ניכוי נכות בשל מצב קודם בוועדה רפואית לפי חוק הביטוח הלאומי

סמכות זו אף מעוגנת בסעיף 118(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הקובע כדלקמן: "118. קביעת דרגת נכות

בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05, אליו הפנה המשיב בסע' 9 לכתב התשובה, כדלקמן: "2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הועדה לקבוע, בהסתמך על התעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות הארוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הועדה תעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הועדה." גם בעיניין אלחרר אליו הפנה המשיב (סע' 10 לכתב התשובה), כך קבע בית הדין הארצי לעבודה: "10. עיון בהחלטת הועדה מלמד כי הועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לנכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האיזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הועדה למסקנתה, ובכך פעלה הועדה כפי שהורה לה בית הדין האיזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

...

בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05, אליו הפנה המשיב בסע' 9 לכתב התשובה, כדלקמן: "2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הוועדה לקבוע, בהסתמך על התיעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות האירוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הוועדה תיעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הוועדה." גם בעניין אלחרר אליו הפנה המשיב (סע' 10 לכתב התשובה), כך קבע בית הדין הארצי לעבודה: "10. עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי הוועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לניכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הוועדה למסקנתה, ובכך פעלה הוועדה כפי שהורה לה בית הדין האזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

עוד הפנתה הוועדה למסמך רפואי מיום 9.3.19, יומיים בלבד עובר לקרות התאונה המוכרת, המתאר "שבועיים של כאבי ירך ועכוז שמאל, אשר בהחלט יכולים להתאים לקרינה לאורך רגל שמאל, הידועה מעברו, ואשר המשיך להתלונן לגביה גם לאחר האירוע". על יסוד כל האמור, הגיעה הוועדה למסקנה כי הניתוח שהמערער נזקק לו לאחר האירוע התאונתי אינו קשור במישרין לאותו האירוע.

סוף דבר אשר על כן – הערעור נדחה.

סמכות זו אף מעוגנת בסעיף 118(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הקובע כדלקמן: "118. קביעת דרגת נכות

בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 אמיר נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05 כדלקמן: "2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הועדה לקבוע, בהסתמך על התעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות הארוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הועדה תעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הועדה." גם בעיניין אלחרר אליו הפנה המשיב, קבע בית הדין הארצי לעבודה כדלקמן: "10. עיון בהחלטת הועדה מלמד כי הועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לנכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האיזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הועדה למסקנתה, ובכך פעלה הועדה כפי שהורה לה בית הדין האיזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

...

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר כנדרש.

" בהלכת מרגוליס (דב"ע (ארצי) נג/46-01 יצחק מרגוליס - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1994)) נפסק, כי "אין לנכות משיעור הנכות הכוללת שיעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים סעיף מסעיפי הליקויים ובשיעור הקבוע באותו הסעיף. לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכות מהנכות הכוללת מותנית בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על-ידי הוועדה טרם קרות תאונת העבודה. כלום היה נקבע לו שיעור נכות על-פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משיעור נכותו הכולל" בכל הנוגע לאפשרות, כי הוועדה תסמוך ידה על ממצאים הדמייתים לצורך הקביעה בעניין "מצב קודם", כבר נפסק כי "על פי צילומי רנטגן ניתן להגיע למסקנה אימתי, לערך, נוצרה פגימה, ובהתאם לכך ייקבע אם מדובר ב"מצב קודם"" (ראו: דב"ע (ארצי) מד/01-788 חיים לוי – המוסד לביטוח לאומי, לקט ועדות 458; דב"ע (ארצי) נז/99-32 שמואל שומוביץ – המוסד לביטוח לאומי, מיום, לא פורסם).

בהקשר זה עוד נפסק בבר"ע (ארצי) 1475/04 אמיר נורדיה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.5.05 כדלקמן: "2.2 לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבפני, לא מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על פסק הדין קמא. אכן, על וועדה רפואית לנכות אחוזי נכות בגין מצב קודם רק אם הנפגע סבל מנכות עובר לתאונה. דא - עקא, שברוב המקרים לא נקבעת נכות עובר לתאונה ועל הוועדה לקבוע, בהסתמך על התיעוד הרפואי ועל הנסיון והידע הרפואי של חבריה, האם ניתן להניח הנחה מבוססת לפיה לו נבדק המבקש בפני וועדה לפני קרות האירוע היתה נקבעת לו נכות. במקרה זה, כפי שקבע בית הדין קמא, עמד בפני הוועדה תיעוד רפואי רב בו עיינה והיא אף נמקה מסקנתה כי ליקוייו של המבקש בעבר מצאו ביטויים בהגבלה בתנועות. משכך, בדין לא מצא בית הדין מקום להתערב בהחלטת הוועדה." גם בעניין אלחרר אליו הפנה המשיב, קבע בית הדין הארצי לעבודה כדלקמן: "10. עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי הוועדה אכן פירטה מדוע יש מקום לניכוי מצב קודם, וכפי שהטעים בית הדין האזורי, ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה הוועדה למסקנתה, ובכך פעלה הוועדה כפי שהורה לה בית הדין האזורי בפסק הדין הקודם, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר אשר על כן – הערעור נדחה.

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.10.21, לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

הועדה שמעה ורשמה את תלונות המערער כדלקמן: "מפנה לפסק הדין. לגבי ניכוי מצב קודם, גם אם התובע סבל מליקוי תחלואתי ובמקרה זה סטיה בציר הרגל לא היה מקום לבצע ניכוי ולו של אחוז אחד. העובדה של מצב כזה של סטיה בציר הרגל יכול אולי לבוא לידי ביטוי בשינויים נווניים בעתיד לא מצדיקה ניכוי של מצב קודם בצורה של נכות עם סעיף ליקוי כיוון שלא ניתן לדעת מה היה מצבו ומה היה סעיף הליקוי שמתאים לו אם היה עומד בפני ועדה רפואית היום בלי התאונה ללא קשר לתאונה. לא בכדי בית הדין מנחה את הוועדה בסעיף 39 לפסק הדין לנכות מצב קודם רק אם יש מסמכים ונתונים מוכחים על נכות קודם לתאונת העבודה. תאונה משנת 1988 ואין שום מסמכים ושום אינדיקאציה שסטית הציר ברגל של התובע גרמה לאיזושהי נכות שמתאימה לסעיף מסעיפי הליקויים לפני התאונה וגם אם התפתחו שינויים נווניים או לחילופין היתה נקבעת נכות בשיעור אפס.

בעיניין זה הפנה המשיב לעב"ל (ארצי) 54167-08-15‏ ‏בנימין לוי - המוסד לביטוח לאומי‏ (10.2.19), (להלן - עניין בנימין לוי), במסגרתו נקבע כי הועדה רשאית לקבוע כי נכותו של המבוטח הוחמרה בזמן שחלף ממועד התאונה ועד למועד בדיקתו על ידי הועדה בשל טעמים שאינם קשורים לתאונה, וכי במקרה שכזה, לא יבוצע ניכוי מצב קודם, והועדה תהא רשאית להתייחס לכך בעת הקביעה באיזו מידה נובעת הנכות מתאונת העבודה, בהתאם לתקנה 118 לתקנות.

פסק הדין המחזיר הורה, כאמור, לועדה, לידון בשאלת "הנכוי בגין מצב קודם בלבד" (ההדגשה שלי, ד.ח.ז), ולשוב ולשקול את החלטתה "בהתאם לאמות המידה שהותוו בעיניין מרגוליס וככל שתסבור כי יש לנכות מצב קודם תנמק החלטתה ותסביר מהם המסמכים והנתונים המוכחים המלמדים על קיומה של נכות קודם לתאונת העבודה ולאיזה סעיף מסעיפי הליקוי התאים מצבו קודם לתאונת העבודה". המשיב לא השיג על פסק הדין המחזיר בפני ערכאת העירעור, ומשכך פסק הדין אכן הפוך חלוט, כפי שטען המערער.

...

עם זאת, אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה יש להשיב את עניינו לוועדה באותו הרכב, וסבורני כי הפתרון הראוי בענייננו הוא להורואת על החלפת הרכב הוועדה, הגם שהמערער עתר להשיב את עניינו לוועדה בהרכבה הנוכחי.

בנסיבות אלה, סבורני כי הפתרון הראוי בענייננו הוא השבת את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש, שתדון בענייננו מבראשית.

סוף דבר הערעור מתקבל.

לפני ערעור לפי סעיף 123 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, (להלן: "החוק") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.10.21 (להלן: "הוועדה"), אשר הותירה את החלטת הדרג הראשון על כנה בכך שנקבע למערער נכות יציבה בשיעור של 10% בנכוי 5% בגין מצב קודם (להלן: "ההחלטה").

דיון והכרעה הסמכות לקבוע דרגת נכותו של מבוטח על פי החוק, היא לוועדה הרפואית לעררים.

...

שגתה הוועדה בכך שלא התייחסה בצורה מעמיקה למסמך הרפואי של ד"ר אליהו סלטי מומחה בכירורגיה אורטופדית ואשר נתן את חוות דעתו בהסתמך גם על בדיקה קלינית מקיפה שביצע, והתייחסותה למסמך זה היתה לקונית וסתמית מבלי לקיים דיון עניני במסקנות המומחה בתעודה רפואית זו. טיעוני ב"כ המשיב: מנגד טוען המשיב כי יש לדחות את הערעור מאחר שלא הוכח כי נפלה טעות כלשהי בהחלטת הוועדה.

לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולי הועדה ושמעתי את טיעוני באי כח בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת (דב"ע לד/0-258 יגאל הגיג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).

מכל האמור לעיל עולה, כי הוועדה אשר התכנסה בעניינו של המערער, שמעה ורשמה את טיעוני, ערכה לו בדיקה קלינית מקיפה, רשמה את ממצאי הבדיקה בפרוטוקול, עיינה בכל המסמכים הרפואיים שהיו בפניה לרבות תיעוד רפואי עובר לתאונה וכן חוות דעתו של ד"ר סלטי, וקבעה באופן מפורש כי בתיעוד הרפואי מיום 28.2.20 קיימת הגבלה בתנועות המצדיק ניכוי מצב קודם בשיעור של 5% וכן קבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר סלטי מאחר ולא מצאה בבדיקה הקלינית עדות להגבלה בתנועות כפי שמצוין בחוות הדעת, ובכך יצאה חובת ההנמקה בעניין זה. משכך, ומשלא עלה בידי המערער להצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אני מורה על דחיית הערעור.

המשיב חלה במחלת הקורונה והוכר על ידי המערער כנפגע עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

מצב קודם – בהילכת מרגוליס נפסק, כך: "אין לנכות משעור הנכות הכוללת שעורי נכות בגין מצב קודם, אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה התואמים סעיף מסעיפי הליקויים ובשעור הקבוע באותו הסעיף. לשון אחר: הוכחת מצב קודם שיש לנכות מהנכות הכוללת מותנית בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על-ידי הוועדה טרם קרות תאונת העבודה. כלום היה נקבע לו שיעור נכות על-פי סעיף מסעיפי הליקויים? רק אז יש לנכות את שעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משעור נכותו הכולל" (דב"ע (ארצי) נג/46-01 מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (1994)).

ככל שהוועדה עדיין תסבור כי יש לנכות 10% בלבד בגין מצב קודם, עליה לנמק את החלטתה באופן ברור, תוך כדי היתייחסות לפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.11.2018, ובאופן שניתן יהיה להיתחקות אחר הלך מחשבתה.

...

הכרעת בית הדין – לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

לאור המקובץ לעיל, נחה דעתי כי החלטת הועדה בשאלת ניכוי מצב קודם היא תמציתית ביותר, איננה מנומקת ואיננה ברורה, וכי נפל בה פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין.

סוף דבר – דין הערעור להתקבל, והדיון בעניינו של המשיב יחזור לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 18.5.2023, על מנת שזו תשוב ותדון בשאלת ניכוי מצב קודם, בהתאם להלכת מרגוליס.