ניכוי מס מעסיקים ממשכורות

ניכוי דמי פגיעה – ערכי "ברוטו" או "נטו"? התובעת שילמה לנפגעי בתקופה בה נעדר עקב התאונה סך של 21,893 ₪ (ערכי עלות שכר מעביד, לאחר ניכוי מס במקור).

...

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, הואיל והיא הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים מיום הולדת עילת התביעה, אשר לשיטת הנתבעת הוא יום התאונה, ולחלופין יום מתן ההטבה.

התוצאה היא שהתובעת זכאית להחזר של 7,148 ₪.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,148 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.12 (מועד התגבשות עילת התביעה, לשיטת התובעת), ועד היום.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪, וכן תשיב לה את האגרה אותה היא שילמה בעת פתיחת ההליך.

יוצא כי השכר ברוטו, כולל הפרשות מעביד, בנכוי מס הכנסה, עומד על 16,076 ₪, נכון למועד התאונה.

...

לאחר שבחנתי את שתי התביעות וערכתי חישוב, הגעתי לתוצאה לפיה תביעת העזבון עולה בשיעורה על תביעת התלויים באופן ניכר.

לאחר שבחנתי את טענת הנתבעת, אני מוצאת לדחותה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, תישא הנתבעת בנזקי התובעים כדלקמן: נזק שאינו נזק ממוני: 43,500 ₪.

ואילו, מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) פטור ממס על עסקאותיו הרגילות, למעט מקרים ייחודיים, כגון: עסקת אקראי לעניין חוק מע"מ (בעיקר עסקת אקראי במקרקעין), עיסקאות קבלת שירות ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת על פי תקנה 6א לתקנות מע"מ ועיסקאות קבלת שירות או רכישת נכס מתושב חוץ על פי תקנה 6ד לתקנות מע"מ. מלכ"ר מחויב במס שכר ובמס מעסיקים ואינו רשאי לקזז מס תשומות (למעט מקרה ייחודי הנוגע למכירת מקרקעין בהתקיים הוראות סעיף 43א לחוק מע"מ).

...

לאחר סקירת הקריטריונים הנדרשים לסיווגו של גוף כמלכ"ר או כעוסק, לפי העניין, ובחינת יישומם על עניינה של המערערת דנא, הובילוני למסקנה כי בצדק, ומטעמים ענייניים, החליט המשיב לשנות את סיווג המערערת לצרכיי מע"מ ממלכ"ר לעוסק, לגבי חלק מפעילותה ("הפעלת עגלות קפה, חנות המתנות ומזנונים"), כמפורט בהחלטותיו נשוא הערעור.

סיכומו של דבר, בהתחשב ברווח שהפיקה המערערת מהפעלת עמדות המכירה, במסגרתן מכרה מזון, שתייה, מתנות ומוצרים נוספים, בהתחשב בכך שהמכירה נעשתה במחירי השוק הכוללים מע"מ, ולעיתים אף למעלה מכך, מבלי שהמערערת נדרשת להעביר את המע"מ לרשויות המס כמו כל עוסק; בהתחשב בכך שלא הוכח גרעון תפעולי בפעילות המערערת, אלא למעשה רווח תפעולי; וכאשר לא ניתן להצביע על קושי מנהלי-ארגוני להפריד בין עיסוק זה לבין עיסוקים אחרים של המערערת, לצד פגיעה בלתי מוצדקת בקופת האוצר – כל אלה מטים את הכף לחובתה של המערערת, ומצדיקים את קביעת המשיב בנוגע לסיווגה כעוסק ביחס לפעילות עמדות המכירה.

אשר על כן, מהטעמים המפורטים לעיל, הערעור נדחה.

השאלה שלפתחנו היא, האם לימודים אקדמיים שלמדו 44 עובדי המשיב – רובם המכריע לתארים ראשונים ושניים במינהל עסקים – במימון הבנק בלא ניכוי מס, נופלים לעניין המיסוי בגדר טובת הנאה כמשמעה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש); קרי, האם הם מקור הכנסה החייב בנכוי מס במקור על-ידי המעביד המממן, כשכר עבודה, לפי סעיף 164 לפקודה, הקובע חובת ניכוי במקור על כל הכנסת עבודה.

...

עם הזמן התפתח "מבוך" נורמטיבי, הבנוי מהבחנות דקות שבדקות, שאין – כך סבורני - כל טעם לתור בין כתליו, מה עוד שלא אחת סותרים פסקי הדין אלה את אלה, ועל כן לא ייפלא כי בענייננו שלנו הן הבנק והן פקיד השומה תומכים יתדותיהם בפסקי דין מן המשפט האמריקני התומכים צד צד בעמדתו (להרחבה בנושא ראו:; J. K. Sanchez, Note: The Deductibility of M.B.A Degree Expenses Under Treasury Regulation 1.162-5, 32 (2007), Iowa J Corp L, 659; V. G. Kalafat, Rethinking Treasury Regulation 1.162-5 and Slaying the Monster in the Education Tax Maze, 80 Norte Dame L. Rev.

אשר על כן, חוששני כי אין מנוס מקבלת הערעור, ומביטול פסק דינו של בית המשפט קמא.

האידאולוגיה הפיסקלית, ומן הסתם צרכי הגביה של קופת הציבור, הותירו את העקרונות על כנם, והמחוקק הולך בדרך זו. על כן עולם כמנהגו ומבחנים כמנהגם, ואף בנידון דידן כך. על כן אין מנוס מהיעתרות לערעור, ומהשבת החלטתו של המערער על כנה.

באותו פסק דין נקבע שאין יריבות בין המוסד לבין המבוטח בכל הנוגע לזכאות לריבית המוצמדת להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר: "את אופי חובת התשלום אשר מטיל חוק הביטוח הלאומי על המעיד ניתן להבהיר על-ידי השוואתו לחובת המעביד לנכות מס הכנסה משכר העובד. סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, מטיל מס הכנסה על 'הישתכרות או רווח בעבודה', וסעיף 164 לפקודה קובע, כי 'כל המשלם או האחראי לתשלומה של הכנסת עבודה... ינכה בשעת התשלום מן הסכום המשתלם מס...'. מכאן עולה, כי החובה לשלם מס הכנסה מוטלת על העובד, וחובת המעביד היא לנכות את המס במקור. עובד חייב, בהיעדר פטור, להגיש דיווח על הכנסותיו לשלטונות מס הכנסה. לעומת זאת, עובד אינו חייב להגיש דיווח תשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי. בעיניין יריבות בין עובד לבין שילטונות מס הכנסה ראה:נ דב"ע מו/77- 3[1].

...

לאור האמור לעיל מקבלים אנו את טענת בא-כוח המוסד, כי אין יריבות בין המערער לבין המוסד, ודוחים את הערעור נגד המוסד".

סוף דבר התביעה נדחית.