נוכחות עורך דין בחקירת המוסד לביטוח לאומי

הזכות לנוכחות עורך דין בשלב החקירה תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), התש"ל-1970 מכירות בזכות הזולת להיות מיוצג בהליכים שמנהל מול המוסד לביטוח לאומי.

...

עוד שוכנענו, כי קבלת הבקשה תגרום נזק בלתי הפיך למשיב ותפגע בסמכותו ויכולתו להגיע לחקר האמת בתיק.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 39918-02-20 ניתנה ביום 15 מרץ 2020 1. מועצה אזורית מעלה יוסף 2. תיכון מעלה יוסף המבקשים המוסד לביטוח לאומי המשיב בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ בשם המבקשים – עו"ד אברהם בגים, עו''ד יגאל אלקובי בשם המשיב – עו"ד ורד ברקובי, עו''ד יוסף פולסקי החלטה

בית הדין האיזורי קבע, לכאורה, כי לא עלה בידי המבקשים להציג תשתית עובדתית מספקת המלמדת כי החלטת המוסד לפתוח בחקירה הפלילית התקבלה משיקולים זרים, בחוסר תום לב, בחוסר סבירות קצוני וכיו"ב. לרשויות אכיפת החוק, ובכללן המוסד בהקשר זה, עומדת חזקת התקינות ולא הובא לפנינו טעם לסתור חזקה זו או להתערב בקביעתו הלכאורית של בית הדין האיזורי בהקשר זה. המבקשים תולים את יהבם על ההליך המתנהל בבית הדין האיזורי תל אביב בעיניין נאות התיכון (השופט תומר סילורה; ב"ל 70340-05-19), שם התעוררה, בין היתר, שאלה של נוכחות עורכי דין בחקירה מנהלית שעורך המוסד, אף היא בקשר לחברת טריניטי.

...

לא מצאנו הצדקה לקבל את טענות המבקשים לגופן, שעיקריהן והנימוקים לדחייתן מפורטים להלן: לטענת המבקשים, לאור הסיפה של סעיף 383(ב) לחוק – "ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו" – חוקרי המוסד אינם מוסמכים לחקור תחת אזהרה ובפרט נאסר עליהם לחקור נחקר על דברים העלולים להפלילו.

כמו כן, לא מצאנו להידרש לשאלת הפער הלכאורי בין הסעדים שנכללו בבקשה לסעדים זמניים לבין אלה שבכתב התביעה.

סוף דבר – לא מצאנו מקום ליתן רשות ערעור.

המבקשים ישלמו למוסד הוצאות משפט בסכום של 7,500 ₪.

בית הדין הארצי לעבודה בר"ע 50518-05-21 ניתנה ביום 03 יוני 2021 1.נאות המושבה בע"מ 2.נאות התיכון בע"מ המבקשת המוסד לביטוח לאומי המשיב החלטה

בכללן, "הצוו הארעי שניתן ביום 5.8.2019 לעניין הקפאת הליכי הגבייה – יעמוד בעינו ולא ינקטו הליכי גבייה כנגד המבקשות עד להחלטה אחרת" וכן – "מבוקש שתנתן החלטה לעניין הצוו הארעי שניתן ביום 30.5.2019 לעניין קיום חקירות ללא נוכחות עורך דין". מטעמים שונים, לרבות סגרים בשל מגיפת הקורונה, במשך תקופה ממושכת הדיון בהליך לא קודם, לרבות דיון בבקשת המוסד לבטל את הקפאת הליכי הגבייה.

...

כללו של דבר – בקשת רשות הערעור בעניין ביטול הקפאת הליכי גבייה נדחית, וכפועל יוצא מכך נדחית הבקשה לסעד זמני בערעור בעניין זה. בקשת המבקשות למתן צו מניעה שיאסור על המוסד לזמן את נציגי המבקשות לחקירה: בהתייחס לבקשתן של המבקשות למתן צו מניעה שיאסור על המוסד לזמן את נציגי המבקשות לחקירה מצאתי כי הבקשה טעונה תשובה.

בכל הנוגע לחומר הנוגע לתיקים אחרים – מקובלת עליי קביעתו של בית הדין האזורי כי המבקשות לא הצביעו על הרלוונטיות של חומר זה להליך בינן לבין המוסד.

כללו של דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, למעט בעניין זימון נציגי המבקשות לחקירה במוסד.

בנוסף, עלתה שם מצד המבקשים הטענה שלגזברית שהוזמנה לחקירה מוקנית זכות שיגולה לה מה הקים את החשד הסביר שבעטיו היא נידרשת לחקירה הפלילית וכך נפסק ביחס לטענה זו: "די בכך שהובהרה למוזמן לחקירה פלילית מהות החשד שבגינו הוא מוזמן לחקירה ואין לו זכות לקבל את חומרי החקירה שביססו את החלטת גורמי האכיפה לחוקרו באזהרה. זכות שכזו עומדת אך לנאשם לאחר הגשת כתב האישום בפשע או בעוון (סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). למותר לציין שהטלת חובה על חוקרי המוסד כבקשת המבקשים תיפגע ביעילות החקירה ועלולה לשבשה." בפסק הדין של בית הדין הארצי נפסק: "לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעת בית הדין האיזורי שלפיה אין לנחקר בפלילים, ובכלל זה לנחקר בפלילים על ידי חוקר המוסד, זכות לכך שבעת חקירתו יהיה נוכח מלבדו גם עורך דין מטעמו. המבקשים לא הצביעו על מקור לזכות כאמור. למעט בהליכי חקירה מסוימים כגון מסדר זהוי (...), לנחקר בפלילים הזכות להיוועץ ולהיפגש עם סניגור וכן זכויות נוספות, אך הזכות לנוכחות עורך דין בחקירה אינה נמנית עמן(...)" בעקבות פסק הדין בבר"ע לעיל אשר לא פגעה או פסלה את סמכות המוסד לביטוח לאומי לערוך חקירה בעלת היבט פלילי, ביקשו המבקשים למחוק את ההליך בפני בית הדין האיזורי והודיעו שבכוונתם להגיש עתירה מנהלית.

...

המבקשים טוענים שצו המניעה שניתן בבית הדין הארצי בוטל לאחר דיון במעמד הצדדים בעיקר בשל ויכוחי סמכות עניינית, האומנם? כבר בתחילת הדיון והכרעה של בית הדין הארצי נכתב : "לאחר שעיינו בכלל החומר המצוי בתיק ובטענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה נחה דעתנו כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. כפועל יוצא מהמסקנה האמורה, צו המניעה הארעי שניתן ביום 19.2.2020 -בטל." דהיינו, הצו בוטל כי הבקשה נדחתה ולא קשור לעניין הסמכות העניינית.

כך גם יש לשאול, אם אנו מצויים במסגרת הפלילית של סמכות בית משפט השלום על פי סעיפים 398 ו-399 הנ"ל, האם הליך אזרחי הוא ההליך הנכון? אך גם במידה ותתקבל הטענה שאכן הסמכות לדון בהליך כאן מוקנית (גם) לבית המשפט השלום, אין מקום להיעתר למתן הצו הזמני או הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה.

הבקשה לסעד זמני נדחית.

התובע נישאל מהלך חקירתו ואישר כי התאונה נחקרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (ברור כי היה צורך בחקירה מטעם המוסד, שכן עבודתו של התובע לא דווחה, והוא ופארוק הודו כי שולם הן לתובע והן לפארוק "בשחור").

במהלך מועד השמיעה נימסר כי אותו עורך דין פתחי אחמד, הגיע, ונכון אף הוא למסור עדות מטעם התובע ביחס לאמור בפיסקה הקודמת.

על זאת אוסיף כי לעדותו ממילא נודעה חשיבות פחותה, שכן גם אם אניח שניגש עם התובע בניסיון לשנות את הרישום הראשוני בבית החולים, לפיו נטרקה דלת של משאית על ידו של התובע, הרי אין חולק שעורך דין פתחי לא נכח בזירת התאונה, ואינו יכול להעיד על אותנטיות גרסה זו או אחרת לגופה.

...

אני קובע שאין מדובר בתאונת דרכים.

איני טוען כי כל אימת שגרסת תובע מתקבלת עובדתית לא יחוב הוא בהוצאות קרנית אם נדחית התזה שמדובר בתאונת דרכים מטעמים משפטיים.

אני קובע קדם משפט ליום 30.3.20 שעה 8:30.