עפ"י כתב התביעה, ביום 27/10/15 רכב הטויוטה עמד בחניה באתר בניה.
נקבע כי המקרה שנידון בפסה"ד דלעיל שונה מענייננו, שכן "המדובר בחברת ביטוח אשר ביטחה רכב של אדם פרטי והנתבעת הנה חברה בע"מ, אשר ספק רב אם מבטח התובעת לא היה תובע אותה גם אם היא בבעלותו".
נקבע כי הואיל ואין מחלוקת באשר לאחריות ולנזק, הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 47,580 ₪.
...
בעניין שלפני יש לחזור שוב ולהאיר, כי כל המעורבים בתובענה הנ"ל, הינן חברות ביטוח, וגם בשל כך, התוצאה היא לא רק נכונה משפטית אך גם צודקת".
בנסיבות אלה, כפי שקבע בימ"ש קמא, גם אני סבורה כי החריג בסעיף 62 (ד) אינו חל.
זאת ועוד; אין בידי לקבל את טענת המערערת לפיה שלמה זגורי והחברה הם למעשה אישיות משפטית אחת.
"חברה היא אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד, על כן קם מסך בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות".
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
