מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נוהל העברת זכויות בקרקעות חקלאיות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע ביום 27.7.09 מכרו התובעים לרוכשים, צדדי ג' שאינם צד להליך זה, את בית מגוריהם ברחוב אלון 12 בישוב כרמי יוסף (להלן: "הנכס") ואת האדמות החקלאיות המוצמדות אליו, הידועים יחדיו כגוש 4844 מיגרש 164 (יקראו במאוחד, להלן: "הנחלה").
לשיטתו, לתובעים חלק בעיכוב הנטען, כאשר לא סייעו בקביעת מועד לביקור בנכס מטעם השמאית המחוזית (ר' נספח ח' לכתב התביעה, נספח כ"ד לכתב ההגנה), עכבו מסמכים להעברת הזכויות כמו אישורי מיסים ותשלום, שמיד עם קבלתם בוצעה העברת הזכויות כנדרש.
על רשויות מנהליות לקדם את זכות האזרח לשירות וליחס הוגן ובין היתר, עמידה בנהלים שהן עצמן קובעות (ר' למשל, בג"ץ 10629/02‏ כרמי נ' המוסד לביטוח לאומי, פ''ד נח(1) 369 עמ' 371-373) ובין היתר, לפעול במהירות ראויה.
...
שוכנעתי, כגרסת הנתבע, כי עסקינן בזמן סביר במצב דברים שכלל עומס עבודה, קדימות בקשות והידרשות לבדיקת הנכס טרם דרישת התשלום.
כמו כן, אף אם פרק הזמן שחלף מאז אושרה הבקשה למתן הנחה (17.4.11) ועד למועד ביצוע התשלום (27.5.13) ארוך מגדר הסביר, לא שוכנעתי כי יש לחייב את הנתבע בסנקציה כלשהי בעניין, לרבות חיובם בהוצאות.
לא רק שאין סנקציה בעניין, אלא גם אין הוראה בחיקוק או בנוהל המחייבת ליישם החלטות במועדים מסוימים ולפיכך, דחיתי את התביעה גם לעניין זה. סוף דבר התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הוראת אגף חקלאי מספר 49, מיום 27.9.95, וכן נוהל אגף חקלאי מס' 21.16 בנושא "הקצאת קרקע במיגזר החקלאי לשימוש שאינו חקלאי", הם הרלבאנטיים ליישום החלטה 717.
טענות המבקשים: טענות המבקשים בתמצית הנן, כי החלטה 717 אינה מגבילה העברה של זכויות במקרקעין מהמושב לצד שלישי ולכל היותר מתוה היא את אופן ביצוע ההקצאה הראשונית של הקרקע מהמינהל למושב, ובכל מקרה החלטה 717 אינה חלה על ההסכמים שבין המושב לבין המינהל ביחס למקרקעין, בין השאר מכוח העובדה כי חוזה החכירה הרלבנטי עניינו חוזה ערוני ולא חוזה ביישוב חקלאי ואין בו כל הפניה להחלטה 717 או להחלטה 949.
פרשנותו של המושב, החותר לשיחרור מכל מיגבלה ותחולה של החלטה 717, בעת העברת הזכויות, חותרת תחת תפקידה של מועצת מקרקעי ישראל, המתוה מדיניות קרקעית ותחת תפקידו של המינהל, המיישם מדיניות זו, ושניהם המופקדים על שמירת הקרקעות והקצאתם בכפוף לעקרונות השויון.
...
נוכח האמור אני מקבלת את טענת המינהל כי טעות נפלה בהחתמת המושב על חוזה חכירה עירוני וכי בפועל חלים על העסקה תנאי חוזה חכירה במגזר חקלאי, לרבות ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובמקרה דנן החלטה 717.
סוף דבר בהינתן האמור, ומבלי להיכנס ליתר טענות הצדדים, שנטענו למכביר, אני סבורה כי המינהל פעל בנסיבות דנן בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ויישם מדיניות זו בסבירות ובשיקול דעת, כאשר סרב לאשר למושב העברת זכויות מבלי שיתמלאו תנאי החלטה 717, המותירה בידי המושב את זכות השליטה בתאגיד רוכש המקרקעין.
בהינתן כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

מכל מקום, כפי שיפורט להלן, שעה שעסקינן במשק חקלאי אשר זכויותיה של המנוחה בו היו זכויות בר רשות בלבד, אשר אינן מהוות חלק מעזבונה, הרי שאינני מוצא מקום להדרש לסוגייה זו מעבר לאמור.
לדברי הנתבעת 4 לצורך העברת הנחלה כיום נידרשת מסירת הנחלה בשלמותה ובכפוף לנוהל העברת זכויות בנחלה, משקי עזר, שטחי עיבוד ותעסוקה במשבצת" (מיום 26.05.2015 ), או בהתאם לנוהל רלוואנטי לעת ההעברה בפועל.
הזכויות, נתבעת 5 שוכרת את הזכויות ונתבע 3 הנו בר רשות בזכויות, אותן קיבל מהנתבעת משמעות החוזה המשולש, הוא כי בעלת הזכויות השכירה אותן לשוכרת (הסוכנות היהודית), זו העניקה זכויות בר רשות לאגודה השיתופית וזו בתורה העניקה משבצת מתוך כלל האדמות שהושכרו לה, למתיישבים השונים, בהם המנוחים, אשר הקימו את משקיהם במשבצות אלה.
...
עוד אני סבור, כפי שפורט בהרחבה לעיל, כי התובעים היו מודעים להעברת הזכויות ואף אם לא ידעו בוודאות את אופן ההעברה שבוצעה, הרי שהייתה להם אינדיקציה ברורה לכוונת האם, דבר אשר הביא לסכסוך פנים משפחתי במשך שנים ועוד בימי חייה של האם.
בכך שהתובעים בחרו להגיש תביעתם כשש שנים לאחר פטירת האם, כאשר עוד בימי חייה ניתן היה לבחון את כושרה המשפטי לביצוע העברת הזכויות, דומני כי חל שיהוי ניכר מצד התובעים , היורד לשורש טענותיהם ואף נגוע בחוסר תום לב. משכך דין התביעה להידחות, כאשר העתירה לפסק דין הצהרתי נדחית.
אני סבור כי העברת הזכויות נעשתה כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

ביום 27.5.2004 אושרה העברת הזכויות בנחלה לידי נתבע 1.
לטענת הרשות, שיעור דמי השעור היא אותו תובעת אושרה בהחלטות הנהלת רמ"י בשורה של החלטות לרבות החלטת הנהלה מס' 4525 (וקודמותיה כגון החלטה 1243) וכן בנוהל רמ"י מס' B90.07 "הסדרת הפרות במיגזר החקלאי" שפורסם ביום 17.6.2019.
עוד נטען כי האחוז הנוסף מבוסס על ההנחיה של השמאי הממשלתי משנת 2016 ועל החלטת הנהלה מספר 1243 העוסקת בשימוש חורג בקרקעות חקלאיות במושבים.
...
אף בעניין זה מקובלת עלי עמדת התובעת אשר עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי משפט המחוזי והעליון.
בנסיבות העניין שקלתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על מתן ארכה לנתבעים בת שלושה חודשים ממועד מתן פסק הדין לביצוע פינוי והריסה לצורך התארגנות לפינוי המבנה זאת בשים לב לשימוש הלא חוקי שנעשה לאורך שנים רבות אף לאחר שניתן פסק דין בהליך אחר.
סוף דבר: בהתאם להסכמות בין הצדדים מורה על הסעדים כדלקמן: ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת 2 לעשות כל שימוש חורג במקרקעין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בסיפת סע' 4.6 לנוהל נקבע כי בקרקע תפוסה – הקמת אנטנה נוספת על תורן קיים (כמו במקרה של סלקום, שהקימה מבנה ואנטנה על גבי המבנה של פלאפון) – "מחייבת את אישור בעל הזכויות לכל אנטנה.". בסע' 4.7 לנוהל נקבע כי – "אישור בקשה להקמת מתקן בקרקע שיש בה בעל זכויות, כפוף לאישור בעל הזכויות.". אין כל חולק כי בעלת הזכויות בקרקע היא האגודה (כמפורט בסע' הבא), וממילא יש לקבל את אישורה להתקשרויות שלעניין.
מכאן, מנסים הנתבעים להיבנות ולהוכיח כי המגמה של איסוף חלקות ב' נובעת מצרות העין והקנאה של חברי הועד בעיסקאות המוצלחות שניהלו הנתבעים, כאשר במקום להשכיר את חלקתם לעיבוד חקלאי הם השכירו את הנכס לצורך הקמת אנטנות, ומכאן הניסיון של ועד האגודה לסלק את ידם של הנתבעים מהנכס על מנת שזה יועבר לאגודה, חרף דחיית ההחלטה לכנס את כל חלקות ב' באופן שאלו ירוכזו ע"י האגודה.
בהקשר זה נקבע בסע' 12 לפסק הדין כי – "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו על ידם הגעתי לכלל מסקנה כי על אף שלכאורה זכותו של מי שקבל הרשאה על פי חוזה משבצת נחותה מזכותו של חוכר לדורות הרי שבחינה עניינית של מהות הזכויות שניתנו למושב בפועל מעלה כי המושב זכאי לפצויי הפקעה בגין זכותו במקרקעין המופקעים בדומה לפצוי הניתן במקרה של הפקעת מקרקעין המוחזקים בחכירה לדורות,..." אולם הדברים מתייחסים לאמור בפיסקה הקודמת (סע' 11) כדלקמן: "הסוגיה הדורשת הכרעה בעניינינו הנה האם לעניין פצויי ההפקעה על פי סעיף 9 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 או, כבעניינינו, לפי סעיף 8 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, דינו של מי שקבל הרשאה לשימוש במקרקעין על פי חוזה משבצת הנו כמי שקבל הרשאה לעבד קרקע חקלאית למשך זמן קצר כטענת החברה לדרכים, או שמא דינו דומה לדין חוכר לדורות כטענת המושב." הדברים מדברים בעד עצמם: עניינה של התביעה באותו מקרה, בהפקעת מקרקעין מהאגודה השיתופית, ולא בשימוש חורג במקרקעין ובתמורה בגין שימוש כזה.
...
כאמור, משאין ענייני בתביעה של רמ"י הרי שלא אדרש להוראות בעניין זה. משכך, אני מורה על דחיית התביעה לסעד כספי ולמתן חשבונות.
משכך, ובשים לב לקבלת הסעד העיקרי לסילוק האנטנות של חברות הסלולר ומאידך גיסא נוכח דחיית רוב הסעדים שהתבקשו, לצד קבלת הסעד העיקרי, כמו גם בשים לב להתנהלות הנתבעים המפורטת לעיל, אני מורה על חיוב הנתבעים 1-4 באמצעות הנתבעים 2-4 (עם פטירתה של המנוחה ינטה) בשכר טרחת ב"כ האגודה בסך של 50,000 ₪ וכן באגרת משפט כפי ששולמה (על שתי מחציותיה).
כמו כן, אני מורה לחברות הסלולר, פלאפון וסלקום, לשאת בהוצאות המשפט של התובעת בסך של 20,000 ₪ כל אחת, כאשר סכום זה ישולם ע"י חברות הסלולר לידי ב"כ התובעת בתוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו