נותריון איפשר לחולה רתוקה למיטתה לחתום צוואה ללא אישור רפואי

ייפוי הכח עליו חתמה נועד כדי לאפשר לבנה לשלם הוצאות מחשבונה ואת הוצאות המטפלת הזרה, זאת לאור העובדה כי מצבה הבריאותי היתדרדר ולא היה בכוחה לבצע פעולות פשוטות הנדרשות להתנהלותה היום יומית.

( עמ' 25 לפרוטוקול) בהמשך, נישאלה האם נכתב באישור כי הקריאה והסבירה למבקשת את משמעות ייפוי הכח טרם החתימה, כי אז הבהירה, כי מתוקף תפקידה היא מנהלת שיחה עם החותם על ייפוי הכח כדי לוודא כי הוא מודע למעשיו: "ש.חברי הציג לך ייפוי הכוח ללא האישור שלך, תראי לי שבאשור שלך את כותבת שהקראת לה, כתוב שהקראת לה?

אין לך אישורים רפואיים? לא. אם אגיד לך שהלקוחה שלי חולת סרטן, עברה לפני שהגיעה אליך שלושה אירועים מוחיים הייתה סיעודית ויש עדים שהחתמת אותה ברכב, את זוכרת? מאוד יכול להיות שהחתמתי אותה ברכב , אני עושה את זה מידי פעם כשקשה לאנשים לעלות אלי למשרד, אני יורדת אליהם אל הרכב, ואת כל השיחה שאני מנהלת בדרך כלל במשרד אני מנהלת ברכב, ורק אחרי שאני משתכנעת שהאדם יודע על מה הוא עומד לחתום אני מחתימה.

הדבר נלמד מאותה הוראה – תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 מורה: "לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון". בהתאם לתוספת הראשונה, על הרופא חהצהיר בתעודה, בין היתר, כדלקמן: "... אני מצהיר כמו כן כי החולה

יחד עם זאת, בפסיקה ניתן להבחין במגמה לפיה יש לנקוט פרשנות מרחיבה ביחס למונחים "מאושפז" ו-"מרותק למיטתו". ביחס למונח האחרון נקבע, כי הוא כולל גם אדם אשר קשה לו להתנייד, אדם מבוגר אשר מחמת גילו או חוליו קשה לו לצאת מביתו ולפיכך אף במקרים כאלה היו שסברו כי יש להצטייד בתעודה רפואית בטרם עריכת צוואה (ראה ת"ע (ב"ש) 1390/04 פלונית נ' פלוני (10/09/2007)).

...

אין בידי לקבל טענה זו. למקרא ההסכם, עולה באופן ברור כי הדירה היא זו שתשמש בטוחה לשם הבטחת החזרת ההלוואה והמשכון נועד למטרה זו, ובנוסף לזה תירשם הערת אזהרה על הימנעות מלעשות עסקה.

סוף דבר: אשר על כן אני דוחה את התביעה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מוסכם שקבע כי המנוח היה בעל כשירות משפטית מלאה לחתום על הצוואה.

בבקשה, הערוכה ומפורטת, טוענים המבקשים כי היה ראוי להחיל על עריכת הצוואה את תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז - 1977 שכותרתה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", ולפיה: "לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה ; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שישמר בידי הנוטריון". נטען כי עורכת הדין שערכה את הצוואה היא נוטריונית, ומסיבה זו היה ראוי להחיל עליה את התקנה האמורה.

אכן, מודים המבקשים כי הצוואה הנדונה אינה צוואה בפני רשות (כהגדרתה בסעיף 22 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965), אך נטען כי אין זה סביר שהחלטת עורכת הדין לשמש כעד לצוואה בעדים, במקום כנוטריון בצוואה בפני רשות, היא הקובעת את חובותיה, ואלה צריכות היו להיקבע לפי התקנה האמורה.

תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מאפשרת לבית המשפט לפסוק באשר לדחיית ערעור ולהסתפק בכך, בהתקיים התנאים שבתקנה, קרי – שעה שאין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית.

...

הממצאים תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות טעות שבחוק.

בנידון דידן סקר בית המשפט המחוזי את התיק בקצרה והגיע למסקנה שאין מקום להתערבות בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.

כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.

אמרתי לו שהוא יסביר לה שהיא עדה למה שהוא חתם" (עמ' 15 , ש' 10-6 יש לציין, כי טענת עו"ד ס' כי הוא הקריא למנוח מספר פעמים את הצוואה לא נטענה בתצהיר שהגיש לביהמ"ש, על אף שמדובר בטענה מהותית לענייננו.

החפזון והבהילות בעשיית הצוואה בזמן שהמנוח במצב בריאותי קשה ומאושפז בבית חולים; הצורך שהתעורר אצל המנוח לערוך צוואה חדשה היה, לטענת התובע, בשל משבר קשה שפרץ בין המנוח לבין הנתבע, לאחר שהמנוח סרב לדרישות הנתבע להעביר את דירת המנוח על שמו של הנתבע ולאחר שהנתבע ניתק עימו קשר (ס' 15 ו 22- לתצהיר התובע).

( אליו" (עמ' 10 , ש' 23-21 העידר בדיקה רפואית בסמוך לחתימת הצוואה; נוכח מצבו הבריאותי הקשה של המנוח, גילו המתקדם, היותו מאושפז, מוגבל ומרותק למיטתו, היה מקום לצפות שהמנוח יופנה טרם עריכת הצוואה לבדיקה פסיכו- גריאטרית, על מנת להסיר כל ספק בנוגע לכשירותו לחתום על צוואה.

עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו".

אמנם אין דרישה בדין לתעד את מעמד החתימה, אולם בנסיבות בהן המנוח היה מאושפז, מרותק למיטתו, ועו"ד ס' יודע שהעובדת הסיעודית תהיה עדת קיום לצוואה והוא בודאי ער לאפשרות שזו לא תהיה בארץ ליתן עדות ככל שתתעורר היתנגדות לצוואה, היה מצופה, כי מעמד החתימה יתועד בדרך כלשהיא, כדי לשקף את היתנהלות הדברים.

...

משלא הוגשה התנגדות ומשהגעתי למסקנה כי יש להורות על ביטולה של הצוואה המאוחרת, אין מניעה ליתן תוקף לצוואה המוקדמת.

סוף דבר בנסיבות אלו, מכל הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה כדלקמן: ההתנגדות לקיום הצוואה מיום 19.2.2018 (ת"ע 21586-03-19 ) – מתקבלת; והתובענה לקיום הצוואה (ת"ע 21577-03-19 ) – נדחית.

התשנ"ח 1998- התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪, וכן את הסכומים בהם נשא הנתבע בקשר עם קבלת חוות דעת המומחים מטעם ביהמ"ש עפ"י החלטות מהימים 2.1.2020 ו- 14.6.2020 .

לטענתם, בהתאם לתק' 4 לתקנות הנוטריונים, על נוטריון לברר תחילה כשירות הניצב לפניו מבחינת גילו, להשתכנע שהוא פועל מרצונו החופשי ומבין הבנה מלאה משמעות הפעולה שהוא מבצע וכי תעודה רפואית נחוצה רק אם הניצב בפניו מאושפז בבי"ח או מרותק למיטתו (ובכל מקרה, אין באי הצגת תעודה רפואית להביא לבטלות צוואה אלא להטיל על הצד המבקש להסתמך על הצוואה את החובה להוכיח את גמירת דעת המנוחה (ע"א 1395/02 , וכן פס"ד נוספים)).

הנוטריון לא הכחישם, נתן להם הסברים ואף פרט בפני ביה"מ כי ב- 1.4.14 קיבל התראה בעקבות ביקורת נוטריונים שבוצעה במשרדו, במסגרתה התגלו ליקויים (אי הקפדה על גביית שכר נוטריון ועל הפרדת שכר נוטריון ושכר ששולם על פעולה אחרת, העידר פנקס רישום צוואות ואי שמירת העתק מיסמך מזהה על פיו זוהה החותם).

על חשיבותה של תעודת רופא, המשקפת את מצבו הרפואי של חולה המאושפז בבית חולים, ביום עשיית הפעולה, אין צריך להרבות במלים, ולא בכדי הותקנה התקנה הנ"ל. תעודה אשר כזאת לא היתה בפני הנוטריון, ובכך הפגם העקרי שבאשור הנוטריון, אשר העביר את הנטל על המשיב להוכיח את גמירות דעתו של המנוח בעת שחתם על הצוואה.

( רפואה שאינו בקיא בהם ולשם כך ממנה הוא מומחה מטעמו (ע"א 472/81 בסיכומי התשובה הוסיפו המבקשים כי בהליך בבימ"ש לעינייני מישפחה בטבריה, סבר ב"כ המנוחים (ב"כ המבקשים כאן) כי מצב המנוחים אינו מאפשר ניהול ההליך ומתן עדות אולם לאחר שהוצגה לעיון ביהמ"ש חוו"ד ד"ר גרינברג, קבע ביהמ"ש כי המנוח אכן אינו כשיר לעמוד לדין ואילו המנוחה כשירה ליתן עדות.

...

( תחילה במלוא העיזבון), התנגדו המתנגדים לבקשתה למתן קיום (ת"ע 9781-12-09 ות"ע 9799-12-09 עניינם של הצדדים נדון בפני כבוד הש' אספרנצה אלון, שביום 19.8.12 קבעה בפסק דינה (צורף כנספח א' לתגובה להתנגדות), כי דין ההתנגדות להידחות וכפועל יוצא נתקבלה בקשת המנוחה לקיום הצוואה.

אני קובעת כי צוואת המנוחה מיום 14.9.09 תקפה ובת קיום.

אני דוחה את התנגדות המתנגדים 22 .

נוכח תוצאת פסה"ד, הנני מחייבת את המתנגדים, בתשלום הוצאות המבקשים בסך 10,000 אשר ישולמו בתוך 60 ימים מיום קבלת פסה"ד, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הנוטריון ע"ס חתם לצד תיקון זה. בהעתק הצוואה הנוטריונית, שעותק צלומי ממנו הוגש על ידי האח, מועד הצוואה לא תוקן, ונותר התאריך המודפס, 20.7.2014 , בעוד האישור הנוטריוני נושא תאריך 20.7.2015 כאמור.

( משמעותי" (ע' 5, ש' 32-20 סימני השאלה הרבים שמעוררת הרשימה שהמציא הנוטריון כשלעצמה, לצד העידר פנקס צוואות כדין, אינם מאפשרים לקבל מיסמך זה כראיה למועד עריכת הצוואה הנוטריונית, ואף לא כראיה למועד עריכת האישור הנוטריוני.

למעלה מן הצורך, נפנה עוד לתקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים: בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון (ה) לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.

בהקשר זה נקבע שאין להעניק למושג "מרותק למיטתו" פירוש מילולי ומצומצם, אלא פירוש מהותי, ולהשית על הנוטריון חובה לידרוש תעודה רפואית נכונה ליום החתימה על הצוואה בנסיבות בהן התקשתה המנוחה לצאת את ביתה באופן עצמאי וללא סיוע.

...

המבקש לא עמד בנטל זה והמסקנה המתבקשת היא שדין הצוואה להתבטל מתוקף הפגמים הצורניים כאמור, וכך נקבע.

ת"ע 37930-04-17 – התנגדות המבקש למתן לצו קיום לצוואת 31.3.2015 – נדחית.

ת"ע 11600-06-16 - בקשת המבקש למתן צו לקיום הצוואה הנוטריונית – נדחית.