נהיגה בשכרות - אי הצלחה במבחן נשיפה

יצוין כי לתיק צורף אישור על סיום בהצלחה של תכנית "נסיעה במבחן" של עמותת אור ירוק בשיתוף עם שירות המבחן למבוגרים .

בעפ"ת 15608-07-13 נהרי נ' מדינת ישראל, מיום 3.11.13 נדחה ערעור על עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים שהוטל על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בשיכרות כשנמדדו בנשיפתו 345 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, נהיגה פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

...

בעפ"ת (י-ם) 1547-05-17 פרץ נ' מדינת ישראל, מיום 13.7.17 נדחה ערעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה אי ציות להוראות שוטר וללא ביטוח, ונדון למאסר למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים, פסילה למשך 40 חודשים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות כספית.

לפיכך החלטתי להטיל על הנאשם מאסר קצר יחסית לתקופה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח שיאפשר לו בזמן קצר יחסית לשוב למעגל העבודה.

בנוסף החלטתי להטיל על הנאשם פסילה ארוכה למשך 4 שנים כמצוות המחוקק בפקודת התעבורה בשים לב לעובדה שהנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות בשנה שקדמה לביצוע העבירה הנוכחית.

עם זאת החלטתי כי הפסילות שהינן ברות הפעלה בתיק זה יופעלו בחופף.

מכאן מתעוררות השאלות; האם המאשימה עמדה בנטל להוכחת רכיב "הנהיגה", תוך בחינת מחדלי חקירה, ככל והתקיימו? והאם הוכחו יתר רכיבי כל אחת משתי העבירות! כתב האישום נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות של נהיגה בשיכרות לפי סעיפים 62(3), 64ב(א)(3) ו-39א לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") ותקנה 169א(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן:"התקנות") וכן נהיגה כשמעולם לא היה מורשה לנהוג בסוג רכב, לפי סעיף 10(א) לפקודה, בכך שביום 13.10.2019 בשעה 02:20 הנאשם נהג באופנוע קואנג יאנג ברחוב בכפר, כשמעולם לא היה מורשה לנהוג בסוג זה, בהיותו שיכור, בכך שנימצא כי רכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הנו 570 מקרוגרם, העולה על הרכוז של 240 מקרוגרם.

ואף בחקירה חוזרת, השוטר דהן לא הצליח להסביר את הסדר הכרונולוגי של הפעולות שביצע! מעורבות כזו אף עולה מחקירת השוטר דהן הנגדית לפיה בזמן הנסיעה מהשטח לתחנה ישב השוטר חדאד אליאס עם הנאשם מאחורה והיה צמוד אליו (עמ' 26 לפרו', ש' 12-27).

...

לאור כל האמור, זיכיתי את הנאשם מעבירת נהיגה כשמעולם לא הורשה לנהוג לסוג זה. מעבר לנדרש אבחן עבירת נהיגה בשכרות באשר לעבירת הנהיגה בשכרות, ואף שהפסיקה הבחינה בין גרירה לגרירה ברכיבה מכוח הרגליים, ואף שלא נמצא כל חיזוק שעדות השוטר שהבחין בנאשם נוסע באופנוע וכאשר זיהה את המשטרה הוריד רגליים, ומעבר לנדרש, ובהנחה שניתן להסתמך על הגרירה לקביעה שהנאשם נהג באופנוע לצורך עבירת השכרות, אבחן מעבר לנדרש את עבירת הנהיגה בשכרות.

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות ושקלתי אותם, הגעתי למסקנה כי קיימים כשלים וחוסרים מהותיים ולא מבוטלים.

אחרית דבר לאור כל האמור, לא הוכח לפניי רכיב הנהיגה ביחס לעבירת נהיגה של בלתי מורשה לסוג לפי סע' 10 (א) לפקודת התעבורה, ומעבר לנדרש וככל וגרירת האופנוע הינה "נהיגה" לצורך עבירת נהיגה בשכרות, קבעתי כי קיימים כשלים מהותיים היורדים לשורשו של עניין.

בנוסף ציינה כי המשיבה לא צלחה את מבחן ההליכה על הקו במסגרת מבחן המאפיינים וכשהתבקשה לספק הסבר בנוגע לשכרותה ענתה שמטעיות לומדים.

טענתה בדיון לפיה הצליחה במבחן האמור תתברר בהליך הראשי, אם כי אפשר שתעמוד לזכותה במידה מועטה גם בהליך זה. לאור תוצאות מדידת האויר הנשוף, פרק הזמן הלכאורי שחלף ממועד עיכובה של המבקשת ועד לעריכת הבדיקה וכשלונה הנטען באחד מרכיבי בדיקת המאפיינים, סבורני כי קיימות כנגדה די ראיות לכאורה בשלב זה. מסוכנות בכל הנוגע לרכיב המסוכנות נקבע בעיניין אבו מדיעם כי יש לבחון הן את נסיבות הארוע והן את עברו התעבורתי של הנהג.

להבנתי ניתן לגזור לרעתה של המבקשת מעניין אזולאי את רכוז האלכוהול (שהיה באופן יחסי נמוך באופן ממשי לעומת המקרה שבפני בהיתחשב בהיות המשיבה חלק מאוכלוסייה מיוחדת) ולזכותה את העובדה שהצליחה לכל הפחות בשני מבחני היתנהגות ובעיקר את העובדה שעברה קל בהרבה גם כשנלקח באופן יחסי השוני בותק הנהיגה שבינה ובין הנהג בעיניין אזולאי.

...

טענתה בדיון לפיה הצליחה במבחן האמור תתברר בהליך הראשי, אם כי אפשר שתעמוד לזכותה במידה מועטה גם בהליך זה. לאור תוצאות מדידת האוויר הנשוף, פרק הזמן הלכאורי שחלף ממועד עיכובה של המבקשת ועד לעריכת הבדיקה וכישלונה הנטען באחד מרכיבי בדיקת המאפיינים, סבורני כי קיימות כנגדה די ראיות לכאורה בשלב זה. מסוכנות בכל הנוגע לרכיב המסוכנות נקבע בעניין אבו מדיעם כי יש לבחון הן את נסיבות האירוע והן את עברו התעבורתי של הנהג.

לאור זאת, החלטתי לקצר את תקופת הפסילה המנהלית של רישיון נהיגתה של המבקשת ולהעמידה על 25 ימים.

דוח המאפיינים שבוצע למשיב תומך ראייתית בטענה כי היה שיכור או לפחות תחת השפעת אלכוהול עת נהג רכב במהלך הארוע: המשיב הודה בפני השוטרים כי שתה אלכוהול מסוג בירה ב"אחוזת ****" לטענתו כשעתיים לפני הנהיגה, ובמקרה זה טען כי שתה "בירה וחצי". למשיב היה ריח של אלכוהול מפיו, היתנהגותו הוגדרה כ"עליזה", אף שצלח מבחן עמידה, הוא כשל במבחן הליכה על קו ונאלץ להסתייע בהרמת ידיים לייצוב, הוא כשל במבחן הבאת אצבע לאף, ובהתאם לסעיף 8 של טופס המאפיינים, הוא סרב לבצוע בדיקת נשיפה אף שמשמעות הסרוב הוסברה לו. בשלב מאוחר יותר, חזר בו המשיב מסרובו, אך עת נשף לכאורה למכשיר, לא ביצע הלכה למעשה נשיפה פנימה כנדרש (פלטי המכשיר שנתפסו כראיות תומכים במסקנה זו) ובכך לכאורה הכשיל את הבדיקה ולמעשה המשיך בסירובו לבצעה.

אני קובע כי חומר הראיות שבפני מבסס קיומן של ראיות לכאורה טובות כנגד המשיב ביחס לכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: ראשית, דוח המאפיינים הכולל אי הצלחה של המשיב במדדים,לצד הודאת המשיב עצמו בחקירתו כי שתה בסמוך לנהיגה (כשעה וחצי לפניה) 3 כוסות בירה, מבססים מצב של שיכרות לכאורית ולכל הפחות נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

...

רף המסוכנות בנסיבות לעיל אינו נמוך, ולכן כפי שהגדיר וקבע גם כבוד השופט אינפלד בפרשת אלאסד, נדרשים תנאים מגבילים מוקפדים כדי לוודא שמשיב זה לא מסכן את שלום הציבור, לא שותה שוב אלכוהול, ובוודאי לא נוהג שוב עד שתתברר שאלת אחריותו בתיק העיקרי הצמוד לפרשה זו. אני סבור כי לצורך איון מסוכנותו הנוכחית של המשיב נדרש לפחות מעצר בית לילי מורחב שכן נהיגת המשיב הייתה בשעה 02:06 לפנות בקר ולכן נדרשת הרחקתו של המשיב מיכולת נהיגה עד להחלטה אחרת.

אני קובע כי המשיב יהיה משוחרר בתנאים שלהלן: מעצר בית לילי בביתו שברחוב בנימין מזר 91 באר-שבע בכל יום מימות השבוע בין השעות 20:00 ועד 07:00 בבקר שלמחרת.

אדגיש לסיום החלטתי, כי החלטתי להימנע מערב מפקח נוסף וכן מהפקדה בסכום גבוה (כפי שהגדיר כבוד השופט אינפלד בפרשת אלאסד וכב' השופט ליבדרו בפרשת טסמה לעיל), שכן רף המסוכנות בפרשה זו נמוך בעיני משתי הפרשות לעיל, זאת בהינתן גם שהרשעתו הקודמת של משיב זה היא בעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, ובהינתן שלא גרם לתאונה בפרשה זו. ניתנה היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בנוכחות הצדדים.

שירות המבחן מצא כי הנאשם אינו מתאים לטפול במסגרת בית המשפט הקהילתי בהיעדר חלופת מעצר ראויה, כמו גם בשל הנסיון שלא צלח לשלבו במסגרות טיפוליות.

באירוע השני הפגין הנאשם מאפייני שיכרות ברורים וחמורים: כשל במבחני המאפיינים, היתנדנד ונפל, התנהג בתוקפנות וסירב להבדק בבדיקת נשיפה לגילוי כמות האלכוהול בגופו ובדיקת שתן לגילוי המצאות סמים.

מדיניות הענישה הנוהגת בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בשילוב עבירות של נהיגה בשיכרות ונהיגה בזמן פסילה מגלה כי במקרים דומים הושתו על נאשמים עונשים במנעד רחב כפי שמפורט להלן: רע"פ 5479/21 רוברט פוגל נ' מדינת ישראל (11.08.21) העבירות בהן הורשע המבקש: נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש ,גרימת תאונת דרכים בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים, ונהיגה ללא ביטוח.

...

סבורני לאור האמור, כי יש למקם את הנאשם מעל הרף האמצעי לעניין עונש המאסר ובחלק העליון לעניין עונש הפסילה.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 10 שנים.

אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 10 חודשים, כפי שנפסק על תנאי ע"י בימ"ש לתעבורה בפתח תקווה בתיק 3475-02-19 ביום 30.6.19, כאשר 6 חודשים לריצוי באופן מצטבר ו- 4 חודשים לריצוי באופן חופף.