נטל ההוכחה בתביעות נגד משרד הביטחון

עוד תביעה הוגשה נגד המעסיק של התובעת, תיגבור – מאגר כח אדם מקצועי זמני בע"מ ונגד משרד הבטחון (להלן – התביעה נגד המעסיק).

הטוען לאי ידיעה אודות העובדות, המקימות את עילת התביעה, מוטל הנטל להוכיח התקיימות כל יסודות כלל הידיעה המאוחרת, הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

...

ממילא יש לקבוע, כי משחלפו למעלה משבע שנים ממועד העברת הכספים לידי הנתבעים, 25.7.11, ועד למועד הגשת התביעה, 17.10.18, יש לקבל את טענת ההתיישנות, ולהורות על דחיית התביעה בגין כך. גם לגופם של דברים, יש לדחות את התביעה.

התובעת דוחה טענה זו. סבורני, כי יש להעדיף את גרסת הנתבעים, שנתמכת באסמכתאות, על פני גרסתה של התובעת, שאינה זוכה לתימוכין של ממש.

סיכום סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 17553-04-20 מולדבסקי(אסיר) נ' משרד לביטחון פנים/שרות בתי הסוהר לפני כבוד הרשמת בכירה טל כהן אלימלך התובעים: ודים מולדבסקי (אסיר) הנתבעים: משרד לביטחון פנים/שרות בתי הסוהר החלטה

עקרי העובדות: ההליך הנידון דן בתביעת המבקש נגד שירות בתי הסוהר בגין הסבל והנזק הלא ממוני שגרם הנתבע בכלא אשל בשל מניעת שימוש מהתובע בפרטי ציוד עזר רפואי.

באשר למבחן עילת התביעה נקבע, כי "מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש" וכן "יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לידרוש כי יהיה מדובר בעילה שסכוייה טובים" (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית) [פורסם בנבו] וכי על ביהמ"ש לתת דעתו גם לסכום התביעה "כחלק ממכלול הערכת התביעה" וכן להתייחס לסכויי התביעה להיתקבל (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה ואחרים) [פורסם בנבו].

...

ראוי לציין כי עיינתי בהחלטות אשר המבקש מצרף לחיזוק טענותיו, אך כל בקשה בוחנים לגופה לאור הנתונים אשר מוגשים בבקשה ללא קשר להחלטות בבקשות קודמות, ראו לעניין זה, בשגץ 6088/09 גדעון שריאור נ' מדינת ישראל אשר קבע כי: "העובדה שבהליכים אחרים ניתן למערער פטור מאגרה אינה מחייבת בהליכים אחרים ועליו לעמוד בדרישות למתן פטור מאגרה בכל הליך והליך בו מבקש הוא פטור כאמור". סוף דבר: 51293712נוכח האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את המסמכים וטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות ועל המבקש לשלם אגרה בסך של 380 ש"ח עד ליום 01.07.2020.

בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בבאר שבע ועדות העירעור מכוח חוק ע"נ 52504-05-21 תיק חצוני: בפני כבוד השופטת בדימוס דיתה פרוז'ינין –יו"ר הועדה ד"ר סת קינדלר – חבר ועדה גב' אורית מסילתי – חברת ועדה מערערים פלוני ע"י ב"כ עו"ד בוריס לויאב משיבים קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עו"ד ליאור קורן פסק דין

די בכך כדי לקבל את טענת המערער בעיניין זה. מנגד טוען המשיב, באמצעות ב"כ, כי הנטל להוכיח את תביעתו מוטל על המערער.

...

בשל כל אלה רואים אנו לנכון להעדיף את האמור בחוות דעתו של פרופ' קנובלר על פני האמור בחוות הדעת של ד"ר אברט, ואנו קובעים כי קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין התפרצות ההפרעה.

סוף דבר – הערעור מתקבל ואנו קובעים כי יש קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין התפרצות ההפרעה הקונברסיבית, וכן כי היתה רשלנות באופן הטיפול במערער.

המשיב ישלם הוצאות המערער בסכום כולל של 9,000 ₪.

המערערים מציינים בסיכומיהם וכן גם בסיכומיהם המשלימים שקיימת הסכמה הדדית בין שני המומחים, על כך שניתן למנוח טפול רפואי-נפשי רשלני ובלתי מתאים, ולכן בנסיבות העניין נטל ההוכחה בכל הנוגע להקף הנזק רובץ על המשיב, קל וחומר, במקרים דוגמאת מקרה זה של נזק ראייתי שבו לא ניתן לדעת מה הייתה מידת ההחמרה אילמלא ניתן אותו טפול רשלני.

לטענת המערערים, המסקנה המסתברת הנה כי הפרעתו הנפשית של המנוח התפתחה עקב אי מתן טפול נפשי בתחילת השרות, ולכן, בשל אופיו הסוצאלי של חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושקום), תש"י – 1950, הרי שאין לראות בסירובו של המנוח לקבל טפול נפשי פסיכיאטרי במהלך השרות או בעצם אי הגשת תביעה כנגד משרד הבטחון במהלך השרות הצבאי או לאחריו בכדי להשליך על אחריות הצבא על נסיבות התאבדותו משום שתביעתם של המערערים הנה אוטונומית ובלתי תלויה בדרך היתנהלותו של המנוח.

...

לטענת המערערים, המסקנה המסתברת הינה כי הפרעתו הנפשית של המנוח התפתחה עקב אי מתן טיפול נפשי בתחילת השירות, ולכן, בשל אופיו הסוציאלי של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950, הרי שאין לראות בסירובו של המנוח לקבל טיפול נפשי פסיכיאטרי במהלך השירות או בעצם אי הגשת תביעה כנגד משרד הביטחון במהלך השירות הצבאי או לאחריו בכדי להשליך על אחריות הצבא על נסיבות התאבדותו משום שתביעתם של המערערים הינה אוטונומית ובלתי תלויה בדרך התנהלותו של המנוח.

אנו סבורים כי לא עלה בידי המשיב לסתור את החזקה אשר נקבעה במסגרת הוראת סעיף 2(ב) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה שלפיו במקרים של מחלה, חבלה, או החמרת מחלה קצין התגמולים נדרש לשלול את האפשרות כי המוות נגרם בשל תנאי השירות, ולשכנע באמצעות הצגת ראיות כי בתנאי השירות לא היה גורם בעל פוטנציאל לגרום לחבלה או למחלה שהביאו למוות או שהגורם למוות הינו אירוע חיצוני לשירות (ראה : ע"ו (מחוזי חיפה) 30049-01-18 מוחמד ודחיה גדיר נ' קצין התגמולים מיום 25.3.2018).

בענייננו קצין התגמולים לא הוכיח בראיות פוזיטיביות את הגורם לפרוץ המחלה ולא עמד גם בנטל לשלול קיומו של גורם סיכון פוטנציאלי בתנאי השירות, ולכן מתקיימת בענייננו החזקה כי מחלתו של המנוח נגרמה עקב השירות, אותה מחלה אשר בסופו של דבר הובילה למותו.

סוף דבר : אשר על כן, אנו מוצאים לנכון לקבל את הערעור במלואו ולבטל את החלטת המשיב מיום 6.9.2015 על כל הנובע ומשתמע מכך לעניין זכויות המערערים על פי חוק.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 58128-01-22 האשם ואח' נ' משרד הבטחון/המנהל האזרחי/הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ התובעים 1. האני חרחש האשם 2. עלי חדר עוודאללה הרימי 3. יורשי המנוח פאי חסן שחאדה קרש 4. הודא אלין קרש 5. לינא פאיז קרש 6. רנא פאיז קרש 7. חסן פאיז קרש 8. וואיל פאיז קרש 9. דינא פאיז קרש 10. דיאלא פאיז קרש 11. פאדי פאיז קרש כולם ע"י ב"כ עו"ד יעקב אריאל הנתבעים 1. משרד הבטחון/המנהל האזרחי/הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש 2. קצין מטה רישום מקרקעין איו"ש 3. ממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש כולם ע"י ב"כ מיכל מזרחי ונועה חביב מפרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי פסק דין

אבהיר כבר עתה כי אינני מקבלת טענה זו. אני סבורה שאסופת המסמכים שהוצגו על ידי התובעים משכנעת והתובעים עמדו בנטל הוכחת התביעה.

...

לאור כל האמור אני קובעת כי הטענה שהמסמך הודפס במדפסת ולפיכך הוא מזוייף, לא הוכחה, והיא נדחית.

אני סבורה שעצם ההכרה בקיומו של נוהג זה בקרב השלטון הירדנים, נוהג שכלל עסקאות של מתנה חלקית, או של השכרת מקרקעין במחיר מופחת, מגבירה את הסבירות של האפשרות שאכן נערכה עסקת מתנה עם מר קרש, גם אם עסקה זו לא ענתה על התנאים המדוייקים של תפוויד כפי שתוארו בסיכומי הנתבעים.

לנוכח האמור אני מקבלת את התביעה, ומצהירה כי העסקאות המתוארות לעיל משקפות נכונה את העברת הזכויות במקרקעין.