באותן נסיבות, נתבקש הנאשם על ידי שוטרים לעצור את רכבו ואולם החל במנוסה לכוון כביש החוף כביש 2 לכוון צפון, הנאשם לא ציית לאות ולכריזת השוטר והמשיך במנוסה.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן: נהיגה בזמן פסילה – עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") (סמל סעיף 2023), נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10(א)+סע' 38(1) לפקודת התעבורה (סמל סעיף 2002), נהיגה ללא ביטוח – עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970 (סמל סעיף 2106), נהיגה בקלות ראש – עבירה לפי סעיף 62(2)+סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (סמל סעיף 2011), נהיגה תחת השפעה – עבירה לפי תקנה 26(2) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 ואי ציות להוראת שוטר – עבירה לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה (סמל סעיף 2487).
כאמור, בתיק זה שב הנאשם לנהוג ללא רישיון ואף ללא ביטוח, למרות שנפסל בנוכחותו לתקופה של 40 חודשים, צובר עבירות ומסכן את ביטחונו וביטחון המשתמשים בדרך וכדברי בית המשפט העליון ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בבצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זילזול בצוים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ".
עוד הגדיל לעשות הנאשם עת היתחמק מהשוטרים, לא שעה לקריאותיהם לעצור, ברח בנהיגה פראית ונעצר רק לאחר מרדף ממושך הנערך בשעת לילה מאוחרת.
...
מקובלת עליי טענת ב"כ המאשימה כי עונש המאסר על תנאי לא הרתיע את הנאשם ואולי משום כך, יש לנסות ולאפשר לו להוכיח עצמו הפעם מתוך מוטיבציה אמיתית כאשר אם ישוב לבצע עבירות, הרי שעונש המאסר המותנה יהפוך להיות חב ולמעשה, הנאשם ישליך לפח את כל אשר השיג בשנתיים וחצי האחרונות.
סוף דבר, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את נימוקיהם, סבורני שהאינטרס הציבורי ייצא נשכר משיקומו של הנאשם תחת מיצוי הדין עמו (עפ"ת 6597-09-15 מ"י נ' עוקר [ניתן ביום 21.1.16]).
אני מורה על הפעלת עונש פסילה מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים אשר הוטל על הנאשם בתיק פ"ל 11407-08-11 בית משפט שלום תעבורה חדרה, גזר דין מיום 6.9.15 באופן שמחציתו ירוצה במצטבר לעונש הפסילה האמור בסעיף 2 לעיל ומחציתו ירוצה בחופף לעונש הפסילה האמור בסעיף 1 לעיל כך שבסופו של יום ירצה הנאשם פסילה בפועל בגין אישום זה שלפני לתקופה כוללת של 42 חודשים בהתאם לאמור בסעיף 2 לעיל.