באשר למעמדו של הנאשם בבנק, טען הסנגור, שמדובר כמי שעבד שנים רבות בבנק, יחד עם זאת, מעמדו היה זוטר, הוא פעל כשלושה עשורים ללא דופי, קיבל תעודות הצטיינות והערכה מהבנק, וכפועל יוצא מכך, זכה לאמון רב מצד מעסיקיו מבלי שאלה יפקחו עליו, הוא טעה ושגה שעה שניצל אמון זה לצורך הפקת רווחים אישיים, פיתוי אשר בעטיו הוא נותן היום את הדין ומשלם מחיר כבד מנשוא לגבי אדם בגילו, במעמדו החברתי והמשפחתי, ובקרב חבריו לעבודה.
שמעתי גם את דברי הנאשם על הצער העמוק, על האחריות המלאה ועל החרטה מעומק הלב, דבריו שברצונו לנסות ולפצות, ולו במעט, את בני משפחתו על העוול והנזק שגרם להם, על הסבל שהיה מנת חלקם נוכח מעורבותו בעבירות חמורות, ועל כך שמדובר במעידה שאינה אופיינית לו.
רמת הענישה הראויה ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' דוד גולן, פ"ד נח(3) 245, 249-250 (2004):
"עבריינות צווארון לבן מסוג זה שלפנינו נושאת עמה יסודות חומרה קשים עד מאד. היא מסבה פגיעה קשה בציבור הרחב. פגיעה זו אינה מסתכמת אך בנזק הכלכלי הכבד הנובע באורח טבעי ממעילה כספית בכספי לקוחות בשיעור של מליוני שקלים. שורשי הפגיעה עמוקים יותר, והשלכותיה חודרות ומזעזעות את תשתית האימון שהציבור רוחש למערכת הציבורית האחראית לענייניו ולרווחתו. במיוחד אמורים הדברים באשר לפגיעה באמון הבסיסי העומד ביסוד יחסי בנק ולקוח, בהינתן חובתה של המערכת הבנקאית להגן ולשמור נאמנה על כספי לקוחות ולקדם את טובתם. העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים מודרניים של הפקת מידע, וקשה לגילוי. נזקיה קשים לחברה בכללותה, למשק הכלכלי, ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין. על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקרבנות העלולים להיפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה. על המסר העונשי לשקף בבירור את תגובתה המחמירה של החברה על מעשים של הפרת נאמנות בשימוש בכספי הזולת תוך ניצול כח המשרה.
יחד עם זאת, עמדתי הנה, שרמת הענישה המומלצת בתיק זה, על אף שאינני חולק על העובדה שהיא מחמירה ביחס לתיקים אחרים, היא עדיין אינה משקפת את רמת הענישה הראויה והמתבקשת נוכח ריבויין של העבירות ונוכח התחכום הרבה שנילווה לביצוען, לאורך זמן לא קצר על ידי מי ששימש בתפקיד הנושא בחובו מידת אמון רבה הן מצד מעסיקו והן מצד לקוחותיו.
...
הסנגור הפנה לשורת פסקי דין ארוכה שהוגשה על ידי התובעת ובקש להדגיש את העובדה, שהעונש המומלץ בתיק זה הנו חמור ביחס לכל אותם תיקים אחרים, כאשר אין שום מקרה שבו הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה למעשיו, שריצה בסופו של דבר תקופת מאסר כה ארוכה, כפי שהוסכם בהסדר הנוכחי.
לאחר היתלבטות לא קלה, החלטתי בסופו של דבר לכבד את הסדר הטיעון, אף שלטעמי הוא נוטה לצד הקולא, אך לא במידה כזו שמצדיקה התערבות של בית המשפט.
סופו של דבר, מצאתי כאמור לכבד את הסדר הטיעון ואני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל לתקופה של 22 חודשים.
