מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ניסיון למעשי רצח ומעורבות בביצוע שידול לרצח

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בהכרעת הדין נקבע, כי הראיות הנסיבתיות מובילות למסקנה חד משמעית, לפיה המערערת שידלה את המערער להיפטר מרוז בדרך בלתי חוקית, "תוך שהיא צופה את האפשרות שהנאשם [המערער] ייפטר מרוז ע"י הריגתה, והיא חפצה באפשרות זו, גם אם כמוצא אחרון, והגם שלא לקחה חלק בבצוע המעשים ולא תכננה את דרך ביצועם". עוד נקבע, כי הוכחו יסודותיה של עבירת השידול לרצח, וזאת, גם אם המערערת לא היתה מודעת לפרטי ביצוע הרצח.
כמו כן, אין מדובר בניסיון של המדינה להוביל להרשעתה של המערערת בעבירה אחרת אגב הדיון בעירעור, אלא בעיניין אשר קשור בטבורו לערעורה של המערערת, הסובב כולו סביב מידת המעורבות שלה בבצוע הרצח.
...
בסופו של יום איננו יודעים בדיוק מה אירע ביום הרצח, אך המארג שהציג חברי מביא למסקנה של "שדרוג" מעורבותה של המערערת, גם אין לכך נפקות עונשית.
אכן, עסקינן בראיות נסיבתיות, וכדברי השופט לוי בעניין מירופולסקי הנזכר (פסקה 7): "הרשעתם של המערערים מתבססת, רובה ככולה, על ראיות נסיבתיות, שבחינתן ושרטוט התרחישים האפשריים העולים מהן נסמכים על ההיגיון, על השכל הישר ועל ניסיון החיים. כידוע, אין משקלן של ראיות מסוג זה נופל מכוחן של ראיות ישירות, ובלבד שלא ניתן להסיק מהן אלא מסקנה הגיונית אחת המקימה יסוד להרשעה. אף לא נדרש כי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה תוביל להרשעה, ודי בכך שכל הראיות יחד כאשר הן משתלבות זו בזו מעשה-פסיפס, יצביעו על הנאשם, וברמה הנדרשת בפלילים, כמבצעה של העבירה". ושוב כך גם כאן.
אך ההכרעה תלוית מקרה, ובנידון דידן אין מנוס מהכרעתו של חברי.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

עוד טען ב"כ המשיב, כי לדברי א.ו, הרי שהוא מעורב בפרטי ניסיון הרצח של משה רובין.
לצד כלל הקשיים שעולים מחומר הראיות, קיים קושי לכאורה להוכחת היסוד הנפשי בעבירות המיוחסות למשיב, דהיינו, ניסיון לרצח וניסיון לשידול לרצח, בשים לב כי גם על פי גירסתו של העד המרכזי, עד המדינה "הוא הציע את זה גם לי אמרתי לו שנדבר על זה ולא ידעתי אם הוא רציני או לא וראיתי בזה כשיחת חולין לא יותר מזה". המלומד קדמי בספרו "על הדין בפלילים", חלק ראשון, עמ' 373: "מעשה של שדול - מעשה המביא אחר ליד עשיית עבירה, בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך אחרת שיש בה משום הפעלת לחץ... תרומתו של המשדל מתבטאת בכך שהוא הביא את המבצע לידי קבלת ההחלטה לבצע את העבירה...ונעשו צעדים להגשמתה...עבירת השידול היא עבירה התנהגותית ורכיבי יסודותיה מתחייבים בהתאם, דהיינו, רכיב המעשה והנסיבות והיסוד הנפשי". על רקע דברי א.ו דלעיל, טיעוני הסניגור המלומד, כי לא התגבשו הרכיבים נשוא העבירות המיוחסות, מקומן להתלבן במסגרת ההליך העקרי, ומבלי לקבוע מסמרות, הרי שלא מן הנמנע שבסופו של יום תתקבלנה טענותיו, כי ייתכן והדברים נאמרו "בהבל פה" , מתוך סערת רגשות, ובהיעדר גמרות הדעת הנדרשת לצורך גיבוש הכוונה הפלילית.
...
על רקע השיקולים ומכלול הנסיבות כפי שפורטו לעיל, אני סבור, כי מעצר בית בבית חמתו ברחוב שדרות יעלים 108/23 בבאר-שבע, בפיקוחה וכן בפיקוחם של רעייתו, אמו ואחיו הבכור, לצד איזוק אלקטרוני, מהווה חלופה סבירה, לתת מענה לרמת המסוכנות.
אשר על כן, הנני מורה על שחרורו של המשיב בתנאי הערובה הבאים: המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית חמתו, הגב' אברמוב אנג'לה ברחוב שדרות יעלים 108/23 בבאר-שבע, תחת פיקוחה וכן פיקוחם של אמו, רעייתו, אחיו מקס, כאשר תמיד ישהו במחציתו שני ערבים לסירוגין.
<#8#> החלטה מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

על-פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש ספטמבר 1999 קשרו המשיבים קשר עם שמעון אלמקייס (להלן: אלמקייס) ועם צחי בן אור (להלן: בן אור) לרצוח את פנחס בוחבוט (להלן: בוחבוט), אשר היה מאושפז באותה עת בבית חולים תל השומר, לאחר שניצל מניסיון קודם של התנקשות בחייו.
בן אור שואל את אלמקייס: "למה מה היה לעודד, שרון שרף לו את המרצדס, מה היה לעודד?" ואלמקייס משיב: "לא, כי הוא ליכלך על עודד... ליכלך עליו אמר שהוא עד תביעה...". מאמירות אלה ומהתמלילים בכללותם מצטיירת לכאורה תמונה בדבר מעורבותם הממשית של המשיבים בבצוע מעשה הרצח כמשדלים, אשר מיוחס להם ייזום מעשה הרצח, ובהיותם בעלי העניין בביצועו.
הינה כי כן, על-פי הפרוט האמור, קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים המסבכות אותם בשידול לבצוע מעשה הרצח ואף יש בהן פוטנציאל להרשעתם.
...
אין בידי לקבל את טענת המשיבים, לפיה גם אם דברי אלמקייס מצביעים על מעורבות כלשהי של המשיבים במעשה הרצח, הרי שאין מדובר ב"מעורבות מפלילה".
גישה זו אינה מקובלת עלי, כיון שהמשיבים לא סיפקו הסברים ושתקו בחקירתם, ואין בית המשפט יכול ליתן את ההסברים החסרים.
אשר על כן, משקבע בית המשפט קמא כי יש ראיות לכאורה נגד המשיבים בפרשת רצח "מוזמן" ו"מקצועי", המלמד על-פי אופיו על מסוכנות גבוהה הנשקפת מן המשיבים, אין ההחלטה לשחרר את המשיבים לחלופת מעצר יכולה לעמוד; לפיכך החלטתי לקבל את העורר ולהורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

המשיבים והנאשמים הנוספים חברו להגשמת מטרות פליליות, ובהן ביצוע עבירות רצח, שדול לרצח, נסיון לרצח, והחזקת אמצעי לחימה.
ג'רבי היה מעורב אף הוא ברצח.
המדינה מדגישה בבקשתה את מסוכנותם המופלגת של המשיבים; האישומים כנגדם חושפים התארגנות פשיעה, השולחת ידה בחמורות שבעבירות, ובכללן במעשי רצח ואלימות קשים ביותר.
...
בסופו של דבר, המשימה נכשלה והמטען פוצץ על ידי המשטרה.
על רקע האמור, נקבעו הישיבות החל מסוף ינואר 2007 ועד ליולי 2007 (31 מועדים במספר).

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2004 בעליון נפסק כדקלמן:

כנגד העוררת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של נסיון לקשירת קשר לבצוע פשע ונסיון לשידול לבצוע רצח.
עבירות שמקורן בלהט יצרים בלתי נשלט מעלות חשש מובנה להישנות מעשים דומים כאשר מושא הנקמה קיים, ולפיכך קשה לומר בנסיבות אלה כי שיחרורה של העוררת בחלופת מעצר הנו נטול סכנה מפני הישנות נסיונות להיתנכל לאנשים הנחשדים במעורבות ברצח הבן.
...
בנסיבות אלה אני מחליטה על שחרורה של העוררת בחלופת מעצר, בכפוף לתנאים הבאים: מעצר בית מלא בביתו של סחיר נג'יב בכפר בית ג'אן. העוררת תהיה בפיקוח מלא במשך כל שעות היממה של מר סחיר נג'יב ואחיה עלא חדיד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו