מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

נאמנות משתמעת במקרקעין גירושין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהקשר זה יקיר עמד על התמורות והשינויים החדים שחלו בגירסתו של אליעזר במסגרת הליך זה ואף הבהיר, כי הכל תוצאה של סיכסוך הגירושין המר שפרץ בין אליעזר לקטי במקביל להליך זה, דבר שאף אליעזר אשר במסגרת עדותו.
אף יתרה מכך, כפי שנקבע, הסכם נאמנות גם בגין זכויות במקרקעין, כפי ענייננו, יכול ויערך בע"פ: "ככל שביחסי נאמנות לצורך השאלת שם עסקינן נראה כי החוזה עם הנאמן שבו מדבר סעיף 2 לחוק אינו חייב להערך בכתב גם מקום שבו הנאמנות סבה סביב רכישת נכס מקרקעין על-ידי הנאמן עבור הנהנה ורישומו על שם הנאמן. זאת להבדיל מן ההיתחייבות לעשות עסקה במקרקעין שתערך בין המוכר לנאמן (עבור הנהנה), הטעונה מיסמך בכתב מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין" (סע' 18 בעיניין עולי משהד והאסמכתאות שם).
ההלכה מכירה בנאמנות המשתמעת מהתנהלות והתנהגות הצדדים ובנסיבות מיוחדות אף בחזקת הנאמנות (ע"א 9555/10 הופמן נ' יפה, פסקה 28 (15.7.13) והאסמכתאות שם; ראו גם ע"א 34/88 ג'וזפינה רוטנברג רייס נ' עזבון המנוחה חנה אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278, 285; בע"מ 2101/13 פלוני נ' פלוני, פסקה 15 (21.05.13]); אך כל זאת בקיומה של מסכת ראייתית המוכיחה כדבעי את יסודותיה העובדתיים של הנאמנות, ולא על יסוד טענה הנטענת בעלמא.
...
מסקנתה של התובעת מרחיקת לכת ואינה מקובלת עלי.
למרות האמור, ובשים לב להתנהלותו של אליעזר ששינה לא אחת את גרסתו העובדתית דבר שתרם להארכת ההליך ולהשחתת זמן, אני סבור כי יש לחייבו בתשלום הוצאות משפט לטובת התובעת.
סוף דבר מכל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

אפתח בהצגת העובדות שאינן במחלוקת: ביום 2.12.1991 חתמה המשיבה על ייפוי כוח כללי לטובת המבקש 1 (להלן: המבקש) לפיו הוא רשאי, בין היתר, לבצע פעולות, לחתום על מסמכים ולהשתתף במכרזים "הנוגעים למקרקעין הנמצאים בישוב שוהם" בשמה.
להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי עוד קודם לכן, ביום 29.12.2014, במסגרת סיכסוך הגירושין שהתנהל בין המשיבה לבן הזוג, הגיש האחרון תובענה נגד המשיבה לבית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת, ובה עתר למתן סעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים של מחצית הזכויות במיגרש.
כמו כן, בית המשפט לעינייני מישפחה קבע כי ניתן ללמוד מהיתנהגות הצדדים ומפעולותיהם שבין המבקשים לבין המשיבה נוצרה נאמנות משתמעת, הגם שלא נחתם ביניהם הסכם נאמנות מפורש.
...
לפיכך המבקשים טוענים כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולהפוך את פסיקתו של בית המשפט המחוזי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקרה שלפני, וכפי שאפרט, נראה כי חרף קיום אינדיקאציות מסוימות לסתור את המובא להלן, משיבה 1 לא עמדה בנטל הרובץ לפתחה לביסוס קיומה של נאמנות כפי שאפרט להלן: משיבה 1 לא צרפה את חוזה מכירת הדירה ברחוב ירמיהו ואת פסק הדין לגירושין.
אפס, גם בתצהירים האמורים בחרו ילדי המשיבה 1 להציג את המהלך שביצעו לא כניסיון לתקן (באיחור) דיווח על נאמנות משתמעת שלא נרשמה ולא דווחה במועד רישום זכויות משיבה 1 וילדיה בפנקסי המקרקעין אלא כעסקה של העברה זכויותיהם ללא תמורה למשיבה 1.
...
הא ותו לא. נראה לי כי הדרך בה בחרו ילדי המשיבה 1 להציג בדיעבד בפני רשויות המס את המהלך שביצעו לא כדיווח על נאמנות אלא כהעברת זכויותיהם ללא תמורה למשיבה 1 תואמת את היעדר הדיווח מלכתחילה על קיום נאמנות ואוצלת על הפרשנות הראויה שיש לתת לרישום הזכויות בדירה באופן המחליש משמעותית את טיעון הנאמנות.
עם זאת, בהינתן האינדיקציות הסותרות כאמור ובהינתן הנטל הכבד המוטל על משיבה 1 לבסס קיומה של נאמנות משתמעת נראה כי אין בקיומן אינדיקציות סותרות ספורות כדי לערער את המסקנה ולפיה משיבה 1 לא עמדה בנטל הרובץ לפתחה לבסס קיומה של נאמנות.
לאור כל האמור, דין התנגדותה של משיבה 1 לבקשת הנאמן (על שני ראשיה) להידחות ומכאן שיש להיעתר לבקשת הנאמן להורות על פירוק השיתוף בדירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

עוד נקבע, כי חוזה נאמנות אינו חייב להיערך בכתב, וזאת גם במקום שבו הנאמנות סבה סביב רכישת נכס מקרקעין ע"י הנאמן עבור הנהנה ורישומו על שם הנאמן, זאת להבדיל מן ההיתחייבות לעשות עסקה במקרקעין שתערך בין המוכר לנאמן (עבור הנהנה), הטעונה מיסמך בכתב מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין (ע"א 8168/09 ועד חברת עולי משהד (אירן) ירושלים נ' הוועד המרכזי לעולי (אנוסי) משהד אירן בישראל (23.10.2012)).
עוד טען כי מהעדויות שנשמעו עולה שהתכלית שאותה ניסו להשיג התובע וחאלד (העד מטעם הנתבעות 1-2) והנתבע 3 עובר לחתימה על הסכם המכר היא, כי "זכויות הבעלות של התובע בנכס יועברו לנתבע 3 בעקבות גירושין של התובע מגרושתו", וכי "הנכס יוחזק בנאמנות ע"י הנתבע 3 בעבור התובע", וכי "בחתימה על הסכם המכר מצד הנתבע 3 שהנו הסכם הנאמנות (למרות שלא הוגדר במפורש על ידי הצדדים..) נוצרה בפועל נאמנות" בין התובע לנתבע 3.
אף הסתירה של התובע בעיניין הפניה של מר חאלד אליו על מנת לקיים פגישה אל מול עדותו בבית משפט בעיניין זה לא תרמה לרושם (הלא מהימן) שהותיר התובע עליי, כמו גם טענתו בסיכומיו כי במקרים של יחסי אמון ניתן ללמוד על תנאי חוזה הנאמנות מאומד דעת הצדדים המשתמע מתוך הנסיבות אל מול עדותו בבית המשפט, כי יחסיו עם אותו נאמן (בנו) כלל לא היו תקינים.
...
סוף דבר: התובע לא הוכיח בנטל הראיה והשכנוע הנדרשים כי הסכם 2015 הנ"ל היווה הסכם נאמנות לטובתו כנהנה.
לאור האמור נדחית התביעה.
התובע ישלם לנתבעות 1-2 הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 50,000 ₪.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בעיניין שלפנינו, בחינת כלל העדויות והראיות על פי הסדר הכרונולוגי של הדברים, מובילה למסקנה כי הבעלות בדירה היא של הבן ולא של הוריו, משני טעמים עקריים: האחד - הודאת האב בהליך אחד, כי הדירה בבעלות הבן, דבר היוצר השתק שפוטי כלפיו; השני – אי עמידה בכלל הבסיסי להוכחת נאמנות במקרקעין והוא מימון רכישת הדירה.
- על עניין זה עמדה כב' השופטת גאולה לוין בתמ"ש 06- 49173 א' נ' א' (פורסם בנבו, 24.8.14 ) , בו נדחתה תביעתו של אב להצהיר כי הבעלות בדירה הרשומה על שם ביתו היא שלו מכח נאמנות משתמעת, בשל כך שלא עמד בנטל הנידרש לשם כך, ואלה דבריה: "דומה כי המצב המשפטי אליו מכוון התובע במקרה דנן הוא של נאמנות מכוח
את הדירה עצמה השכיר ובאמצעות שכר הדירה למימון המשכנתא, וכך העיד (עמ' 3 ש' - 19:( "אחרי שהתגרשנו השכרתי את הדירה והשכירות שילמה את המשכנתא." השוכר הראשון (עובד חברה) הפקיד את שכר הדירה לחשבון הבן וממנו שולמה המשכנתא השוכרת השניה (אישה פרטית) הפקידה שכר הדירה לחשבון ההורים וממנו שולמה המשכנתא, אך אין זאת אומרת כי המקור הכספי הוא של ההורים.
...
יודגש כי האב לא אמר מילה וחצי מילה על רכישת דירה זו :( בנאמנות, למרות שיודע היטב משמעות מונח זה, כעולה מסעיף 9 לתצהירו (פסקה "... החלטתי להעביר אליו את מניותי בחברה בשיעור של 2/3 בנאמנות בלבד,
לאור כל האמור לעיל, נפסק כדלקמן: תביעת הפינוי והתשלום בתמ"ש - 08- 17 מתקבלת חלקית ועל כן הנתבעת תפנה הדירה עד ליום 30.4.19 .
התביעה למתן פסק דין הצהרתי בתמ"ש - 09- 17 נדחית במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו