ניצול לרעה של האמון שניתן בה. עבירות מושא האישום השלישי במעשיה המתוארים באישום זה, פגעה הנאשמת בערכים מוגנים שעניינם פגיעה בסדרי משפט ובטוהר מערכת המשפט; פגיעה בקניינם של נושים; ופגיעה בחיי מסחר תקינים והגונים.

ת"פ 23999-01-14 מדינת ישראל נ' נומה (15/6/2014) הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן, בבצוע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות (ריבוי), שבועת שקר, שבוש הליכי משפט ועבירות לפי פקודת פשיטת הרגל בהן אי גילוי מסמכים ואי מסירת נכסים, בנסיבות בהן הנאשם היה פושט רגל וחב בחובת דווח כלפי כונס הנכסים הרישמי וכלפי הנאמן לפש"ר. הנאשם, פגש במתלוננת, קשישה, שהגיעה בלווי מטפלת, לרכוש מוצרי חשמל בחנות בה עבד הנאשם.

...

אפנה בעניין זה לע"פ 1901/19 אסולין נ' מדינת ישראל (31/5/2020) במסגרתו נקבע: "מכאן השאלה האם בית המשפט רשאי לקבוע את מתחם הענישה חרף קיומו של הסדר טיעון, והאם ראוי שיעשה כן. כשלעצמי סבורני כי יש להשיב על כך בחיוב, אולם נדרשת זהירות. רוצה לומר, בית המשפט אינו קובע מתחם במובן הפורמלי שנקבע בתיקון 113, אלא לשם קבלת מידע והקשר לעונש שראוי לקבוע בהסדר טווח. מתחם כזה עשוי לסייע. ברם, על בית המשפט לקבוע את המתחם בצורה 'רכה'. הטעם לכך הוא קיומן של סיבות מגוונות שיכולות להוביל להחלטת המדינה להגיע להסדר. טול, לדוגמא, מקרה שבו המדינה מסכימה להסדר טיעון בשל שיקולים ראייתיים". נוכח ייחודיות נסיבותיו של המקרה שבפניי, ובהתחשב בעתירת הצדדים לגזור את הדין בגדרי המתווה האמור, מבלי להידרש לקביעת מתחמי ענישה- ראיתי לבחון את הסכמתם העונשית בהתאם לפרמטרים שנטענו לפני, וברוח עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין.

הנאשמת מהווה עבור **** מקום יציב, בטוח ומוגן והיעדרותה תערער את חייו במובן זה. לאור כל האמור, אין חולק כי הפגיעה בבן **** היא משמעותית ומורכבת, והיא תובא בחשבון בעת גזירת הדין, לרבות באשר למועד תחילת ריצוי המאסר.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים.

בית המשפט מוסמך, על פי סעיף 18ה(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 לדחות בקשה להכרזת החייב כפושט רגל "אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". תום ליבו של החייב ייבחן בשתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת הרגל - בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת ממועד פתיחת הליכי הכנוס ופשיטת הרגל, עובר לדיון בבקשת ההכרזה (ראו למשל: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי (3.5.2009)).

עסקינן בהתנהלות חסרת תום לב ושקיפות כפי שהצביעה עליה המנהלת המיוחדת בדיון בפניי לרבות אי הגשת דוחות מגובים באסמכתאות ואי המצאת מסמכים ביחס לנכס בו הוא מתגורר, אי מיצוי כושר הישתכרותו וחוסר שתוף פעולה בגילוי האמת אודות העובדה אם הוא עובד או לא. כך בפניי הצהיר שאינו עובד במשך שנים וחי מתוך תמיכת אביו.

...

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בעמדות שהוגשו בכתב, דין עמדת המנהלת המיוחדת להתקבל.

אין בידי לקבל לטענה לפיה החייב לא יכול לעבוד שעה שלא צורפו אסמכתאות רפואיות לעניין מצבו הבריאותי הנטען, או אישור רופא תעסוקתי.

לפיכך אני מורה מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

" ומוסיף בית המשפט בעיניין שריקי כך: "כל שעליו (על החייב – התוספת שלי א.ב.) לעשות הוא לשלם תשלום חודשי אשר בדרך כלל מהוה אך טיפה בים הנשייה כלפיו, להגיש דו"ח כספי על הוצאותיו והכנסותיו פעם בחודשיים ולשתף פעולה עם הנאמן על נכסיו. בהניח שהחייב מיתנהל בתום לב, דרישות אלה צנועות ביותר. משכך, עמידה דווקנית ומדויקת בדרישות ובתנאי צו הכנוס הם בבחינת "תנאי בלעדו אין" לקיומו של ההליך וקבלת ההפטר בסיומו לפי סעיף 63(1) לפקודה הקובע מפורשות שאחת העובדות המסייגות מתן הפטר, היא שמהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.

מיצבור המחדלים, אי אמירת האמת, אי גילוי נכסים והעלמת נתונים מבעלי התפקיד מביאה למסקנה כי החייב נוהג בהליך בחוסר תום לב. החייב ניהל באמצעות אחרים את מאפיית הכרמל ד.מ. בע"מ. רכישת ציוד המאפייה שניהל במסגרת ההליך בוצעה על מנת להרחיק רכוש מנושים תוך אי גילוי מידע למנהל המיוחד.

...

חיזוק נוסף למסקנה כי החייב מתעתע בבעלי התפקיד ובנושים הוא גרסאותיו המשתנות חדשות לבקרים בנושא העסקת אשתו.

מצבור המחדלים, אי אמירת האמת, אי גילוי נכסים והעלמת נתונים מבעלי התפקיד מביאה למסקנה כי החייב נוהג בהליך בחוסר תום לב. החייב ניהל באמצעות אחרים את מאפיית הכרמל ד.מ. בע"מ. רכישת ציוד המאפייה שניהל במסגרת ההליך בוצעה על מנת להרחיק רכוש מנושים תוך אי גילוי מידע למנהל המיוחד.

בנוסף, חקירת היחיד העלתה שבשנת 2010, שעה שהיה שקוע בחובות כבדים ושנתיים טרם פניה להליך פשיטת רגל קודם אותו יזם בשנת 2012 ובוטל בשנת 2015, מכר היחיד דירת מגורים בנכס הידוע כגוש 11672 חלקה 13/5 בחיפה (להלן: "הדירה") וקיבל תמורת המכירה סך של 300,000 ₪, אשר לדברי היחיד "נבלעו" בחשבונו בבנק אך הוא לא המציא מסמכים נדרשים לצורך המשך בירור וחקירת עניין זה. בהצעה ציין הממונה שקריסתו הכלכלית של היחיד ונסיבות יצירת החובות ארעו לאחר שחברת "חמאתי עבודות נגרות בע"מ" המשיכה את פעילותה העסקית בניהולו של הבן תאופיק ככסות להתנהלותו העסקית של היחיד, בתקופה בה תאופיק שלא היה לו כל ניסיון בתחום הנגרות, הועסק במקביל כשכיר בשני מקומות עבודה שונים, דבר המעלה תמיהות באשר לאמתות הצהרות היחיד.

הוראות חוק חידלות פרעון מקנות איפוא לבית המשפט את הסמכות לבטל את הצוו לפתיחת הליכים, גם במצב בו מתברר כי היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים". האפשרות לביטול הליכי חידלות פרעון מוסדרת בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון שקובע כדלקמן: "מצא בית המשפט בהליכי חידלות פרעון שניפתחו לבקשת יחיד, כי מיתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חידלות הפרעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים היזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצוו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצוו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה..". אותם תנאים אליהם מתייחסת הוראה זו, מוסדרים בסעיף 163 (ג)(1) בחוק חידלות פרעון שקובע כהאי לישנא: "(1) בהליכי חידלות הפרעון, היחיד עשה אחד מאלה:

הפסיקה הגדירה חוסר תום לב בהליכי חידלות פרעון בשורה ארוכה של מקרים שבכללם אי עמידה בחובת התשלומים, אי תשלום מזונות שנקצבו, אי גילוי מלא של נכסיו, מתן גרסאות סותרות בנוגע לנכסיו ולהכנסתו, יצירת חובות חדשים במהלך ההליכים, חוסר שתוף פעולה עם הנאמן ו/או עם הממונה, הפרת הגבלות והפרת תנאי הצוו לשקום כלכלי שבכללם אי עמידה בצו התשלומים, אי גילוי מלוא נכסיו אי סיוע במימוש נכסים ואי קיום הוראות שניתנו בצו (ראה: עודד מאור ואסף דגני, הפטר (כרך א'), 2019, עמודים 286 - 299).

כחלק מחובה זו על היחיד להמציא כל מיסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על הקף רכושו ועל מקורות הכנסתו, עליו להמנע מיצירת עירפול בנתונים הנוגעים למצבו הכלכלי ולהזהר מיצירת ספק בגירסתו (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' הכנ"ר) (פורסם בנבו), דבר אותו לא עשה היחיד בהליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר ב"גילגול נוסף" של הליך פשיטת רגל ומדובר בחובות שהיה על היחיד לאמצן ככללי ההיתנהגות המחויבים, אולם הוא נימנע מלעשות כן. נוכח כל האמור, אני מקבלת את טענות הממונה והנאמן וקובעת כי היחיד היתנהל בחוסר תום לב בכל התייחסותו להליך חידלות פרעון זה. סוף דבר 1אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהצעת הממונה ובתגובות היחיד והנאמן, בחינת טענות הצדדים ושמיעתם בדיונים שהתקיימו בפניי, אני מקבלת את עמדת הממונה והנאמן ומורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים ואנמק.

הוראות חוק חדלות פירעון מקנות אפוא לבית המשפט את הסמכות לבטל את הצו לפתיחת הליכים, גם במצב בו מתברר כי היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים". האפשרות לביטול הליכי חדלות פירעון מוסדרת בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון שקובע כדלקמן: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה..". אותם תנאים אליהם מתייחסת הוראה זו, מוסדרים בסעיף 163 (ג)(1) בחוק חדלות פירעון שקובע כהאי לישנא: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

כחלק מחובה זו על היחיד להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו ועל מקורות הכנסתו, עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים למצבו הכלכלי ולהיזהר מיצירת ספק בגרסתו (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' הכנ"ר) (פורסם בנבו), דבר אותו לא עשה היחיד בהליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר ב"גלגול נוסף" של הליך פשיטת רגל ומדובר בחובות שהיה על היחיד לאמצן ככללי ההתנהגות המחויבים, אולם הוא נמנע מלעשות כן. נוכח כל האמור, אני מקבלת את טענות הממונה והנאמן וקובעת כי היחיד התנהל בחוסר תום לב בכל התייחסותו להליך חדלות פירעון זה. סוף דבר 1אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ההליך.

האמור לעיל מתחדד בנסיבות העניין, כאשר התגלה לאחרונה כי החייבת ירשה נכסים מאביה המנוח שהלך לעולמו בתקופת שהייתה בהליך, והבקשה לביטול ההליך הוגשה על ידי החייבת בסמוך לגילוי המידע כאמור, ותוך היתעלמות מההחלטה שניתנה מיום 18.02.2024.

בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד‏ (18.12.2019), נאמרו בהקשר זה הדברים הבאים: "הליך חידלות פרעון ככלל, והליך פשיטת רגל בפרט, הוא הליך אשר מטבעו הוא "חסד המחוקק", ואין מקום להעניקו לחייב אשר נהג שלא בתום לב (רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד, פסקה 9 (2.10.2019) (להלן: עניין גל)).

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; (3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובילבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכנוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.

ככל הנראה החייב מספק שירותים מקצועיים למר דואק ולמר מחל כל אחד בנפרד, כאשר בשלב זה של ההליך, לאחר חלוף חמש שנים ממועד פתיחתו, עדיין לא ברור הקף הכנסתו של החייב שפעל להעלמת המידע הנידרש להערכתה.

...

משה מחל הוא לקוח של המשרד, רונן דואק הוא המייצג, בפועל אני מטפל בתיק, ובמקום שאני אקבל את השכר מרונן דואק אני מקבל, כך זה יוצא שאני מקבל את השכר ממשה מחל [.

לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי החייב פעל בחוסר תום לב במהלך ההליך ובמטרה לנצלו לרעה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת החייב לפשיטת רגל על כל השלכותיה.