סעיף ההגדרות בתקנות מפנה לעניין הגדרתו של המונח "רכב" להגדרה המופיעה בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995 (תקנות ניכוי הוצאות רכב), כדלקמן:
"אופנוע שסיווגו L3, רכב שסיווגו M1 ורכב שסיווגו N1, כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, למעט רכב עבודה כמשמעותו בפקודת התעבורה ולמעט רכב תפעולי, בין שבבעלותו של הנישום ובין שלא בבעלותו, ובילבד שמשקלו הכולל המותר פחות מ-3,500 ק"ג".
"רכב עבודה", כהגדרתו בתקנות התעבורה, הנו:
"רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לבצוע עבודה, ואינו מיועד להובלת משא או להסעת נוסעים".
"רכב תפעולי" כהגדרתו בתקנות ניכוי הוצאות רכב, הנו:
רכב שהתקיים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד מאלה:
(1) הרכב הוא רכב בטחון, כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;
(2) הרכב לא הועמד לרשות עובד כלשהוא של המעביד, הוא משמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח היד או העסק, לפי העניין, מקום העיסוק של המעביד, של בעל משלח היד או של בעל העסק, לפי העניין – אינו בבית מגוריו ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק".
...
החברה לא הציגה לוועדה ראיות הסותרות קביעתה זו, ולפיכך מצאנו כי קביעת הוועדה כי מדובר ברכבים צמודים, כאמור, שאינם בהגדרה רכבי תפעול, הינה מסקנה המתיישבת עם החומר העובדתי שעמד בפני הוועדה כאמור.
לפיכך, השגת החברה על הקביעה ביחס לרכבים הרשומים על בעלי המניות נדחית.
סוף דבר
ערעור המוסד מתקבל.
