המשיבים (להלן גם: "המשכירים") השכירו דירה למערערים (להלן גם: "השוכרים") בדירה בקבוץ חולדה בהתאם להסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 17.4.2018, שהצדדים לו הם המשכירים, השוכרים וכן קבוץ חולדה.
כך נקבע על בסיס אמון שניתן לעדות התובעים – המשכירים וכן חוות דעת שמאי – האחת לגבי מצב המושכר והשניה לגבי הרכוש שהשאירו השוכרים במושכר לאחר פינויו.
ב) בית משפט קמא שגה כאשר קבע גובה נזק שניגרם למושכר על פי חוות דעת מומחה:
המערערים ביקשו להגיש חוות דעת בנובמבר 2020 אך בית משפט לא החליט בבקשה.
...
בית משפט קמא נימק מדוע יש לדחות את בקשת הנתבעים לזימון 6 עדים מטעמם ללא תצהירי עדות ראשית (בקשה מס' 27).
לא מפרטת מספיק מה הרבלנטיות של כל עדות לתיק, לא הראו הנתבעים כי ניסו (ללא הצלחה) להחתים העדים על תצהיר עדות ראשית וסורבו או לפרט בתצהיר, כי עדים אלו אינם בשליטתם ואף לא הובהר בתצהיר מדוע דרושה עדות "נציג המשטרה".
הנימוקים נכונים ואין בערעור נימוק שיוביל למסקנה כי ההחלטה שגויה.
העובדה שבית משפט נעתר לזימון עד מטעם התובעים אינה גורמת לכך שהוא יהיה חייב לזמן שישה עדים מטעם הנתבעים.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.