ביום 29.4.19 ניתנה החלטה: "בהמשך להחלטה מיום 17.4.19 ומשלא שולמה האגרה בחלוף המועד – התביעה נמחקת".
ביום 18.4.2019, טרם שההליך השני נמחק, התובעת הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה זו ע"ס של 5 מליון ₪ (סך של 1,533,000 ₪ בגין תגמולי ביטוח והיתרה בגין נזקים עקיפים) כנגד הנתבעות בגין אותו ארוע ובאותה עילה, בצרוף בקשה לפטור מאגרה.
אכן, התוצאה של חסימת שערי בית המשפט בפניו אינה קלה, אלא שכל תוצאה אחרת תיפגע במשיבות, שהיו זכאיות להניח שהתביעה היתיישנה; תעמוד בנגוד לדיני ההתיישנות ולערכי היסוד שהם מבטאים; תעודד בעלי דין שלא להקפיד על ניהול ענייניהם בבתי המשפט; תיפגע בכלל ציבור המתדיינים שכן עניינים שצריך היה לסיימם מזה זמן ישובו ויתבררו לאחר שנים רבות ויגזלו ממשאבי בית המשפט, ותחבל ביכולתם של בתי המשפט לנהל הליכים ביעילות ובצורה ראויה" (להלן: עניין לוי).
היתנהלות זו כשלעצמה מהוה זילזול חמור בהליכי משפט, ניצול לרעה של ההליך המשפטי ועולה כדי חוסר תום לב. התובעת, אשר ידעה כי בקשתה לפטור מאגרה נדחתה, היתעלמה מהחלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב, לא שילמה את האגרה וגם לא ביקשה ביוזמתה למשוך את ההליך, ובעוד שההליך תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה והגישה את אותה תביעה ממש לבית המשפט המחוזי מרכז בצרוף בקשה לפטור מאגרה, בקשה אשר נדחתה בבית המשפט המחוזי תל אביב, תוך היתעלמות מוחלטת מההליכים הקודמים ואף מבלי שציינה ההליכים הקודמים שפתחה וניהלה, ולמעשה בעת הגשת התביעה, עדין ניהלה, בגין אותו ארוע ממש.
...
מעבר לכך, חישוב התקופות השונות מאז האירוע הביטוחי (27.3.2012) עובר למועד הגשת ההליך הראשון (פברואר 2013), עובר למועד שנקבע להגשת הראיות בשאלת הכיסוי הביטוחי (1.12.2015), עובר למועד מחיקת ההליך הראשון (12.6.2017), עובר למועד הגשת ההליך השני (נובמבר 2018) ומחיקתו (29.4.2019) והגשת תביעה זו (18.4.2019), מלמד כי גם פרשנות מיטיבה עם התובעת אשר זוקפת לחובתה רק את התקופה מהמועד שנקבע להגשת הראיות מובילה למסקנה כי תביעתה התיישנה וכי חלפו הרבה מעל 3 שנים מאז ועד הגשת התביעה השניה, אשר משך כל התקופה שהיתה תלויה ועומדת נזקפת לחובת התובעת, שלא לדבר על תביעה זו.
שתי הערות לקראת סיום.
"
כפי שתואר לעיל, לא ניתן להתחמק מהמסקנה כי פעולותיה של התובעת, וליתר דיוק – מחדליה, בהליכים הקודמים (כמו גם בהליך זה) הובילו להשהיית ההליכים ולהטרדת הנתבעות באופן העולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.
סוף דבר, אני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.