נהיגה רשלנית לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה

כתב האישום לפני בית משפט קמא הונח כתב אישום בו יוחסו למערערת עבירות של גרימת נזק לרכוש או אדם, לפי תקנה 21(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"ה -1961 (להלן: "תקנות התעבורה"); נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן "פקודת התעבורה") ביחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה; סטייה מנתיב, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה; חבלה של ממש, לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

ובעניין חדאד נאמר – "נותר חשד כלפי המערער, ונותרו תמיהות לא מעטות באשר להתנהלותו, אך אין די באלה כדי לבסס מסקנה של אשמה מעבר לספק סביר. המקרה דנן הוא מקרה גבולי, אך מאחר שלא ניתן לשלול לדעתי, כמוסבר לעיל, את האפשרות שהמערער לא ביצע את המיוחס לו, נוכח קיומו של תרחיש חלופי סביר, הרי שגם אם התרחיש החלופי הוא בעל סבירות נמוכה, עדיין הוא מחייב את זיכויו של הנאשם, שכן לתרחיש חלופי זה יש עיגון בחומר הראיות, בניסיון החיים ובחוות דעת מומחים שהעידו, ואין מדובר בתרחיש תיאורטי ספקולטיבי בעלמא [...] לענין התרחיש החלופי ראוי להדגיש, כי לא רק שהחקירה לא בחנה מלכתחילה תרחישים אחרים ו"ננעלה" על התרחיש המפליל נגד המערער, אלא שגם כאשר הועלה תרחיש חלופי על ידי המערער הוא לא נבדק".

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל סבור אני כי נותר ספק סביר ממנו זכאית המערערת ליהנות.

יש אפוא לזכותה מחמת הספק וכך אני מורה.

בכתב האישום יוחס למערער ביצוע העבירות הבאות: נהיגה על מדרכה (שלא לשם חצייתה) לפי תקנה 38(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: התקנות); נהיגה רשלנית לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: הפקודה); היתנהגות הגורמת נזק לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות וגרימת חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודה.

...

אחזור ואזכיר, כי בעיקר נוכח האימון שביהמ"ש קמא נתן בעדות נהג הרכב הוא מצא כי המערער גרם ברשלנותו לתאונה שעה שנהג ברכב בנתיב הימני אחרי הרכב, ולמרות שהבחין בו פונה ימינה לא האט את נסיעתו ובכך גרם להתרחשות התאונה – מסקנה שבעיניי הינה מוקשית ולא מצאתי לה אחיזה בעדויות ובראיות שהובאו בפני ביהמ"ש גם לא בזו של נהג הרכב, עליה סמך ביהמ"ש קמא.

ועוד, בסופו של דבר נראה כי הרשעת המערער התבססה על ראיות נסיבתיות, שכן אין עדות ישירה להתרחשות אותה הסיק ביהמ"ש קמא (פס' 39 להכרעת הדין).

סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומזכה בזאת את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברשלנות, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה; פניית פרסה אסורה, לפי תקנה 44(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה); וסטייה מנתיב נסיעה, לפי תקנה 40(א) לתקנות התעבורה.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים י' נועם, ר' פרידמן-פלדמן ו-א' אברבנאל) בעפ"ת 11360-06-18 מיום 4.4.2019 במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (השופטת ש' זוכוביצקי-אורי) בת"ד 6352-10-15 מיום 25.4.2018.

דין הבקשה להידחות.

לצד הדברים יצוין כי בכל הנוגע לעבירת הפקרה אחרי פגיעה, הוראת סעיף 64א(ד) לפקודת התעבורה קובעת כדלקמן: "החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף." חרף העבודה כי המבקש לא טען זאת בבקשתו, אני מורה כי עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו ביחס לעבירת ההפקרה יבוטל (ראו: רע"פ 4749/18 גירון נ' מדינת ישראל פסקה 8 (10.7.2018)).

הבקשה נדחית איפוא.

רקע והליכים קודמים כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סטיה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות תעבורה התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברשלנות עבירה לפי סעיף 62(2) + 38(2)+(3) לפקודת התעבורה; היתנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף ונזק לרכוש עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; אי האטה בעקומה עבירה לפי תקנה 52(4) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

...

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ת"פ 52660-01-21 (התיק השני) – בתיק זה הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה סתם ובעבירה של נהיגה רשלנית, לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

...

ב"כ הנאשם ביקש מנגד להיעתר להמלצת שירות המבחן, וביקש לחרוג ממתחם העונש מטעמי שיקום.

אני סבור, כי הנאשם הוכיח לאורך תקופה ארוכה, כי הוא מסוגל להפיק לקחים, להתעלות מעל דחפיו השליליים, ולהשתמש בכלים שרכש על-מנת למנוע מעשים אלימים מצדו.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 350 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 1.5.2023 בזק"א ירושלים על-פי התוכנית שהכין שירות המבחן ובפיקוחו.