עוד הוסיפה התובעת כי לא שילמה כמתנדבת וגם אישורו של השמאי קצן מטעמה להגדלת תגמולי הביטוח - ניתן לאחר בחינת טענות המבוטחת ורידיס בכל הנוגע לערך שעת עבודה, שלדעתו הוערך קודם בשווי נמוך מדי.
מכל מקום, גם לו שילמה שלא כדין אך עשתה זאת עקב טעות בתום לב – עומדת לה זכותה כלפי הנתבעת/המזיקה.
האם עלה בידי התובעת להוכיח את הגורם לנזקים הנטענים למטען או כי מדובר בנזקים שנגרמו כשהמטען היה תחת אחריותה החוזית או הנזיקית של הנתבעת, ואשר הנתבעת חבה בגינם?
טרם צלילה אל עומקן של עדויות ושל ראיות בעיניין זה, יש לזכור ולהזכיר כי על התובעת לעמוד בנטל השיכנוע של עילת תביעתה והעובדות שבבסיס העילה ביחס לנתבעת, במאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי (ר' למשל ע"א 475/81 זיקרי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986)).
האם עלה בידי הנתבעת להוכיח שהתובעת שילמה כמתנדבת או בנגוד להוראות הפוליסה לביטוח ימי שרכשה ורידיס אצל התובעת?
משהוכח כי הנתבעת חבה בחבות נזיקית וחוזית לניזקי התובעת, נותר לידון בטענת הנתבעת כי התובעת שילמה כמתנדבת הואיל והוראות הפוליסה אינן חלות על הנזקים מושא התביעה וגם אם כן – היתקיימו החריגים לתחולת הפוליסה בעניינינו.
...
כאמור, לא שוכנעתי ששיקול הדעת של השמאי קצן היה עדיף על שיקול הדעת של השמאי יעקבי שבחן הנזקים בזמן אמת.
בענייננו כאמור, לא שוכנעתי שהערכתו המחודשת של השמאי קצן נכונה מהערכתו המקורית של השמאי יעקבי, וממילא ככל שהתוספת שאישר מתייחסת לרווחים הקבלניים של קבלני המשנה ששירותיהם נשכרו- היא אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של הניזוקה להקטין הנזק.
סיכום
התביעה מתקבלת בחלקה הארי, במובן זה שהנתבעת תשלם לתובעת סך של 693,167 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת בית משפט מלאה כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 55,000 ש"ח.
בשכר הטרחה שנפסק לקחתי בחשבון את העובדה ששווי הסעד שנפסק קרוב לסכום התביעה שהוגש מלכתחילה, את העובדה כי ניהולו של הליך זה היה סבוך ומורכב והתקיימו בו לא פחות מארבע ישיבות קדם משפט ושתי ישיבות הוכחות, נשמעו עדים רבים, הוגשו סיכומים בכתב לרבות סיכומי תשובה, והושקעו משאבים רבים בניהול ההליך.
