הנאשם הורשע על פי הודאתו -במסגרת צרופם של 5 כתבי אישום -בשורה של עבירות הכוללות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף אשר פקע מעל שנתיים, נהיגה בשיכרות, נהיגה בקלות ראש, פקיעת רישיון רכב פחות מששה חודשים, עבירות על סע' 67, 10(א), 62(3), 62(2), 38(2) ו-2 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.
בעפ"ת (ב"ש) 534-12-10 זנון נ' מדינת ישראל, נדחה ערעור על גזר דין של נאשם שהורשע בשלושה אישומים מצורפים, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירות חוזרות פעם שלישית, עבירה חוזרת של נהיגה ללא ביטוח תקף, שימוש במסמך מזויף ומתן רשות לאחר לנהוג ללא ביטוח.
...
אני דוחה את טענת ההגנה שיש להתייחס לעבירות אותן ביצע הנאשם כ"אירוע אחד מתמשך" שבוצע על רקע התמכרויותיו.
יחד עם זאת אני סבורה כי במבחן המציאות, אין בכוחו של הנאשם לעבור שיקום בקהילה טיפולית סגורה ממנה הוא יכול לצאת בכל עת וזאת כאשר הדבר תלוי ברצונו הטוב בלבד.
לאחר כל אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
3 שנים מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו 10/1/22.
אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים מתיק 11634-01-18, בית משפט לתעבורה בפתח תקוה, גזר דין מיום 18/6/18 וזאת בחופף.
