צוין שזו הפעם השלישית, לכאורה, שהמבקש נוהג בפסילת רישיון בתקופת התנאי, וזו הפעם הרביעית, לכאורה, שנוהג בפסילה.
המשיבה ציינה שנשקפת מהמבקש מסוכנות גבוהה, נוכח שני הליכים שתלויים ועומדים נגדו, בגין נהיגה בפסילה, ומדובר, לכאורה, בנהיגה פסילה, בפעם השלישית, בתקופה של 3 חודשים בלבד (עבירות מיום 5.3.20 ומיום 9.4.20, ובהליך זה, מיום 26.5.20).
בעמ"ת 50316-05-17 ג'בארין נ' מדינת ישראל (15.6.17) (להלן – עניין ג'בארין), בעבירות של נהיגה בפסילה, פקיעת רישיון למעלה משנה, נהיגה ללא ביטוח, ושימוש בטלפון בנהיגה, שלא באמצעות דיבורית, דחה בית המשפט את בקשת העורר, ששוחרר למעצר בית מלא, בפקוח 5 מפקחים, להתיר לו לרצות יתרת מאסר בעבודות שירות, תוך שקבע שעילות סעיף 52(א) לחסד"פ אינן מתקיימות, העבירות בוצעו בעודו מבצע עבודות שירות בגין הרשעות בעבירות דומות, ולחובתו 80 הרשעות, כולל דומות.
...
עם זאת, באיזון שיש לערוך בין הפגיעה שנגרמת למבקש הספציפי בשל חלוף הזמן, אל מול הפגיעה באינטרס הציבורי (ראו בש"פ 2254/08 ליאורה ברקו נ' מדינת ישראל), אני סבורה שנוכח המסוכנות שניבטת מהמבקש, וחומרת העבירות שמיוחסת לו, אין מדובר במקרה שלפני ב"חלוף זמן ניכר".
נוכח האמור לא מצאתי להיעתר לבקשת הסנגור לפתיחת חלון למאסר בעבודות שירות.
הבקשה נדחית.