ואולם גם בהעדרו של נוהל כזה, ומכוחם של כללי המינהל התקין, עמד בית המשפט על אמות המידה העיקריות להפעלת סמכות זו. בין היתר נקבע, כי הקצאת מקרקעין לצרכי ציבור, בדומה לחלוקת תמיכות מכספי מדינה למוסדות ציבור, צריכה להעשות על-פי כללים וקריטריונים הוגנים, שוויוניים, עינייניים, ברורים וגלויים (שם, בעמ' 228-227).
...
דיון והכרעה
לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפנינו ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים, באתי לכדי מסקנה כי דין הערעור להתקבל במובן זה שההחלטה המאשרת את ההקצאה השנייה תבוטל, והדיון בעניין הקצאה זו יוחזר לוועדת ההקצאות לשם קיום הליך פרסום תקין ודיון מחדש בבקשות ובהתנגדויות שיוגשו בעקבותיו, ככל שיוגשו – הכול כפי שיבואר להלן.
משסטתה ועדת ההקצאות מנוהל ההקצאות, ולא קיימה הליך פרסום תקין המהווה בסיס להמלצתה על הקצאת הקרקע, המסקנה המתקבלת היא שיש להורות על ביטול החלטתה, כמו גם על ביטול החלטת מועצת העיר המאשרת את ההקצאה השנייה, ועל השבת הדיון בהקצאה זו לוועדת ההקצאות לשם ביצוע הליך פרסום תקין כנדרש.
סוף דבר: אציע לחבריי כי נורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וכן על ביטולה של החלטת ההקצאה השנייה.
