נהג מונית מחויב לנהל ספרים

הנתבע 2 מנהל תפעול בנתבעת ועל פי הסכם בינו לבין הנתבעת 1 הוא רשאי להפעיל מוניות באופן עצמאי (סעיף 2 לתצהיר הנתבע).

העד לא היה מחוייב לקחת נסיעות, המונה היה שייך לו ושילם דמי שכירות על המונית (עמ' 6 לפ' לעדות אביכזר).

טענותיו של התובע כי בקבלות מופיעים נתונים שאינם הגיוניים (נסיעות בסכומים לא הגיוניים ובימים שהתובע לא ביצע) ושימוש במונית ע"י נהג אחר (ששי) או מישהו אחר, לא הוכחה כלל ועיקר (ס' 20 ד' לתצהיר התובע).

...

ברם, זריקת משכורתו של התובע לתוך חצר אינה מעשה יאה ואיננו מעשה מכובד ובשל כך הננו מחייבים את הנתבעים בסך של 1,000 ₪.

סוף דבר: על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: דמי חופשה בסך 2,840 ש"ח פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 7,114 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 1,000 ₪.

משמרבית התביעה נדחית – אין מקום לפסיקת הוצאות לטובת התובע.

התובע הנו נהג מונית והנתבע 2 (להלן-הנתבע) עוסק בעסקי מוניות באמצעות הנתבעת 1 (להלן-הנתבעת).

הנתבע הנו אדם מנוסה בעסקי רכב ומוניות ובתור שכזה, ייתכן שסוכם בין הצדדים כי הוא ינהל את התביעה כנגד חברת הביטוח.

אולם, בעוד התובע ואחיו הם אנשים פרטיים, הנתבע פועל באמצעות הנתבעת, שהיא חברה בע"מ, המחויבת בניהול ספרים מסודר.

...

אני קובע כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה בנקודה זו. באשר לתביעה שכנגד- כבר דחיתי לעיל את מהימנותו של דו"ח האקסל שהגיש הנתבע ולכן אני דוחה את רכיב התביעה שכנגד המסתמך על אותו דו"ח. משקבעתי כי המונית החלופית שייכת לתובע, אני דוחה את דרישת הנתבעים לפיצוי עבור שוויה של המונית החלופית.

סוף דבר: אני מקבל את התביעה, בחלקה, קובע כי המונית החלופית שייכת לתובע ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 6,154 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

רקע הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות הבאות: חמש עבירות של השמטת הכנסה מדו"ח שבע עבירות של מירמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף עבירות רבות של סיוע להתחמקות ממס לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מע"מ שבע עבירות של מסירת דו"חות מס כוזבים בנסיבות מחמירות מסירת נתונים כוזבים לפי פקודת מס הכנסה הפרת הוראה חוקית ואלו עובדות הכרעת הדין: עבירות המס: בשנים 2006-2012 היה בבעלותו של הנאשם עסק להשכרת מוניות, אותו ניהל והפעיל, בעצמו ובאמצעות עובדים שונים.

הנאשם לא ניהל ספרים, נימנע מלדווח על הכנסותיו, דיווח על הוצאות כוזבות וסיפק לנהגים תלושי שכר פקטביים, על מנת שיתחמקו גם הם מתשלום מסים.

סבורני, כי אין מקום לערוך חישובים מעין אלה, מה גם שלא הוצגו בפני בית משפט קמא נתונים, המאפשרים לקבוע את הרווח הנקי של המערער, לו "היה נוהג כאדם ישר". לפיכך, אינני סבור כי יש מקום להיכנס לחישובים מורכבים, כדי להגיע לסכום הרווח שהפיק המערער, שרק הוא מחוייב במס הכנסה.

...

סבורני, כי אין מקום לערוך חישובים מעין אלה, מה גם שלא הוצגו בפני בית משפט קמא נתונים, המאפשרים לקבוע את הרווח הנקי של המערער, לו "היה נוהג כאדם ישר". לפיכך, אינני סבור כי יש מקום להכנס לחישובים מורכבים, כדי להגיע לסכום הרווח שהפיק המערער, שרק הוא מחוייב במס הכנסה.

ובסופו של דבר התברר, כי ההסכמה הדיונית אינה מיתרת כתיבת הכרעת דין ארוכה.

הנתונים היחידים העומדים לזכותו של הנאשם הם העובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות והעובדה שבסופו של דבר, הגיע להסכמה דיונית שחסכה חלק מהדיון.

צוין כי הנאשם הביע נכונות לבצע עבודות שירות לתועלת הציבור וגילה הבנה למשמעות המחויבות הכרוכה בה. שירות המבחן מצא את הנאשם מתאים והמליץ על ביצוע צו של"צ במסגרת המועצה המקומית במשהד – בבית הקשיש בעבודת אחזקה ומתן עזרה לקשישים בהקף של 120 שעות למשך שנה.

ב"כ הנאשם טען בדבר תום ליבו של הנאשם, אשר לטענתו כשל בעבירה; צויין כי דובר ביום עיד אל פיטר, בו קפצו הנוסעים למונית של הנאשם מעכו, ספרו לו הנוסעים כי קבלו דו"ח בשל אי עטיית מסכה.

ערעוריו של המבקש נדחו בשתי הערכאות, כאשר בית המשפט העליון אף ציין כי "העונש שהושת על המבקש מצוי ברף התחתון של רמת הענישה המקובלת". רע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14) – בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור של המבקש, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של הסעת ארבעה תושבים זרים, ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה.

בהיתחשב במכלול המפורט לעיל, בהיתחשב בכך שמדובר בהסעה במהלך עבודה ולצרכי פרנסה, על ידי נהג מונית שזו פרנסתו, של שישה נוסעים תושבי חוץ, וגם על בסיס הנסיבות המקלות, מצאתי כי מיתחם הענישה מחייב מאסר בפועל, ולו בעבודות שרות.

...

אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בעבודות שרות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף קנס כספי ועונשים נלווים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: 80 ימים מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות במועצה מקומית משהד, וזאת החל מיום 28/8/202.

בין השנים 2004-2014 עסק הנאשם במתן שירותי מוניות, והכנסתו כנהג מונית בשנים אלו עמדה על סך של 1,440,000 ₪ לכל הפחות.

בנגוד לחוק הנאשם לא הודיע לפקיד השומה על פתיחת עסקיו, לא הגיש דוחות שנתיים על הכנסותיו בין השנים 2004-2014, לא ניהל ספרים על פי חוק, לא ניהל פנקסי חשבוניות, לא דיווח על הכנסותיו, היתחמק במזיד ובכוונה מתשלום מס, השתמש בכל מירמה ערמה ותחבולה בזה לא דיווח לפקיד שומה על הכנסותיו, והסב נזק לקופה הציבורית ולמערכת אכיפת החוק.

בתסקיר מיום 22.9.22 ציין שירות המבחן כי הנאשם מגיע בקביעות לכל המפגשים הטיפוליים ומגלה מחוייבות להליך הטיפולי אך מתקשה לגלות מעורבות אקטיבית.

...

בעניינו של הנאשם, לא הוצגו בפני נתונים המלמדים מתי התגלו העבירות שביצע, כך שאין בידי לקבוע כי היה בעניינו של הנאשם שיהוי אשר יש בו כדי להצדיק השפעה על המתחם, כמו גם הקלה בעונש.

לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע בין 7-18 חודשי מאסר בפועל, קנס הנע בין 30,000-150,000 ₪ וענישה נלווית.

ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).

עונשו של הנאשם סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים.