נוכחות עורך דין בעת חתימה על הסכם מכר

הסכם המכר נחתם על ידי הצדדים במועדים שונים במשרדו של עו"ד מיכאל פלג, כאשר הנתבעים חתמו ביום 28.12.2017 בנוכחות אבי התובעת ונוכחים נוספים, והתובעת חתמה ביום 19.03.2018.

אין בידי לקבל טענה זו. מסכימה אני כי הנסיבות שבפנינו תמוהות: חלוף המועד מחתימת הנתבעים ועד לחתימת התובעת; המשך הלחץ שהופעל על הנתבעים על ידי אבי התובעת במטרה לגבות את סכום ההלוואה מהנתבעים אף לאחר חתימתם על ההסכם; ההסכם הנוסף שנחתם במקביל להסכם המכר; החתימה אצל עו"ד מטעם אבי התובעת כאשר התובעת כלל לא נכחה במעמד החתימה; חתימת הנתבעים בפני עורך דין מבלי להזדהות בפניו באמצעות אמצעי זהוי כלשהוא; חתימת התובעת על הסכם המכר חודשים לאחר חתימת הנתבעים וימים ספורים לאחר הודעת אבי התובעת לנתבע כי הוא (אבי התובעת – ר' ע') חתם על ההסכם; העדר ראיה אודות רישום הערת אזהרה לטובת התובעת למרות הקבוע בהסכם ואי דיווח העסקה לרשויות המס אלא לאחר הודעת הביטול מטעם הנתבעים; כל אלו יחדיו עשויים היו להעיד על כוונה נסתרת של הצדדים לולא היה מוכח כי הנתבעים חתמו תחת איומים.

...

אם כך, העדר תמורה וחריגותו הבלתי סבירה של ההסכם, ובנוסף עדותם של הנתבעים שהצהירו בפניי, כי הם פוחדים מאביה של התובעת, האנקדוטות שפירטו במהלך העדות, כגון כותרת שמו של אביה של התובעת בוואטסאפ, עם ציורי אקדחים, אמירת שמות של ששת ילדיהם של הנתבעים מחוץ לאולם ביהמ"ש על ידי אמה של התובעת, חוסר הרצון של אביה של התובעת להעיד, למרות שבאופן חריג ניתנה האפשרות הזאת לאור בקשת התובעת, עדות הנתבעים כי הם פחדו ופוחדים מאביה של התובעת, הסמיכות של ביטול ההסכם למועד כריתתו, העובדה שלא הוגשו טופסי מש"ח, העובדה שהתובעת חתמה על ההסכם חודשים לאחר שהנתבעים הם שחתמו ולאחר שלדעתי היה לה ברור שהנתבעים מעלים טענות ביחס להסכם, וכל שפורט בהרחבה לעיל כל אלה מובילים אותי למסקנה כי המדובר בהסכם שנחתם בכפייה ובעושק.

אני סבורה כי תנאי ההסכם, שלמעשה מהווים תשלום של הלוואה שלא הנתבעים קיבלו, כשהם מוכרים חלק שפוצל באופן לא חוקי, מדירת מגוריהם, מהווים תנאים החורגים מהתנאי השוק באופן שהמצדיק קביעה כי המדובר בעושק.

סוף דבר: נוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה ומורה על ביטולו של ההסכם מחמת חתימתו על ידי הנתבעים כתוצאה מעושק וכפייה.

הנתבע העיד, כי בזמן החתימה על הסכם המכר נכחו עורכי הדין כנעאן ודהמשה (עמ' 25 ש' 9-13).

...

שוכנעתי, כי התובעת הייתה מודעת למהות ההסכם עליו חתמה והיא קיבלה הסבר כנדרש מעורך הדין אשר החתים אותה על ההסכם.

דין הטענה לעניין עסקאות נוגדות להידחות, כמפורט לעיל.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בסעיף 4.1 להסכם השתוף נקבע כי התובעת ובעלה המנוח שהיא יורשתו מתחייבים לפעול מיידית לחתימת חוזה עם מינהל מקרקעי ישראל לחכירת המיגרש שנמכר לנתבעים ורישום הבית המשותף בלישכת רישום המקרקעין על חשבונם, אך ברור היה לצדדים שהכוונה היתה לפעול בשיתוף פעולה בין הצדדים ועורכי הדין "ולא להפוך את התובעת ובעלה המנוח כ-'עציצים פעילים', כאילו הם יצליחו לבצע את הרישום של הנכס כבית משותף". לטענת התובעת, למרבה האבסורד הסכימו הצדדים בסעיף 3.5 לחוזה שאם הקונים לא ישלמו את הסכום הקבוע במועד מסיבות התלויות ברשום הבית המשותף, יהיו הקונים זכאים לקבל המחאת זכות של תשלומי שכירות מהשוכרים בממכר ביום 1.8.14, בסכום של לא פחות מ-5,000 ₪ לחודש, והמוכרים יהיו זכאים לקבל מתוך דמי השכירות 2,500 ₪ לחודש עד תשלום מלוא התמורה.

עוד הוסיפה, שהתובעת שכנגד נפגשה עם הנתבעת שכנגד רק פעמיים במשך 10 השנים שחלפו מאז כריתת החוזה, וזאת בנוכחות בנה של הנתבעת שכנגד או בנה ונכדה.

נטען שלפי עדותו של עו"ד דן לא היה הגיון לחתום על חוזה מכר ושתוף ללא הסכמת עמידר, החוכרת של מחצית הזכויות האחרות בנכס מראש (להסיר ספק, עו"ד דן לא העיד כך ועמידר אינה חוכרת של מחצית הזכויות האחרת במקרקעין, אלא מנהלת עבור רמ"י את המחצית האחרת ולא רשומה כבעלים או חוכרת במקרקעין).

...

אני מורה על מינוי ב"כ התובעים שכנגד, עו"ד גיא זוהר ככונס נכסים שיבצע בשם הנתבעת שכנגד את הפעולות הנחוצות לשם השלמת רישום הבית המשותף, השלמת עסקת המכר ורישום הזכויות על שם התובעים שכנגד, על חשבון הנתבעת שכנגד.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעים שכנגד פיצויים בגין הפרת חוזה המכר בסך 240,000 ₪.

בהעדר התייחסות הנתבעת שכנגד לבקשה לפיצול סעדים, אני מקבל את הבקשה ומתיר לתובעים שכנגד לפצל את הסעדים בגין הפרת התחייבויות הנתבעת שכנגד.

מעדות עורך הדין עלה, בין היתר, כי המערער ואישתו חתמו על הסכם המכר לאחר הליך ארוך שבו נשקלו מספר קונים פוטנציאליים, ובסופו החליט המערער למכור את הדירה על מנת להמנע מהליך כנוס נכסים; כי לאחר כשנה, ציין המערער בפניו, כי העסקה לא היתה רווחית והביע רצון לבטלה; כי המערער נמלך בדעתו לאחר הגשת ההליך הראשון על-ידי המשיבים ובקש מעורך הדין לקיים עימם משא ומתן; וכי בסופו של דבר, המערער חתם על הסכם הפשרה במשרדו של עורך הדין יום לפני הגשתו לבית המשפט, לאחר ששקל את הדברים.

בעיניין זה, נדחתה גרסת המערער לפיה לא נכח במשרדו של עורך הדין בעת החתימה על הסכם הפשרה.

...

המערער העלה בערעורו טענות רבות אשר מצדיקות לגישתו התערבות בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, אולם אין בידי לקבלן.

הערעור נדחה אפוא, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

על מנת ליתן למערער שהות להתארגן, אני קובע את מועד פינוי הנכס ליום 28.11.2023.

במועד חתימה על הסכם המכר, חתמה המוכרת גם על טופס התחייבות והודעה בלתי חוזרת לעניין היתחשבנות בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

בעדותו הראשית הסביר כי לא התייחסו בהסכם לדמי הרכישה כי בחרו במסלול של דמי הסכמה, והחתימה על טופס ההיתחשבנות היא טכנית במהותה (כפי שהעיד עו"ד וינברגר) ונדרשת אם מבקשים לרכוש זכויות חכירה בדמי רכישה (עמ' 35).

מדובר בפגישה מספר חודשים לאחר הסכם המכר, ללא נוכחות הרוכשת ועורך דינה, ובה לכל היותר מבלבלים את אילן עם מונחים שאינם מובנים לו, ומנסים להסיק יש מאין הסכמה לשינוי מהותי של ההסכם.

...

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם את דמי ההסכמה ולשאת בהפרש בין דמי הרכישה במועד הוצאת השוברים לבין הסכום שייקבע בעת השלמת העסקה ותשלום דמי הרכישה בפועל.

בגין הפרת ההסכם תשלם הנתבעת לתובעת את הפיצוי המוסכם בסך של 500,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום חתימת ההסכם, 18.7.17, ועד למועד הגשת התביעה.

במידה ולא תשלם הנתבעת את דמי ההסכמה לרמ"י בגין כל המשק ולא רק החלק החקלאי, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,350,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה, וזאת כדי לאפשר לתובעת להשלים את העברת הזכויות בתשלום דמי רכישה שתגבה רמ"י. כמפורט לעיל, הנתבעת מעכבת את העברת הזכויות במשק בטענות סרק במשך מספר שנים.