נזקי מים שחדרו לשכנים: נזקי רטיבות בין שכנים

בעקבות סתימת המרזב, ומאחר שהדירה עמדה סגורה ובלתי מאוכלסת, חדרו מים אל הדירה, ונוצרו ניזקי רטיבות בדירה.

בחוות דעתו קבע המומחה כי בסלון נימצאו סימוני רטיבות נקודתית מעל הפאנלים בקיר הצפוני הגובל עם השכנים, לרבות סימני קילוף צבע, קיים סימן רטיבות מעל הפאנלים על הקיר המפריד בין הסלון לממ"ד, במבואת הכניסה אותר כתם רטיבות גדול לרבות קילופי צבע וטיח על הקיר המפריד בין הכניסה למטבח.

מחוות דעתו של המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, עולה כי קיים קשר סיבתי בין הרטיבות שמצא בדירה לבין כשלי איטום שבאחריות הנתבעת.

...

לאור כל האמור, אין לפסוק לתובעת פיצוי בגין עיכוב בהשכרת הדירה.

על הנתבעת לפצות את התובעת בגין עלות תיקון הליקויים בדירה, על פי חוות דעתו של המומחה המסתכמת ב- 18,720 ₪ כולל מע"מ. בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת, בהתחשב בליקויים שהוכחו, בסופו של דבר, אני פוסקת לה פיצוי בסך 2,000 ₪.

לסיכום, אני מעמידה את סכום הפיצוי לתובעת על 20,720 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 20,720 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 4,848 ש"ח החזר אגרה באופן יחסי בסך 716 ₪ וחלקה בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך 2,925 ₪.

מהו שיעור הפצוי המגיע לשכן בגין ניזקי רטיבות מתמשכים בתיקרת חדר הרחצה אשר תוקנו רק לאחר הגשת תביעה? רקע וטענות הצדדים הצדדים הם שכנים בבית משותף ברחוב בר כוכבא באשקלון בו דירת הנתבעת ממוקמת מעל לדירת התובעים.

לטענת התובעים, בדירתם קיימת רטיבות קשה בתיקרת חדר הרחצה, עקב חדירת מים מדירת הנתבעת.

אחריות הנתבעת לניזקי הרטיבות בדירת התובעים הנתבעת אינה מכחישה את אחריותה לניזקי הרטיבות, ומתמקדת בטענה כי לא ידעה על נזילת המים מדירתה עד להגשת התביעה.

יפים לעניין זה הדברים של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח, 20.5.15: "הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים, שהיקפה הכספי אינו רב (גם אם אינו מבוטל), שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר. לרקע זה בולט במיוחד חוסר הסבירות שבפניה לבית משפט זה, בניסיון להביא לפתחו את הסיכסוך האמור, שלהכרעה בו אין שום היבט עיקרוני או השלכות על הכלל, כדי שיתקיים, כארבע שנים לאחר הגשת התביעה, דיון חמישי בפרשה, כמפורט להלן.

...

לעניין האחריות במקרה דומה נקבע בע"א (מח' ת"א) 39413-10-12 שניאורסון נ' טוויג, 23.6.14: "סבורים אנו, כי אין מקום להתערב בממצאים שכאלו, ובמיוחד שעדים ומומחים הופיעו בפני בית משפט קמא, וכשלמעשה גם התיקון היסודי בתכוף לאחר הנזילה, תומך אף הוא במסקנת בית משפט קמא. יתר על כן, בהתחשב במכלול הנסיבות כפי שקבע בית משפט קמא, וכך גם באשר נקבע עוד בע"א 302/67 חברת מפ"י בע"מ נ' משק אשר אשכנזי ושות' פ"ד כב(1) 211, וכן ראו בע"א (ת"א) 39304-09-11 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישפאר הום טק בע"מ, (9.5.13) מפי כב' השופטת לבהר-שרון, ניתן היה להגיע למסקנה בדבר אחריותם של המערערים שכנגד מכוח הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין. הנה כי כן, מעת שמדובר בנזקי נזילה אשר חוזרים ונישנים, כאשר אין מחלוקת כי הנזק נגרם כתוצאה מנזילה מצנרת המערערים שכנגד, צדק בית משפט קמא בקביעתו בנושא האחריות". ראשי הנזק לאור התיקונים שביצעה הנתבעת בדירתה, שיפוץ כולל של חדר הרחצה, מתייתר הצורך לדון בצו העשה.

סוף דבר התובעים סבלו מנזקי רטיבות בדירתם עקב כשלי איטום בחדר רחצה של הנתבעת.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים 3,568.5 ₪ בגין הנזק לתקרה וסך של 6,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.

פסק הדין ניתן ביום 24.3.21 ופסק דין משלים ניתן ביום 28.4.21, והוא נוגע לתביעה שהוגשה בין שכנים לבניין ברחוב אברהם קרן 5 בכפר סבא.

בפסק הדין הורה כבוד המפקח למר אברהם לוי וגב' גילה לוי (נתבעים 1-2 בהליך שם, המשיבים כאן; להלן – המשיבים) לבצע בדירתם את התיקונים הבאים: תיקון כשל בין קולטן לצמ"ג מרפסת שמש, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון חדירות מים ממפגש ריצפת מרפסת שמש עם ויטרינת סלון הבית, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון חדירת מים מרום אדניות אבן בחלקן הפנימי, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך; תיקון נזילה מצנרת מים חמים בחדר שרות/כביסה של הדירה, תוך פירוט הפעולות הנדרשות לשם כך. בנוסף ניתנו הוראות ביחס לתיקון ליקויים ברכוש המשותף על ידי כלל הצדדים להליך (המבקשים, המשיבים כאן ונתבעים נוספים בהליך שם).

בסעיף 7 לפסק הדין נקבע כי לאחר השלמת עבודות בדירתם של המשיבים וקבלת אישור בכתב על כך, יבצעו המבקשים את העבודות לתיקון מלוא ניזקי הרטיבות בדירתם, ובסעיף 9 לפסק הדין פורטו העבודות הנדרשות לשם כך. בסעיף 9 לפסק הדין חייב כבוד המפקח את המשיבים לשלם למבקשים 3,840 ₪ בתוספת מע"מ המהוים את עלות ביצוע עבודות התיקון בבית המבקשים, לאחר היתחשבות בתרומתם היחסית של המבקשים לנזקים שנגרמו להם (בשיעור של 20%).

...

ביום 22.6.22 ניתנה החלטתי לפיה עולה לכאורה כי שניים מהליקויים לא תוקנו, וכי ב"כ המשיבים יוכל להתייחס לדברים עד ליום 30.6.22.

סיכומו של דבר הבקשה מתקבלת בחלקה, במובן זה שיוטל על המשיבים קנס בסך 5,000 ₪ אם לא יתקנו את הליקוי המפורט בפסק הדין המשלים מיום 28.4.21 - הליקוי במעקה - וזאת עד ליום 15.8.22 ויעבירו למבקשים אישור בדבר ביצוע התיקון, בהתאם לאמור בפסק הדין ופסק הדין המשלים, עד ליום 22.8.22.

המזכירות תעביר החלטתי זו גם למומחה מטעם חברת "נו-ליק בע"מ" (טלפון: 077-4030268; פקס: 077-4030278; דוא"ל: info@no-leak.co.il).

עוד טען וייס כי הנתבעים לא גילו לו כי הדירה סובלת מליקויי רטיבות, הגורמים, בין השאר, לנזקים בדירת השכן, מר שחר שלוס (להלן: "שלוס" או "המבוטח"), אשר דירתו מצויה מתחת לדירת וייס.

יתר על כן, כעולה מחוות דעתו ומעדותו, לא ערך מר עמי בן שימול בדיקה באשר לגורמי ההצפה, אלא הסתמך על הדיווח בטופס ההודעה (נספח 2 לכתב התביעה שהגישה כלל), שם נכתב כי "מים שלא התנקזו במרפסת (עקב סתימה של פתח הנקוז), עלו מעל שכבת האיטום וחדרו אל תיקרת הדירה המבוטחת. מים רבים הציפו את הדירה באיזור חדר העבודה וחדר השינה וגרמו נזקים למבנה ולתכולה." תאור זהה מופיע בחוות דעתו (סעיף 3 לחוות הדעת, ת/1).

...

" מורם מהאמור עד כה כי אני דוחה את ההודעה לצד ג' שהגישו גרטנר נגד וייס.

אמנם במסגרת ההסכם נטלו על עצמם גרטנר לתקן את הליקויים, ואני מקבלת כי אכן ניסו לעשות כן, אולם אין לחייבם בפיצויים נוספים בגין כך שהתיקון לא צלח.

ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי תביעת כלל מתקבלת בחלקה.

בחוות הדעת נרשם כי - נמצא כי יש ניזקי רטיבות בדירה מס' 1, כאשר לפי חוות דעת המומחה, ישנה חדירת מים מהדירה שנמצאת מעל דירה 1.

העובדה שהתביעה כוללת ליקויי רטיבות שהתגלו רק מספר שנים לאחר קבלת החזקה בדירה, עולה גם ממסמכים שצורפו במסגרת התביעה הקטנה שהתנהלה בין התובע לבין השכן, מר מימון (גם התובע וגם הנתבע הפנו לתביעה קטנה זו בכתב ההגנה).

...

לאור האמור, נדחית טענת ההתיישנות.

בבקשה גם נטען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל אי מתן הזדמנות נאותה למבקשת לתיקון הליקויים, אולם אני דוחה טענה זו, שכן יש צורך בבירור עובדתי בגין אילו ליקויים נעשתה פנייה לנתבעת ובגין אילו ליקויים לא נעשתה לנתבעת פנייה, וכמו כן סבורני שטענה זו אינה מקימה עילה לדחיית התביעה על הסף, וטענות הנתבעת בעניין זה שמורות לה להמשך ההליך.

לסיכום אני דוחה את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.