נושים וחדלות פירעון הדרך להסדר נושים והסדר פשרה

הנאמנים מוסיפים ומפרטים כי חובות כספיים של צדדי ג' כלפי החברה, אף הם מהוים מקורות לפרעון החובות לנושים לפי הסדר הנושים המתוקן, ובכלל זאת, זכויות תביעה העומדות לחברה בפרויקט שכונת "נווה גן" ברמת השרון (תקבולי הפרויקט משועבדים לטובת בנק לאומי בהמחאת זכות); זכויות בפרויקט יפעת (הצדדים הגיעו להסכם פשרה, במסגרתו שילמה המזמינה לחברה סך של 113,143 ₪, בתוספת מע"מ, והחזירה לחברה את ערבות הבצוע); זכויות בשני פרויקטים עבור המועצה המקומית פורדיס (תקבולי הפרויקט משועבדים בהמחאת זכות לבנק הפועלים); זכויות בפרויקט שכונת "נופי אפק" בראש העין (בעיניין זה סבורים הנאמנים כי אין מקום לנקוט בהליך משפטי בגין טענות החברה ביחס לפרויקט זה).

הטענה כי חלק מהנושים שהצביעו בעד ההסדר הן חברות בהליכי חידלות פרעון, שלא קיבלו רשות בית המשפט של חידלות הפרעון להסכים על ההסדר המתוקן, אינה מבוססת כנדרש, בייחוד לאור הנחת היסוד שלפיה בעל תפקיד הממונה על ידי בית המשפט מוסמך לפעול, בהתאם להחלטות בית המשפט, בכל דרך שתיטיב עם הנושים שהוא מופקד על האינטרסים שלהם במסגרת מינויו, כאשר בעיניין זה עומדת לבעל התפקיד מעין "חזקת תקינות" לפיה הוא פועל לטובת האינטרסים של הנושים ולטובת ההליך שמונה במסגרתו.

...

בהחלטה מיום 29.4.18 נקבע בשלב זה שאין מקום להיעתר לבקשה, לפחות עד שתתברר, ולו ברמת הלכאורית, השאלה העקרונית הנוגעת לזהות בעלי הזכויות בנכס, ובנסיבות אלה, עוכב המימוש למשך חצי שנה.

לאחר שנוכחתי כי מרבית הנושים מוכנים לצעוד לכיוון של הסדר נושים מתוקן, גם בתנאים הבלתי וודאיים המוצעים, ולאחר שלא מצאתי ממש בהתנגדויות שהועלו בתיק זה, המסקנה המתבקשת היא שיש לאשר את הסדר הנושים המתוקן, כמפורט בהצעת ההסדר המתוקנת שצורפה לדוח הנאמנים מיום 29.1.19.

סוף דבר: לאור כל המוסבר לעיל, אני מאשר את הצעתם המתוקנת של הנאמנים להסדר הנושים, ונותן לה תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ונושי יחידי זועבי.

בתוך כך, אני מורה כדלהלן:   אני ממנה את עו"ד עמית לדרמן ועו"ד דורית לוי טילר כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

לעמדת עו"ד בכר גם מטעם זה, ולו רק על דרך ההקש, אין לפטור את המערער מערבותו לחובות החברה – וזאת אפילו היה נקבע בהסדר הנושים כי החברה הופטרה מחובותיה שלה.

בעיניין זה מפנה הכונס להוראות סעיפים 69(ג) ו-34(ד) לפקודת פשיטת הרגל – הקובעות באופן מפורש כי צו הפטר שניתן בהליך פשיטת רגל אינו מפטיר את הערב מחובותיו, וכך גם הסדר או פשרה שעורך חייב עם נושה בהליך פשיטת רגל; ולגישתו של הכונס הוראות אלה כוחן יפה גם כאשר מדובר בהליכי פירוק של חברה, כבעניינינו (מכוח סעיף 353 לפקודת החברות).

דיון והכרעה האם הפטר שניתן במסגרת הסדר נושים לחברה חדלת פרעון פוטר גם את המערער מערבותו לחובות החברה? והאם, ובאיזה אופן, הפטרת הערבים הנוספים מערבויותיהם משליכה על ערבותו של המערער? להלן אדון בשאלות אלה כסדרן.

חידלות פרעון של חברה, בדומה למצב של פשיטת רגל, היא הסיכון העקרי שמבקש נושה להיתגונן מפניו באמצעות ערבות.

...

משהגענו לכלל מסקנה כי אין תחולה בנסיבות המקרה לסעיף 55(ג) לחוק החוזים, נותר לבחון את תחולתו של סעיף 6(ב) שזו לשונו: גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק.

כידוע, מוסד הערבות נועד לצמצם את הסיכון המוטל על הנושה – ועל כן אין לאפשר לנושה לגרום בעצמו לאי מילוי החיוב או להטיל על כתפי הערב סיכון גדול יותר מכפי שהסכים לו (ראו והשוו: ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום, פסקאות 20-19 (6.6.2013)).

סוף דבר אם תישמע דעתי נורה על דחיית הערעור; וזאת בכפוף לאמור בסעיפים 18 ו-19 לפסק הדין, כי סעיף 6(ב) לחוק הערבות פורש כנפיו גם על מצב שבו נושה מפטיר מערבות חלק מבין מי שערבים יחד ולחוד, ותוך שנשמרת זכותו של המערער לטעון להגנה מכוח סעיף זה במסגרת הליך הפש"ר המתנהל בעניינו.

מעיון בתביעת החוב אשר צורפה לבקשה על ידי המבקשת עולה כי פרטיה מולאו על ידי המבקשת ביום 04/11/19 ולאחר מכן נשלחה זו לנאמן, בלא שצורפה לה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב, על פי האמור בתקנה 21 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר התשס"ב-2002) (להלן: "התקנות").

מסקנה נוספת מן האמור לעיל היא, כי אין די, דרך משל, בפיתרון אשר 'יסתפק' בשלילת זכות ההצבעה של הנושה המאחר (קרי, אי מתן יכולת להפוך את תוצאות האסיפה בדיעבד)".

בכל הנוגע לטענת המבקשת בדבר הטעייתה על ידי החברה ובדבר חוסר תום ליבה של החברה על שלא הודיעה למבקשת על היקלעותה להליכי חידלות פרעון אציין כי לא ראיתי לקבל טענה זו בפרט לנוכח העובדה כי החלטות בית המשפט במסגרת ההליך לא השיתו על החברה או על בעל מניותיה את החובה ליידע את הנושים, מעבר לפרסומים הפומביים הבולטים שבוצעו בשלושה עיתונים נפוצים.

העתרות לבקשה זו שמשמעותה הארכת המועד להגשת תביעת החוב תחייב הכרה בתביעות חוב נוספות בעלות מאפיינים דומים שניתן להניח בסבירות שלא הוגשו במועד, ובאופן שעתיד לפגוע הן בנושים האחרים אשר הגישו את תביעות החוב במועד והסתמכו על הנתונים הידועים באותו מועד והן בבעל המניות אשר אמור לגייס חלק לא מבוטל מן התשלום המוצע במסגרת ההסדר בעצמו.

...

אף אם ניתן היה לקבל את גרסתה המאוחרת של המבקשת כי לא ידעה אודות הצו, הטעם המרכזי בעטיו אין מנוס מלדחות את בקשת המבקשת הוא השלב המקדם בו נמצא הליך ההסדר.

על רקע האמור הסתמכות הנושים הינה משמעותית מאוד, לא כל שכן לנוכח העיתוי המאוחר בו הגישה המבקשת את בקשתה ושעה שהצעת ההסדר אושרה עוד ביום 23/05/19.

סוף דבר הכרה בתביעת החוב של המבקשת עשויה להוביל לפגיעה בהליך הקפאה הליכים ואף עשויה לפגוע בהסדר הנושים ומשלא העלתה המבקשת טעם שיש בו כדי להצדיק את הארכת המועד אין מנוס מלהורות על דחיית בקשת המבקשת שמשמעותה אישור להגשת תביעת חוב באיחור וזאת גם לנוכח האיחור הניכר שדבק בהתנהלות המבקשת.

הנושה חתמה על הסדר פשרה עם הנאמן אשר אמור היה לסיים את כל המחלוקות בין הצדדים ועל כן הוא אף הסכים לשלם לנושה דמי כתובתה בשיעור של 133,000 ₪, מבלי שחוייב לעשות זאת ע"י ערכאה מוסמכת.

כך גם נקבע כי החייב מסכים להאריך המועד לנושה להגיש תביעת חוב בגין "כתובה ופיצויים" והוא מכיר "בתביעת החוב במלואה, כאשר ענין זה יסיים את ההליכים המתנהלים בין הצדדים בבית הדין הרבני- בגירושין, וללא צו להוצאות". בית המשפט של חידלות פרעון אישר את ההסכם ואישר את תוכנית הפרעון כפי שבאה שם לידי ביטוי.

אם סבור החייב כי פרע חובות להם טוענת הנושה פתוחה הדרך להגיש טענת "פרעתי" במסגרת תיק ההוצל"פ המתנהל נגדו.

...

לסיכום, טוען החייב כי שילם לנושה למעלה ממיליון ₪ מתוך הבנה כי בכך יקבל הפטר ויוכל להתחיל דף חדש.

העולה מהאמור לעיל כי הסכם הפשרה ותוכנית הפירעון אינם חלים על חוב החייב בגין מזונות, ככל שלא שולם במסגרת הליכי הפש"ר. משכך, בקשת החייב נדחית.

משכך, בקשת הנושה נדחית.

שנית, העדר הכרעה בכלל תביעות החוב או סווגן על פי מדרג השנייה אינו מונע ומעולם מנע להציע הסדר לנושים בהליך חידלות פרעון, מתן היתר לנאמן לקדם את מכירת הזכויות בדירה או אחריו.

כמו כן, לא מצאתי כל מניעה להעתר באופן חלקי לחלק מעתירות הנאמן לצורך הבטחת ביצועו התקין של המכר בשים לב לאיזון המתחייב בין זכויות היחידים לקבל כספים שיבטיחו להם סידור חלוף באופן מידי לבין זכויות הקופה והזוכים כי היחידים לא יפעלו לסכל את עסקת המכר בדרך של אי קיום צו לפינוי הדירה או גרימת נזקים לדירה וכיו"ב. אדגיש כי באמרי זאת אינני נוקט עמדה בטענות מי מן הצדדים ביחס למידת שתוף הפעולה של היחידים בהליך ובודאי שאין בכך כדי לנקוט עמדה בסוגיית האפשרות של היחידים לפעול לסיכול עסקת המכר בדרכים האמורות.

לאור כל האמור אני מקבל את בקשת הנאמן ומאשר את מכירת זכויות היחידים בדירה לזוכים על פי "הסכם הפשרה" כהגדרתו בדוח המעדכן מטעם הנאמן.

...

לאור כל האמור אני מקבל את בקשת הנאמן ומאשר את מכירת זכויות היחידים בדירה לזוכים על פי "הסכם הפשרה" כהגדרתו בדוח המעדכן מטעם הנאמן.

כן אני מורה לנאמן להעביר לב"כ ה"ה וייס את הערובה שחולטה על ידו וזאת תוך 14 יום מן המועד בו תהפוך הכרעה זו לחלוטה.

לצורך הבטחת ביצועה התקין של עסקת המכר ומבלי שיהיה בהוראות אלה משום הטלת דופי ביחידים או מי מהם, אני מורה כדלהלן: (א) אני מורה ליחידים לפנות את הדירה מכל אדם וחפץ עד ולא יאוחר מיום 25.12.2022; (ב) הזוכים רשאים לבצע ביקור בדירה תוך 24 שעות מקבלת החלטה זו, לבדם או עם מי מטעמם, לשם תיעוד מצב הדירה; (ג) ככל שהיחידים יאחרו לפנות את הדירה לאחר המועד שנקבע בהחלטה זו, יהיה הנאמן רשאי לפנות נגד היחידים בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט על מנת לכוף עליהם במאסר או קנס ציות לצו הפינוי.