ניהול עסק ללא רישיון לפי חוק רישוי עסקים

בגין מכלול המעשים הללו הורשעו הנאשמים בעבירות הבאות: ניהול עסק ללא רישיון לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח-1968, פעולה מזהמת או עלולה לגרום זהום מים לפי סעיף 20ב(א) לחוק המים, התשי"ט-1959 (ריבוי עבירות), הזרמת חומרים נוזלים לקירבת מקור מים, לפי סעיף 20ב(ב) לחוק המים (ריבוי עבירות), יצירת ריח חזק לפי סעיפים 3 ו-11 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961 (ריבוי עבירות), איסור ליכלוך רשות הרבים בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון התשמ"ד-1984 (ריבוי עבירות).

...

לאחר כל הדברים הללו, נוכח מדיניות הענישה הנוהגת, ובשים לב לכך שלמעשה לא הובאו ראיות להוכחת הטענה להסרת המחדלים מבעוד מועד, אני קובעת כי המתחם ההולם לקנס הכולל נע בין 100,000 ₪ ל-500,000 ₪.

בנסיבות הללו, אין מנוס מלגזור את הדין על פי עקרון ההלימה.

לאחר כל האמור, אני גוזרת את העונשים הבאים: על הנאשמת 1- קנס כספי בסך 150,000 ₪.

הנחיה זו יצאה בעקבות פסק-דינו של כב' השופט עלאא מסארוה בתיק 1903/14, פסק-דין שעסק בכתב אישום שייחס לנאשם שם עבירות של ניהול עסק טעון רשיון ללא רשיון, עבירה לפי חוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 (פסק-הדין לא היתייחס לעבירות בתחום התיכנון והבניה).

...

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בנסיבות עניינם של המשיבים, אינני סבורה כי אי-זימונם לחקירה בעל פה, כאשר ניתנה להם האפשרות להגיב בכתב, וכן לתאם מועד לצורך מסירת גרסתם בעל-פה, וזאת במצורף לחומר הראייתי שהיה בידי המערערת, לרבות דו"ח המפקח, הסכם השכירות, והבקשה לשימוש בסטיה מהיתר, מביאות למסקנה שיש מקום להורות על ביטול כתב-האישום.

הגם שדין הערעור להתקבל, הנני סבורה שהתנהלות המערערת, בהתעלמותה מהבקשה שהוגשה לה בתאריך 29/5/18 לביטול כתב-האישום, ובאי-מתן תשובה לפונים, הינה התנהלות בלתי-ראויה של רשות.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

בעניינינו, עיון בשני כתבי האישום מלמד, כי אין המדובר ב"אותו" מעשה, אלא במעשים שונים, כפי שיפורט להלן: שוני בין העבירות- בכתב האישום בפניי מיוחס לנאשם ביצוע אלפי עבירות של השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים, בצוותא [לפי סעיפים 2, 4 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] ובכתב האישום האחר, ת"פ (ראשל"צ) 39542-02-20, המיוחס לנאשם ביצוע עבירות של סיוע לניהול עסק ללא רישיון [לפי 4 ו-14 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח- 1968, יחד עם פריט 5.1ה לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי) תשע"ג- 2013, ביחד עם סעיפים 29 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977] סיוע להפעלת אתר לסילוק פסולת שלא כדין [ לפי תקנות 3, 4, 5, 6, 9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), תש"ן – 1990 ביחד עם סעיפים 29 ו- 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] וסיוע לאי תשלום היטל הטמנה [ לפי סעיפים 13(א)(6) ו-11ב לחוק שמירת הניקיון, התמ"ד-1984 ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977].

...

לפיכך הבקשה לביטול כתב האישום המתוקן בשנית- נדחית.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו הוא מואשם בבצוע העבירות הבאות: עבירת הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977, עבירה של ניסיון השלכת פסולת ברשות הרבים, עבירה לפי סעיף 13(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין עבירה של ניסיון מיטרד לציבור, עבירה לפי סעיף 215(א) לחוק העונשין יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, ועבירה של ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 4 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968.

...

באשר לטענת הנאשם לפיה העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, גם כאן מקובלת עלי טענת המאשימה לפיה מקומן של הטענות אותן העלה הנאשם בעניין זה להתברר בפני בית המשפט במהלך דיון ההוכחות.

לאור זאת אני דוחה גם טענה זו של הנאשם.

לאור האמור החלטתי לדחות את בקשת הנאשם לביטול כתב האישום ואני מותירו על כנו.

רקע העבירה אשר יוחסה למבקש בכתב האישום אשר הוגש כנגדו בתאריך 11.03.2018 הנה "ניהול עסק ללא רישיון", לפי סעיף 4 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רשוי עסקים").

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע צו הסגירה השיפוטי.