נוכחות חברי כנסת בהצבעות

לשיטתו, עוד מימי חברותו במועצת העיר אריאל ידע כי אין מצביעין שתי פעמים בהצבעה אחת, וכי אם בכל זאת רשמה מערכת ההצבעה האלקטרונית הצבעה כפולה "על שמו", הרי שהדבר הוא פרי תקלה של מערכת שאמינותה הקלוקלת היתה בבחינת שם דבר שיצא שימעו בכנסת בעבר, עת "הצביעה" בעצמה ומעצמה בשמם של חברי כנסת שלא נכחו באולם המליאה בעת ההצבעה.

...

העד סיכם את עדותו בנושא זה באומרו שאינו "מקבל את המסקנה שבניזרי היתה תקלה במערכת". הוא הדין לדעתי במקרים האחרים שהעלה הסניגור (מקרי השרה י. נאות ז"ל ויבל'א ח"כ א. אפללו) בהם נרשמה הצבעה מטעמם חרף היעדרותם מהמליאה.

עקרי הכרעת הדין: א.על יסוד עדויותיהם של ח"כ י. ליצמן, ח"כ ע. גבריאלי וח"כ י. שטייניץ, אני קובע, כי הנאשם הצביע בשמה של ח"כ גבריאלי.

אני מרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו. ניתנה היום 26.4.06 במעמד הנאשם, סנגורו, עו"ד א.חן וב"כ המאשימה_________.

למרות זאת, מצאתי כי קיומו של אותו כשל בניהול המשבר, שארע סביב נוכחות חברי הכנסת במקום בו אמור הטרקטור לעבור, אינו מביא למסקנה כי מדובר ברשלנות.

על פי סעיף 1 לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם תשי"א – 1951, (להלן: "חוק החסינות") קיימת לחבר הכנסת חסינות מהותית: "חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת." 85.

...

בעניין זה מקובלת עלי עמדת הנתבעת ולא מצאתי לנכון להרחיב.

לסיכום, אני מעריך את הנזק שנגרם לתובע בסכום של 200,000 ₪.

התביעה נדחית.

ומה בעניינינו? עמדתי כבר לעיל על פסק הדין בענין ליצמן, שקדם בשבועות אחדים לפסק הדין בענין מגדלי העופות, אשר עסק כזכור בארוע "ההצבעות הכפולות", בו מספר חברי כנסת הצביעו במקומם של חברי כנסת אחרים שלא נכחו בהצבעה.

...

תוכן עניינים נושא עמוד רקע 4 עיקרי התשתית העובדתית 5 העתירות 10 עיקרי טענות העותרים 11 עיקרי תגובת הכנסת 12 עיקרי תגובת הממשלה 14 עיקרי תשובות העותרים לתגובות המשיבים 16 דיון והכרעה 16 ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה 16 המסגרת הנורמטיבית, הפסיקה והשתלשלותה 20 עקרון ההשתתפות 24 אמות המידה לביקורת שיפוטית על הליך החקיקה 26 הדיון הפרלמנטרי – מהותו וחשיבותו 28 עקרון ההשתתפות במשפט העברי 34 דיון כדבעי 37 חוק ההסדרים – חוק וסדר 39 מן הכלל אל הפרט 41 הסעד 45 אחר הדברים האלה 48 סוף דבר 52 רקע הסדר מס ריבוי דירות (להלן: הסדר המס), המעוגן בפרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית), מטיל מס יעודי על בעלי מספר דירות ששיעור החזקתם בהן עומד על 249% או יותר.

בנוסף, נוכח המסקנה האופרטיבית של חברי לענייננו, מקום בו התנהל הליך חקיקה לאורך קרוב ל- 5 חודשים, והתקיימו שני דיונים בוועדת הכספים שנמשכו כ- 10 שעות, ברור לטעמי כי אין מדובר אך בהגנה על זכותם של חברי הכנסת ליטול חלק בהליך החקיקה ולאפשר להם לגבש עמדה.

ההצבעה בסופו של דבר על החוק דנן, כמו על שאר רכיבי חוק ההסדרים הייתה, כצפוי וכנהוג בהצבעות מסוג זה, על בסיס שייכות קואליציונית.

סוף דבר: נוכח כל המפורט לעיל אילו נשמעה דעתי היינו דוחים את העתירות.

עם זאת, מוצע להבא ליו"ר הכנסת ולסגני יו"ר הכנסת כי בניהול ישיבת כנסת בימים אלה של ביזור המושבים במליאה, להודיע את שם הנושא בסדר היום עליו היו"ר עומד להצביע, ולאפשר לחברי הכנסת להגיע למקום מושבם ביציעים השונים, וזאת להבדיל מימי שגרה בהם כולם נוכחים באולם המליאה עצמו" (שם, סעיפים 29-28).

...

ברם, לאחר בחינת מכלול הנתונים והנסיבות בענייננו, שעליהם עמדה בהרחבה היועצת המשפטית, נמצא כי לא זה היה מצב הדברים במליאה עת התקיימו ההצבעות נושא העתירה, ולאחר עיון בחומרים הרלוונטיים ובטענות הצדדים אני סבור כי אכן לא הורם הנטל הנדרש להפעלת ביקורת שיפוטית על דרכי הניהול הפנימי של הכנסת במקרה דנן.

גם אם הפעולות שננקטו או חלקן לא מתיישבות עם הוראות התקנון כפי שפורשו על ידי העותרים (ואין אני מביע כל עמדה בעניין זה), שוכנעתי כי העתירה שלפניי, המכוונת לעניינים פנים פרלמנטריים מובהקים, אינה באה בגדרי המקרים החריגים שבהם מתעורר חשש לפגיעה במרקם החיים הדמוקרטיים או ביסודות המבנה של שיטתנו הפרלמנטרית (עניין שריד, בעמ' 204; עניין שמאי, בעמ' 316; עניין פולק, פסקה 8).

העתירה נדחית אפוא.

למעשה, המעיין בהליך חקיקת התיקון עשוי לחשוב שועדת הפנים היתכנסה לימי דיונים בעיניינה של העיר טבריה: במהלך דיון ממושך שביטויו בעמודי פרוטוקול רבים, התייחסו כל הנוכחים (חברי כנסת ומוזמנים כאחד) לבחירות הקרבות לראשות עריית טבריה; למתרחש בעיר; להתנהלות הועדה הממונה; לפעולות המתמודדים וכיוצא באלה (ראו למשל, פרוטוקול הישיבה מיום 20.6.2023, בעמ' 88-43; פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023 בעמ' 39-26).

כך, אין אזכור בהליך החקיקה להשפעתה על הועדה הממונה במסעדה, בירכא או באבו גוש; ולא בכדי לא התייצבו מי מהגורמים המוניציפאליים ביישובים אלה לדיונים בכנסת (על השפעתו המוגבלת של התיקון בבחירות הקרובות הצביע גם יושב ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת יעקב אשר, פרוטוקול הישיבה מיום 29.6.2023, בעמ' 6; כן ראו את רשימות המשתתפים בדיונים בהצעת החוק, שכוללים נציגים רבים מהעיר טבריה ומועמדים בבחירות בעיר).

...

לכך מצטרפים דברי לעיל, בדבר כוונת המחוקק לשמור על העיקרון לפיו "אין לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק" – עיקרון אשר בוודאי מכתיב תחולה נדחית של התיקון.

סבורני אפוא, כי תוצאת פסק דיננו, אינה עומדת בסתירה חזיתית לתכליתו הסובייקטיבית של תיקון 53, אלא עולה עִמה בקנה אחד.

אף לגישתי פרשנות בדבר תחולתו הנדחית של התיקון נובעת מכך שמדובר בתיקון שיש בו משום שינוי של כללי הבחירות לרשויות המקומיות לאחר שכבר החלה תקופת הבחירות; ושמדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עולה כי גם חברי הכנסת שדנו בו לא התכוונו לשנות את כללי הבחירות בתוך תקופת הבחירות.