ביום 11.5.2015 היתקיים דיון נוסף ומסכם בעתירה במהלכו קבעו שופטי בית המשפט העליון כי לאור עמדת רשות החשמל, אין בידי בג"צ להושיט סעד לעותרות ולכן העתירה נדחתה.
בהתאם לתנאי הסף לקבלת רישיון מותנה, נדרשו התובעות להגיש לקמ"ט חשמל את אישור הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש בנוגע למקרקעין המיועדים לבניית המתקן ובין אבני הדרך ברישיון המותנה נכללה דרישה להצגת היתר בניה להקמת המתקן, התואם תכנית תכנונית.
תביעת התובעות מבוססת על מספר הנחות שלא הוכחו, לפיהן אילמלא רשלנות הנתבעת, היו התובעות עוקפות את היזמים המתחרים, אשר הגישו אף הם בקשות לרישיונות מותנים, היו זוכות ב"מרוץ למכסות" ומקבלות רישיון קבוע לייצור חשמל, היו מקימות את שלושת המתקנים לייצור חשמל ומייצרות בהם חשמל במשך 20 שנה.
...
המסקנה העולה מן הדברים היא כי עקב תקלה או טעות, לא צורף לתצהירו של העד קלסר הקבלות והחשבוניות, ביחס לכל הוצאה והוצאה, אולם עקב חקירתו הנגדית המפורטת, עלה בידי העד, אשר התרשמתי כי עדותו מהיימנה, לפרט ולהרחיב ביחס להוצאות שבטבלה ולהראות כי ההוצאות שנרשמו בטבלה מגובות בהנהלת החשבונות של החברה וקיים לגביהן תיעוד ואסמכתאות.
אף שהיה על התובעות לצרף לתצהירו של רואה החשבון את הקבלות, החשבוניות והאסמכתאות לביצוע התשלומים, עלה בידי העד, במהלך חקירתו הנגדית, לשכנע כי ההוצאות שנרשמו על ידו בטבלה, היו מגובות באסמתאות אותן הציג בחקירתו ואליהן הפנה ושוכנעתי כי יש בכך בסיס נאות לאישור ההוצאות.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כי על הנתבעת לשלם לתובעות סך של 823,348 ₪.
